מגפת הקורונה שמתעקשת להישאר איתנו הבהירה לנו שאין תחליף לטייק-אאויי טוב, במיוחד בימים בהם העבודה מהבית מתישה ואין כוח לנצל את ההפסקה הקצרה בשביל לבשל. ומה יותר מתאים לטייטל "מנת הטייק אווי הקלילה ביותר" מאשר, איך לא, הפיצה?. ובין שלל ההיצע והמבחר, הפעם בחרנו לטעום לראשונה את הפיצה של "פאפא ג'ונס", בחירה שהתבררה כמוצלחת, אפילו מעבר למצופה.
עקיצת הדבורה
מכל הפיצות שטעמנו, זו האחת שלה חיכינו במיוחד. גבינת מוצרלה, רוטב באפלו מקורי ונגיעות מושלמות של דבש. כן כן, דבש, לא התבלבלנו. מתיקות עדינה שעוטפת את משולש הפיצה ומדגישה את רוטב הבאפלו המתקתק-חמצמץ. למען הסר ספק – כל מי שמזמין "פאפא ג'ונס" חייב לנסות אותה. החיסרון הגדול: לא לשומרי כשרות, המנה מגיעה עם פפרוני בקר (או עם פפרוני טבעוני). אך אם אתם לא בעניין של כשרות, מנת חובה לכל משלוח.
חזרה למקורות - סופר מרגריטה
אין גבול ליצירתיות ולדימיון בשילובי התוספות הנערמות מעל מגש פיצה. אבל, במציאות של טרנדים וואריאציות מיוחדות לכל מוצר בסיסי, אין תחליף לשילוב האולטימטיבי של רוטב עגבניות, בצק וגבינות. פיצת המרגריטה של "פאפא ג'ונס" עונה בדיוק על ההגדרה הזאת.
עם בצק בדיוק בעובי הנכון, רוטב עגבניות מתקתק, וגבינה איכותית מלמעלה, מנימליסטית וקלאסית. כי לפעמים כל מה שצריך באוכל זה פשטות, ושיהיה טעים כמובן. המלצה שלנו: אי אפשר ליפול בקלאסיקה, אבל תמיד עדיף להסתכן במנה מיוחדת יותר.
פיצה "טונה דה לקס"
פיצה טובה עמוסה בתוספות (בצל סגול, קוביות עגבניה ותירס). המינון של הטונה הוכיח שגם טעם דומיננטי יכול להשתלב נכון, אם רק היד של הטבח שמכין את הפיצה מספיק רגישה. המלצה שלנו: לחובבי טונה וירקות – אל תפספסו.
פאפא מיקס
פיצוץ של טעמים בפה, אין דרך אחרת לתאר את המנה הזו. כיף להתעכב על כל משולש ומשולש במיוחד כשהפלפל הירוק, הזיתים, העגבניות והבצל נותנים אווירה של חגיגה. מבחינת הגבינה - לא הסתפקו פה באחת, אלא שיחקו אותה בשילוב של פרמז'ן, רומנה, אסיאגו, פונטינה וגם מוצרלה. החיסרון הגדול ביותר, לפחות במגש שאנחנו הזמנו, חלוקת התוספות על המגש לא הייתה שוויונית. לצד משולשים שופעי זיתים, עגבניות ופלפל, היו גם כאלו שהרגיש שטיפה קופחו.