"ט"ו בשבט הוא חג החקלאות ותנובת האדמה, ואין סיבה לציין אותו דווקא באכילת פירות יבשים מיובאים, בשעה שאפשר לחגוג עם פירות טריים מתוצרת הארץ, ליהנות מהאיכות ומשפע הערכים התזונתיים ולתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים". כך אומר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ירון בלחסן לקראת ט"ו בשבט, שיחול מחר.
בארגון ובמועצת הצמחים טוענים כי אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט היא חלק ממסורת היסטורית שהתקבעה בשל מחסור בפירות טריים בקהילות הגולה באירופה בחורף. "כיום, כשיש שיווק קבוע של תוצרת חקלאית זמינה מפירות טריים תוצרת הארץ, אין צורך להיתלות במסורת הישנה הזו", הם מסבירים.
לפי הנתונים שהציגו בארגון מגדלי הפירות, פירות יבשים עתירי קלוריות ביחס למשקלם – פי שבעה מכמות הקלוריות בפירות טריים. כך למשל המשמש המיובש מכיל כ־288 קלוריות ל־100 גרם, בעוד המשמש הטרי מכיל כ־48 קלוריות בלבד ל־100 גרם.
לישראל מיובאים פירות יבשים ואגוזים טריים בהיקף של כ־900 מיליון שקל בממוצע בשנה, בעוד חלקו של ענף הפירות הטריים, שצמח בשנים האחרונות, עומד על כ־23% מכלל התוצרים החקלאיים, שהיקפם הכולל מוערך בכ־7 מיליארד שקל בשנה.
ארגון מגדלי הפירות בישראל מייצג כ־3,500 מגדלי פירות ברחבי הארץ, המעבדים כ־360 אלף דונם של מטעים (לא כולל הדרים).
לדברי מנכ"ל מועצת הצמחים צבי אלון, "מגדלי ישראל משווקים מדי שנה לשוק המקומי כ־2 מיליארד ק"ג פירות וירקות טריים, ולכל אחד מהם ערכים בריאותיים ותזונתיים גבוהים".
מרב מור־אופיר, תזונאית קלינית ויועצת מדעית למועצת הצמחים, ציינה עוד כי מרבית יצרני הפירות המיובשים נאלצים "לטפל" בפירות הטריים באופן מלאכותי כדי לייבש אותם. "תהליך זה כרוך בשימוש בטמפרטורות גבוהות ובחומרים משמרים כגון גופרית דו־חמצנית, כדי לשפר את צבעם של הפירות, למנוע חמצון וקלקול ולהאריך את חיי המדף שלהם", הסבירה.
מריאנה אורבך, דיאטנית בשירותי בריאות כללית, ממליצה להתחיל לגדל צמחי תבלין באדנית על אדן חלון המטבח, בבית או בגינה.