ייתכן שצרפת מתחילה לחשב את קץ המטבח שלה, לאחר שצנצנות החרדל נעלמו ממדפי הסופרמרקטים שברחבי הרפובליקה עקב מחסור עולמי בחרדל. העיתונים בצרפת מתמלאים בכתבות מדאיגות בנושא. "האם המחסור בחרדל משפיע רק על צרפת?", זועקות הכותרות.
כמעט שלא ניתן למצוא חרדל על מדפי הסופרמרקטים בצרפת, וכשאפשר למצוא כמה צנצנות נדירות - מחירן גבוה במיוחד. לדאבונם של הצרפתים, המצב לא עומד להשתנות בתקופה הקרובה, ויש החוששים שאחד התבלינים האהובים על הצרפתים יעלם לצמיתות (הדבר לא סביר, אבל כשאפשר להיות דרמטיים, הצרפתים לא מפספסים הזדמנות).
המחסור בחרדל הוא אירוע היסטורי בצרפת שאין שני לו. הגירעון מוביל באופן טבעי לעליית מחירים. המחסור קיים כבר כמה שבועות והוא ניכר בחנויות. אספקה של 100 צנצנות בבוקר נמכרת עד 13:00. החרדל בצרפת מבוסס על שני סוגי גרגרים, הראשון קנדי והשני מתוצרת מקומית.
לפי מחקר של משרד החקלאות, צרפת היא "מעצמת החרדל" המובילה באירופה, והיא מספקת 50% מתוצרת היבשת. אזור בורגון־פרנס־קומטה מייצר 80% מכלל החרדל הצרפתי, ומספק 2.6% ממקומות העבודה החקלאיים באזור.
מאז שנות ה־90 עשו הצרפתים מאמצים מיוחדים לטובת פיתוח מגזר זרעי החרדל הצרפתי. אף על פי שהשטח החקלאי האזורי שהוקדש לזרעי החרדל גדל מ־600 ל־5,700 דונם בין השנים 2000־2015, הצרכנים עדיין דורשים כמויות חרדל גדולות מכדי להבטיח חרדל שהוא 100% "תוצרת צרפת".
לכן, המקור לצרת החרדל הצרפתית היא ללא ספק הבצורות הקשות שחוותה בשנה שעברה קנדה, ספקית החרדל המשמעותית של צרפת. ייצור זרעי החרדל הקנדי הוא השלישי בגודלו בעולם, עם 98,800 טונות, אחרי נפאל (214,055 טונות) ורוסיה (103,033 טונות). לפי נתוני משרד החקלאות הצרפתי, קנדה מייצגת גם 70% מהיבוא הצרפתי של זרעי חרדל לצרפת. במצב שבו קנדה מציגה ירידה בייצור, החרדל הצרפתי מושפע באופן אוטומטי.
במהלך הקיץ הקודם קנדה נפגעה מגל חום אדיר ומבצורת. תנאי מזג האוויר הקיצוניים גרמו לכך שייצור היבול הקנדי ירד מ־99 אלף טונות ל־50 אלף. המשבר חסר התקדים העלה את מחיר זרעי החרדל מ־885 דולר לטונה ל־2,290 דולר לטונה. המלחמה באוקראינה הפחיתה גם היא באופן דרסטי, ואף הפסיקה לגמרי, את היבול באוקראינה וברוסיה, שתי יצרניות זרעי חרדל נוספות. שתי המדינות היו יכולות לפצות במידה רבה על מחסור החרדל הקנדי.