מי שעוקב אחר מדור האוכל שלי בוודאי כבר יודע שאני מטפחת גינה אורגנית בחצר ביתי. הכל התחיל כאשר קיבלתי מתנה ירוקה: שתילים קטנטנים של עשבי תיבול. אתם בוודאי מכירים אותם, אלו שמצויים בשפע במשתלות בכל עיר. 

אחרי שערכתי סיבוב בחצר הגינה העמוסה בעצי פרי, מצאתי מקום שיש בו מספיק אור ולא יותר מדי שמש ישירה. חיש קל נחפרו גומות קטנות באדמה, נשלפו השתילים הצעירים מעציצי הפלסטיק הקטנים ונשתלו תוך הידוק קל אל האדמה. נדרשו השקיה קלה וציפייה ארוכה.

למתכונים נוספים של פסקל >>

מדי יום ביומו נהגתי לפקוד את הפינה הקטנה בגינתי, כשאני עוקבת בדריכות אחר ההתפתחות. פעם משקה ופעם מעשבת. בוקר אחד התחלתי לראות התפתחות מעניינת, השתילים הצעירים החלו לזקוף קומה כאילו מחפשים מעט שמש כדי להשתזף ולצמוח. ניצנים וגבעולים חדשים נראו בכל מקום, והשתילים הקטנים החלו להתעבות ולהתפשט. פינת עשבי התיבול שלי קיבלה צורה. 

לא היה גבול להתרגשותי. הצלחתי. הצלחה זו הובילה אותי להתעניין בגידולי ירקות ועשבי תיבול שונים, ללא דישון או חומרים מזיקים. ירקות אורגניים לגמרי. כך, מדי פעם הגעתי למשתלה הקרובה לביתי וקניתי זרעים ושתילים של עגבניות, עגבניות שרי, רוקט, חסות, צנוניות, בצל ירוק, פלפלים ירוקים חריפים ואפילו חצילים.  

הרחבתי את המקום שהוקצה לתבלינים, והכנתי את האדמה לשתילה נוספת. כך במשך מספר שבועות טיפלתי בגן הירק האורגני, שמהווה עבורי מקום קטן של שפיות בכאוס שבו אנו נתונים. הסלטים בביתנו תובלו בעשבי תיבול היישר מהגינה, הבצל הירוק קישט את החסה הערבית והמסולסלת. מרקמו פריך וטעמו מורגש. עגבניות השרי ממש הפתיעו בעסיס שלהן, והצנוניות היו הברקה: עגולות, צבען ורוד־סגול וטעמן בדיוק כמו שצריך, לא חריף מדי ולא מתוק מדי.

יום אחד, בעודי משוטטת במרשתת, נתקלתי בסרטון שמסביר שבמקום לקנות שתילים של עשבי תיבול, כמו שנהגתי לעשות, אפשר להשריש אותם ובכך לחסוך מזומנים. החלטתי לאמץ את רעיון ההשרשה. התחלתי עם הבזיליקום, שהוא כוכב המטבח האיטלקי והים־תיכוני. מיד כשהופיעו פרחים על צמח הבזיליקום, התחלתי לגזום. גזמתי גבעולים עם עלים, ניקיתי מעט עלים מהגבעול והכנסתי לצנצנת קטנה. מילאתי את הצנצנת במים והנחתי על מדף ההשרשה שהכנתי מראש.

פרחי הבזיליקום שצמחו (צילום: פסקל פרץ-רובין)
פרחי הבזיליקום שצמחו (צילום: פסקל פרץ-רובין)

כך המתנתי ארבעה ימים. לאט־לאט התחילו לבצבץ שורשים לבנים מהגבעולים החשופים. כעבור מספר ימים, כאשר השורשים התעבו, שתלתי אותם באדנית שהוכנה מבעוד מועד, כשאני מקפידה להשקות במשורה בימים הראשונים לשתילה, עד שהם נקלטו היטב. 

לא האמנתי למראה הכמות הנדיבה של שתילי הבזיליקום שאותם הצלחתי לגדל. הם היו זקופים, יפים, בגוון ירוק בוהק, ריחנים ובשרניים. פשוט לא ייאמן. לרגע נדמה היה למשפחתי שפתחתי בגינת ביתי משתלת בזיליקום. דבר הוביל לדבר והתחלתי לנסות להשריש סוגי עשבי תיבול שונים. זכיתי להצלחה עם קורנית, מנטה ומרווה, ואני עדיין ממשיכה לנסות.

מכל הטוב שצמח ועדיין צומח בגינה, פינקתי את ילדיי ומכריי בזרי בזיליקום. הכנתי גם מטבלים, סלטים וגם הצלחתי לתבל מלח גס בעלי בזיליקום שנטחנו יחד ויצרו מלח ירקרק, שאותו אני נוהגת לבזוק על מנות פסטה, פיצות ומרקים כדי להעניק להם ארומה נהדרת וטעם מושלם. אני אוהבת לעטר את הפיצה שאני מכינה בעלי בזיליקום בשרניים וריחניים, ואני גם משלבת אותם ברוטב העגבניות. 

המתכון הראשון הוא להכנת ממרח פסטו - תערובת שמכילה בזיליקום וצנוברים ובגרסאות שונות גם תבלינים ואגוזים. בשיטת ההכנה הקלאסית משתמשים בעלי ומכתש, אשר ממצים את הטעמים מחומרי הגלם. אם אתם מכינים כמות גדולה, אפשר כמובן להשתמש במעבד מזון. במקרה הזה יש לעבד בפולסים קצרים את חומרי הגלם, כדי להגיע למרקם הרצוי שהוא מעט גרגרי ולא משחתי מדי.

בתום ההכנה מכניסים את התערובת לצנצנת ויוצקים מעל שמן זית, שתפקידו לשמור על הממרח שלא יתחמצן וישחיר. אם בחרתם להכין כמות גדולה, אני ממליצה לאחסן בצנצנות קטנות ולשמור במקפיא עד לשימוש. 

המתכון השני הוא להכנת מנת פסטה פסטו. אני מבשלת פסטה לפי הוראות היצרן, מוסיפה כף או שתיים של מטבל הפסטו שהכנתי מבעוד מועד, וזהו - המנה מוכנה. כי לפעמים לא צריך לבלות שעות במטבח ויש מקום גם למטעמים קלילים, פשוטים ומהירי הכנה. קנחו בהכנת פיצה מושלמת ברוטב עגבניות ועלי בזיליקום בכמות נדיבה. ואל תשכחו לעטר את הפיצה במספר עלי בזיליקום בשרניים וריחניים.
צאו לדרך.

מטבל פסטו

החומרים (לצנצנת קטנה):
• 1 צרור עלי בזיליקום ללא גבעולים
• 2 שיני שום
• ¼ כוס שמן זית
• ¼ כוס אגוזי מלך או צנוברים קלויים
• ¼ כוס גבינת פרמזן מגוררת 

אופן ההכנה: 
מניחים את עלי הבזיליקום במעבד מזון וטוחנים. תוך כדי הטחינה מוסיפים בהדרגה את שאר החומרים ומעבדים לעיסה אחידה. שומרים במקרר.

דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: 10 דקות  
סוג המנה: חלבית (פרווה ללא הגבינה) 

מטבל פסטו (צילום: פסקל פרץ-רובין)
מטבל פסטו (צילום: פסקל פרץ-רובין)

פסטה פסטו 

החומרים (ל־6 מנות):
• 1 חבילה (500 גרם) פסטה מהסוג המועדף עליכם
• 2־1 כפות שמן זית (או חמאה)
• מלח ופלפל, לפי הטעם 
• 2־1 כפות גדושות מטבל פסטו (לפי הטעם)

להגשה:
• ½ כוס צנוברים טריים (אפשר קלויים) 
• ¼ כוס עלים קטנים של בזיליקום 

אופן ההכנה:
מכינים את הפסטה לפי ההוראות שעל גב האריזה. מסננים ומעבירים לקערה. מוסיפים את שמן הזית, מעט מלח ופלפל ומערבבים היטב.
מוסיפים את הפסטו כף אחר כף, מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול לפי טעמכם.
מניחים את הפסטה בצלחת עמוקה, מפזרים מעט צנוברים טריים או קלויים ומעטרים בעלעלי בזיליקום. מגישים חם. 

דרגת הקושי: קלה 
משך ההכנה: 20 דקות 
סוג המנה: פרווה (חלבית בשימוש בחמאה ובפרמזן)

פסטה פסטו (צילום: פסקל פרץ-רובין)
פסטה פסטו (צילום: פסקל פרץ-רובין)

פיצה מוצרלה, זיתים וברוקולי 

החומרים (לשלוש פיצות בינוניות):
לבצק:
• ½ ק"ג קמח מנופה
• ½ כפית מלח
• 3 כפות שמן 
• 25 גרם (½ חבילה) שמרים לחים או כף גדושה שמרים יבשים 
• ¼1 כוסות מים

לרוטב:
• 3 כפות שמן זית
• 1 בצל גדול קצוץ דק
• 5 שיני שום כתושות
• 2 עגבניות בשלות חתוכות לקוביות קטנות
• 100 גרם רסק עגבניות
• מלח ופלפל שחור, לפי הטעם
• 2 כפיות בזיליקום מיובש או טרי 
• ¾־1 כוס מים

לבזיקה:
• ¼ כוס קמח תירס או קמח רגיל

לפיזור: 
• 1 כוס פרחי ברוקולי קטנים חלוטים 
• ½ כוס זיתי קלמטה ללא חרצנים 
• כ־50 גרם (אפשר יותר, לפי הטעם) מוצרלה מגוררת או חתוכה לפרוסות עגולות

לעיטור:
• עלים מ־3־2 גבעולי בזיליקום טריים

להברשה: 
• ¼־½ כוס שמן זית 

אופן ההכנה:
הכנת הבצק:
שמים את הקמח בקערה רחבה ובוזקים סביבו את המלח. צרים גומה במרכז הקמח ולתוכה מכניסים את השמן. מוסיפים את השמרים ויוצקים את המים תוך לישה, עד שמתקבל בצק גמיש ורך.
מניחים את הבצק בקערה, מכסים במגבת ומשהים להתפחה במקום חמים עד שהבצק מכפיל את נפחו.
מקמחים את משטח העבודה. מחלקים את הבצק לשלושה חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעיגול. מרפדים שלוש תבניות בנייר אפייה ומפזרים מעט קמח תירס או קמח רגיל. מניחים בכל תבנית את הבצק המרודד. משמנים בשמן זית כ־1 ס"מ משולי הבצק. 

הכנת הרוטב: מחממים את השמן, ומוסיפים את הבצל הקצוץ והשום הכתוש. בוחשים ומטגנים עד לקבלת גוון זהבהב. מוסיפים את קוביות העגבניות והרסק, מערבבים ויוצקים את המים. מתבלים ומכסים. מביאים לרתיחה ומוסיפים עוד כ־½ כוס מים. בוחשים ובודקים את סמיכות הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול.   
יוצקים שליש מהרוטב על הבצק שנתון בתבנית אחת. מפזרים שליש מכמות הברוקולי והזיתים ומסדרים מעל את המוצרלה (אפשר לפורר את המוצרלה ולפזר מעל). חוזרים על הפעולות עם הבצקים הנותרים. 
בתנור שחומם מראש לחום בינוני־גבוה (230 מעלות) אופים במשך 15־20 דקות. רצוי להשגיח ולבדוק את הפיצות במהלך האפייה. מעטרים בעלי בזיליקום ומגישים חם. 

דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: כשעה 
סוג המנה: חלבית

פיצה מוצרלה, זיתים וברוקולי  (צילום: פסקל פרץ-רובין)
פיצה מוצרלה, זיתים וברוקולי  (צילום: פסקל פרץ-רובין)

טיפסקל

  • רצוי להכניס את כל המרכיבים למעבד המזון בשלמותם, על מנת לקבל מרקם גרגרי ומחוספס ולא משחתי מדי.
  • אני נוהגת להכין כמות כפולה של פסטו ובמחציתה משלבת גבינת פרמזן, כך יש לי פסטו ללא גבינה לשילוב בארוחות בשריות.