עד גיל 39 חיה מבקרת המסעדות אורי שביט על תזונה מהחי. “אכלתי מכל וכל", היא מודה. "הייתי מבקרת מסעדות במגזין אוכל, אז פיצחתי סרטנים על הבר ב'שילה', שלקתי אויסטרים ב'בסטה' ואכלתי סטייקים משוישים ב'מקום של בשר'. תמיד טעמתי הכל, ובחיי אכלתי גם צבי וארנב ויען וצלופח”.
ואז, בדייט שגרתי, התברר לה שהגבר היושב מולה הוא טבעוני שהולך לזעזע את עולמה. “אמרתי לעצמי שלא נתראה יותר בחיים, כי איך גרגרנית כמוני תסתדר עם סגפן טבעוני חמוד־אך־הזוי?”, משחזרת שביט את הרגע ההוא. אלא שבעקבות הפגישה פתחה בתחקיר עיתונאי, “והמידע שנחשפתי אליו על האכזריות הנוראית בתעשיית המזון מהחי גרם לי מהר מאוד לנטוש הכל ולעבור צד לארץ הטבעונים”.
המהפך הושלם: בימים אלה היא מוציאה את “חגיגה טבעונית" (בהוצאת תכלת), ספר מושלם לצמחונים ולטבעונים, אבל לא רק – זהו ספר לכל מי שאוהב אוכל צבעוני, יצירתי ומשמח. היא כבר בת 48, נחשבת לאחת המשפיעות הגדולות בישראל בתחום הטבעונות, בין היתר כותבת את הבלוג המוצלח “טבעוניות נהנות יותר” והוציאה ספר בישול שהפך לרב־מכר – “המטבח הטבעוני שלי”. היא גם מנחת סדנאות בישול (טבעוני, כמובן), מרצה ויועצת קולינרית ואשת תקשורת.
אנשים שאינם טבעונים נרתעים ממאכלים טבעוניים. את מבינה מדוע?
“אני מכירה את זה מצוין, מהסיבה הפשוטה שגם אני הייתי במקום הזה. היית צריך לראות אותי מעקמת את האף בפעם הראשונה שהציעו לי קפה עם חלב אורז. בעעעע, מה לאורז ולחלב? שלא לדבר על טופו, שיש לו טעם של מחק. אבל מהר מאוד למדתי שהדעות הקדומות האלה טיפשיות, שלא לומר לא קשורות למציאות. מי ידע שאפשר לעשות כל כך הרבה דברים שונים מקטניות, ושטופו זה חומר גלם מגוון ומופלא, שהניטרליות שלו היא יתרון עצום? ובנוסף, הרי כולנו, במיוחד בישראל, אוכלים אוכל טבעוני כל הזמן, גם אם אנחנו לא קוראים לו ככה – חומוס, פלאפל, מג’דרה, אפילו פסטה ברוטב עגבניות. השיתוף בגילויים שלי לגבי חומרי הגלם והמטבח הזה, דווקא משום שהגעתי מהמקום הכי רחוק ממנו, הדגמת השימושים, המתכונים הטעימים והרעיונות הקולינריים - מאפשרים לאנשים להתנסות יותר ופותחים את הראש לכיוונים חדשים. האוכל הטבעוני והטבעונות בכלל נכנסו למיינסטרים”.
האם זה נכון שהמחמאה הכי גדולה לטבעוני היא כשמישהו לא טבעוני אומר על המנה שלו “זה טעים כמו הדבר האמיתי”?
“לטעמי, אין דבר כזה אמיתי ולא אמיתי. יש אוכל טעים שאנחנו בוחרים להכין מכל מיני סוגים של מרכיבים. אני מכינה הכל ממוצרים צמחיים, וזה עדיין אוכל טעים. הדבר האחרון שמניע אותי הוא לנסות ולחקות טעמים של רכיבים או מנות שאני כבר לא אוכלת. זה לא אומר שאני לא מכינה מוצרלה משקדים – היא תהיה טעימה ונמתחת ומתאימה לפיצה או למאפים, אבל היא לא תהיה באותו טעם של מוצרלה מחלב פרה. היא פשוט צריכה להיות טעימה, וכמובן שאני מאוד שמחה לגלות שהיא טעימה גם למי שעדיין אוכל מוצרים מהחי”.
אמא התהפכה
בספר החדש יש מעל למאה מתכונים מהצומח, כמעט כולם ללא גלוטן ורובם גם בריאים ובעלי ערכים תזונתיים. לצד המתכונים יש גם מידע תזונתי וקולינרי, טיפים ורעיונות לגיוונים ואינדקסים שעוזרים להתמצא ולבחור – במיוחד בכל מה שנוגע לאירועים ולחגים. הספר מחולק לפי סיטואציות וסגנונות של ארוחות, כדי להתאים את המתכון לכל אירוע או שעה ביום. “קראתי לספר ‘חגיגה טבעונית’, כי אני מרגישה שהוא בא ממקום שמח וחוגג", היא מסבירה. "הוא הזמנה להצטרף אליי לחגיגה הטבעונית שלי וליהנות מהמגוון והיופי שיש במטבח הזה, בלי פשרות, התנצלות או ויתור”.
איזו מנה עלולה לשבור את רוחך?
“באופן די מדהים, אין בי געגוע למאכלים שנפרדתי מהם או קושי בהימנעות מהם – זה פשוט כבר לא אוכל מבחינתי, זה כמו שתשאל אותי אם בא לי לאכול את הכלב שלי. החיים שלי מלאים בעושר קולינרי, המטבח שלי הפך מאז המעבר לטבעונות להרבה יותר מגוון ויצירתי, עד שלפעמים זה מצחיק אותי שאנשים חושבים שמעבר לטבעונות הוא צמצום, בשעה שהוא רק פותח דלתות לעולמות קולינריים מגוונים ומרתקים”.
בן זוגך גם טבעוני?
“את בן הזוג שלי הכרתי אחרי המעבר לטבעונות - זה לא הבחור מהדייט! הוא נשאר חבר טוב - בפעילות הטבעונית הראשונה שארגנתי, סרטון לקידום טבעונות בהשתתפות טבעונים שמגיעים מתחומים שונים. הוא טבעוני ותיק ממני, ככה שמעולם לא הייתה לי התמודדות עם פערי תפיסה כאלה בתחום הזוגי. הבן שלי, לעומת זאת, היה בן 11 כשעברתי לטבעונות, ומבחינתו יום בהיר אחד אמא התהפכה והוציאה מהבית את השניצל. מצד שני, הוא זרם עם האוכל והטעמים והסכים להתנסות וללמוד איתי את המטבח הזה, למרות שלאורך שנים המשיך לאכול מוצרים מהחי. בשנתיים האחרונות הוא התחיל בתהליך שבא לגמרי ממנו בהפחתת תזונה מהחי, עד שהפך לטבעוני לחלוטין, והיום הוא כבר מבשל לעצמו אוכל טבעוני וממלא אותי בשמחה ובגאווה על הבחירה שלו”.
אם את מארחת משפחה גדולה בחגים, מה את מבשלת – רק טבעוני?
“אין לנו ארוחות משפחתיות גדולות, אבל המשפחה של בן הזוג שלי היא משפחה מעורבת – אמא שלו טבעונית ואבא שלו לא, אחות אחת צמחונית ואח אחד לא. מאז שיש נציגות טבעונית רחבה סביב השולחן, ארוחות השבת שלנו טבעוניות ב־100%, ואף אחד לא מרגיש שחסר לו משהו, כולם נהנים ושמחים”.
מה היית רוצה שיקרה בשנים הקרובות בתחום בישראל?
“המטרה שלי היא לעורר מודעות לבחירות שלנו באוכל, שרובנו עדיין עושים בלי מחשבה ומתוך הרגלים אוטומטיים שגדלנו עליהם. המטרה שלי היא להפוך את העולם למקום טוב יותר עבור כל היצורים החיים בו ולתת לאנשים כלים שיהפכו את השינוי למיטיב ומשמח עבורם. כמובן שהייתי שמחה לראות יותר ויותר אנשים בוחרים באורח החיים הזה. כל מה שיכול להניע את הגלגלים האלה מבורך – פיתוח של מוצרים חדשים שיאפשרו לאנשים בחירה קלה יותר, חוקים שיאסרו על פגיעה וניצול של בעלי חיים והעלאת המודעות לנושאים האלה”.