התקשרו אלי ברגע האחרון, וביקשו ממני לבחור את 4 הכוסות של היקב הכי ישראלי בעיניי. באמת תודה רבה, אבל מה לכל הרוחות הופך יקב להיות כזה? הוותק? הגודל? האיכות? ההכרה העולמית? אז אחרי שעברתי על רשימה ארוכה של יקבים טובים ורשימה קצת יותר קצרה של יקבים מעולים, קיבלתי החלטה: יש וותיקים ממנו, יש מעוטרים ממנו, ויש גדולים ממנו, אבל, לטעמי לפחות, אין יקב יותר ישראלי מרקנאטי. בגלל היכולת שלו להיות יצירתי, על גבול ההרפתקנות, ויחד עם זאת לשמור על מסורת של איכות, בגלל ההשתלבות שלו במרחב הקולינארי המקומי של השנים האחרונות והכי חשוב: בגלל היינות. אז רגע לפני שסוגרים את החנויות, קבלו 4 כוסות ישראליות שיעשו לכם את החג קצת יותר שמח.
רקנאטי, יונתן לבן. אחת התשובות לשאלה שמעסיקה אותנו שנים רבות: 'מהו יין ישראלי?' היא ללא ספק: יין מרענן, שאפשר יהיה ליהנות ממנו בלילות הקיץ החמים. או בשתי מילים" יונתן לבן". מדובר בבלנד רענן של שרדונה וקולומבר מהגליל העליון, עם ריחות טובים של פירות לבנים, פרחים ופירות טרופיים, מבנה קליל וחמיצות נעימה. אם היינו עורכים סדר כהלכתו השנה, הייתי משתמש בו כאפריטיף. במצב העניינים הנוכחי, נראה לי שאתחיל איתו לפני הצהריים.
רקנאטי, גרי דה מרסלאן. היין נעשה מענבי מרסלאן מקדמת צבי שברמת הגולן, שהושרו לזמן קצר מאוד עם הקליפות שלהם, כדי להעניק לו צבע שקשה לעמוד בפניו. הריחות הפרחוניים הטעמים המעודנים והחמיצות הנעימה שלו, הופכים גם אותו ליופי של אפריטיף, אבל סביב שולחן של משפחות גרעיניות, אפשר לגלוש איתו למנות הראשונות ואולי גם מעבר להן. כי אם בפסח השנה לא הכול וורוד, אז לפחות שהיין יהיה כזה.
רקנאטי, ביתוני. נודה על האמת, ליל הסדר, עבור רבים מאיתנו, הוא לא יותר מאשר ארוחת ערב עם סיפור טוב. ומה יותר מתאים לארוחה כזו מאשר יין עם סיפור טוב, כמו זה של ה-'ביתוני'. היין הזה נעשה מזן מקומי עתיק שמוצאו בארץ ישראל, בכמות קטנה מאוד ובציר 2017 הוא בסך הכול הבציר השני שלו, כך שיש לו עוד דרך לעשות. בכל מקרה הריחות עשבוניים, המבנה הרך והסיומת המינראלית שלו, הופכים אותו, ליין מהנה במיוחד, כך שהסיפור הוא רק בונוס.
רקנאטי ספיישל רזרב אדום. אם אתם שואלים אותי, הספיישל רזרב של רקנאטי לא מתאים לארוחת סדר משפחתיות, כמו אלה שהיו לנו עד השנה. זה יין שדורש שקט, ריכוז ואולי אפילו התכוונות. לכן, אם יש לכם כזה בבית, לא משנה מאיזה בציר, אולי זה הזמן לפתוח אותו, לחדרר ולשתות כמו שצריך. אם לא, סביר להניח שתוכלו למצוא את הבצירים האחרונים שלו, בחנות היין הקרובה אליכם. תאמינו לי, זה כדאי.