ענף היין הישראלי נמצא בעיצומו של תהליך חיפוש עצמי בשנים האחרונות. בענייני איכות יש לנו כבר הוכחה, שנים של לימוד ועשייה הניבו יינות איכות טובים. אך יינות כמו אלו שייצרו בישראל עד העשור האחרון, ניתן למצוא במקומות שונים בעולם, לרוב במחירים נמוכים יותר. כדי לבלוט יש צורך בערך מוסף. למצוא את הייחוד, את הסיפור האישי, את האותנטי. זה מתחיל, אך עד כה מספרם של היצרנים שעושים יינות בעלי אופי ישראלי ייחודי לא גבוה.
בעידן הטרואר, אפשר למצוא את הייחוד באזור. בהיסטוריה שלו, בגיאוגרפיה, בטבע, בתרבות ובקולינריה עשירה, איכותית, מורכבת ומתוחכמת. כל אלה יוצרים סיפור ייחודי, שמשליך עצמו על הזהות שלנו. הבחירה שלנו ביין כזה או אחר היא לא רק שאלה של טעם אישי, אלא גם של מה אותה הבחירה אומרת עלינו ועל יכולתנו לזהות איכות, עידון או אותנטיות.
קסם דרומי
בסדרת דרום מבית יקב יתיר לא צריך להמציא סיפור. האזור והטרואר מדברים בעד עצמם. דרך היינות ניתן לחוש את צבעי הטרואר, את ניחוחות וטעמי האזור ואת התרבות והאנשים החיים בו. גידול ענבים ליין, בתנאי האקלים הקיצוניים הדרומיים מגלה אזור מיוחד במינו, שאין כמעט למצוא כמותו בעולם.
אם מחברים את האזור הייחודי למי שמייצר את היינות, נוצרת סינרגיה והמעגל נסגר. היינן ערן גולדווסר, שייך לגל של הייננים המלומדים הסקרנים, שהסתובבו בעולם, "גילו" אותו, וחזרו כדי לחפש אחר זהות מקומית. ערן עושה ביקב יתיר כבר שנים רבות יינות ייחודיים עם דגש על התאמה מיטבית לאקלים הייחודי ולאוכל המקומי. ביינות שלו ניתן להבחין בטביעת אצבע ייחודית שלו ושל הטרואר, שנוצרו עקב שנים רבות של מחקר, איתור זהות אישית בצורה הדרגתית, ודרך לא קלה ללא קיצורים. כשערן הרחיב את גבולות הטרואר, מעבר ליער יתיר, הוא גילה כרמים טובים באזורים דרומיים אחרים, נתן להם פרשנות חדשה ואיפשר לקהל רחב יותר ליהנות מטעמי ארץ היין הדרומית. סדרת יין חדשה ושונה נולדה, דרום מבית יתיר.
המעגל נסגר
"הפרויקט החדש זורק אותי ללמידה מחודשת" אומר גולדווסר. "בתחילת דרכו של יקב יתיר התחלנו עם ענבי הנגב, הענבים לא התאימו לנו, ועברנו ליער יתיר. היום אני מרגיש במעין סגירת מעגל. אזור היין הדרומי ברובו לא מתאים לגידול גפני יין, למרות שהיסטורית גידלו בנגב ובערים הנבטיות והביזנטיות גפנים לייצור יין. רוב האזורים בדרום צחיחים ומחייבים התערבות אדם ומקשים בקבלת איכות וייחוד."
"המחסור במים בולט מאוד באזור והקרקע לרוב מלוחה יותר". מסביר ערן. "מכיוון שהנגב ברובו לא מתאים לגידול גפנים, העניין הוא למצוא את הנקודות הייחודיות בתוך הפסיפס הזה. מצאנו את הייחודיות שחיפשנו אחריה בשלושה כרמים בנגב, בדרום הרי יהודה, ברמת ערד ובמצפה רמון, בהר הנגב הגבוה".
אתגרים רבים עומדים בפני הכורמים באזור הדרומי. היכולת של הכורם לשלוט בעוצמת הצימוח היא אתגר בפני עצמו. טכניקות הגידול שונות. ערן מאמין שצריך לגדל גפן כך שתצל על הענבים, עם חשיפה מינימלית אפשרית לשמש. הבציר צריך להיות מוקדם יותר, כדי שייווצרו יינות מרעננים. "יינות הדרום נוטים יותר להתחמצנות, לכן אני מעדיף לעבוד עם מעט מאוד עץ וכמעט בלי עץ חדש בכלל", מוסיף ערן.
דרום מבית יתיר
ליינות: אחד לבן ואחד אדום, יש אופי ייחודי, שהגיע מהטרואר המיוחד של הדרום. יינות שורשיים, הרמוניים, נגישים, בטעמם ובמחירם, ולא כבדים, צנועים ונינוחים. כאלה שמדברים בגובה העיניים. שניהם עברו תסיסות קצרות ועדינות, רובם במכלי נירוסטה וחלקם במכלי בטון או מכלי עץ גדולים פתוחים. לאחר מכן התבגרו כ-8 חודשים במכלי עץ גדולים.
דרום לבן 2019. 54% ויונייה מכרמי יער יתיר ו- 46% סוביניון בלאן מכרם ותיק ברמת ערד. היינות תססו במכלי נירוסטה, והתבגרו חלקם בנירוסטה וחלקם בחביות ישנות בנות 500 ליטר. ניחוחות פרי הדר, יסמין ועשבי תה. בפה בשלות ורעננות, חמיצות הדרית ומינרליות. יין גסטרונומי מאוזן ומאופק. 80 שקלים.
דרום אדום 2019. 32% מרלו, 29% סירה, 16% מלבק, 14% זינפנדל, 9% קברנה סוביניון, מאזורים שונים בנגב ובדרום הרי יהודה. "אני מעדיף זנים שמבשילים מוקדם ויש להם קליפה דקה, שלא ישאירו טעמים וטאנינים קשים ביין. כמו שיראז, מרלו וזינפנדל. שאר הזנים נותנים נופך נוסף ליין" אומר ערן. זהו יין אלגנטי, רך ולא כבד, עם טעמי פרי בשל, עסיסי ומשמח מאוד ופלפל. בפה חמיצות נהדרת ומרעננת וטאנינים רכים. ילווה היטב מנות בשר לא כבדות ומאכלים מהמטבח הים תיכוני. 80 שקלים.
