אימא אדמה: היקבים שעושים כבוד לטבע

ראש השנה לאילנות, שציינו בשבוע שעבר, הוא זמן טוב להיזכר בכך שיין הוא מוצר חקלאי, שהאיכות והאופי שלו נגזרים מהכרמים בהם גדלו והענבים הם נעשה. אחרי שנים בהן התייחסנו אל כרמים במונחים של גובה, סוג קרקע תנאי מזג אוויר וזווית לשמש, התעורר בעשורים האחרונים שיח לא פחות מעניין, לגבי הקשרים שבין שיטות העבודה בהם, לבין הטבע הסובב אותם. השיח, שהחל בקרב כמה משוגעים לדבר, שנחשבו בזמנו לקצת תמהונים, הפך לחלק מהשפה השיווקית של לא מעט יקבים מסחריים, ובסך הכול עושה רושם שכולם מרוויחים ממנו.  

בר-קיימא, אורגני או ביו דינאמי
את מערכות היחסים בין יצרני היין לטבע ולסביבה, מחלקים למספר קטגוריות: יקבים ברי קיימא, שמתייחסים לעובדים שלהם ולקהילה בה הם פועלים, ובמקביל דואגים לשמור על איכות הקרקע, האוויר והמים. יקבים אורגניים, שמטפלים בכרמים תוך שימוש מינימאלי בכימיקלים, ויקבים ביו-דינאמיים שמיישמים בכרמים את תורתו של רודולף שטיינר אבי האנתרופוסופיה. על המדפים תוכלו למצוא יינות שמוגדרים טבעוניים, שבתהליך הייצור שלהם לא נעשה שימוש בחומרים מן החי, ואל תתבלבלו בינם לבין יינות טבעיים שנעשים במינימום התערבות כימית ומניפולציות.  

יקב רמת הגולן: מגדל הכרמים האורגני הראשון והגדול בישראל
"ירדן שרדונה כרם אודם" (כ-90 שקלים), שהושק בסוף העשור הקודם, היה היין המסחרי הראשון בישראל שהוגדר כאורגני. כיום מוסמכים כל הכרמים של יקב רמת הגולן כברי קיימא, מטעם תוכנית LODI RULES שפותחה בקליפורניה. כדי לקבל את ההסמכה, הוקמה ביקב מערכת לייצור אנרגיה סולארית שצפויה לספק חצי מתצרוכת החשמל שלו, בכרמים ומיושמות לא מעט שיטות אורגניות היקב משקיע במערכות לטיהור שפכים, טיפול בפסולת נוזלית, מחזור ועוד, והחל משנת 2009 יוצאים כל עובדי היקב מדי שנה לפעילויות למען הסביבה והקהילה. 

יקב הרי גליל: מבטיח ומקיים 
אחת הסיבות לכך שיקב רמת הגולן לא מציב את הקיימות בחזית התקשורתית שלו היא אולי, כדי להשאיר את הבמה ליקב הבן שלו: יקב הרי גליל, שמיתג את עצמו לפני מספר שנים כיקב בר קיימא. העשייה של היקב בכרמים וביקב, השימוש במשאבי הטבע, האריזה ועוד, נעשים כולם מתוך מחויבות לסביבה ולחברה. הוא מייצר אנרגיה ממקורות חלופיים, ממעט בהשקיה, משקיע במחזור וצמצום פסולת, מגדל גינת ירק לשימוש העובדים ומציג תערוכות אמנות מחומרים ממוחזרים במרכז המבקרים. היינות החדשים של היקב מסדרת 'בר', מביאים לידי ביטוי את הגישה הזו, לא רק בזכות שמם. (כ-40 שקלים).   

יקב תבור: אקולוגי זה הכי 
מתוך הבנה כי על אדמה בריאה,יצמחו גפנים בריאות שיניבו ענבים טובים, אימצו ביקב תבור את הגישה האקולוגית, שבבסיסה שמירת המגוון הביולוגי הייחודי למרחב האקולוגי בו נמצא הכרם. או במילים אחרות במקום שהכרם יכבוש את הטבע, הוא משתלב בו. באמצעות: הקצאת שטחים לבתי גידול טבעיים, יצירת מסדרונות שמאפשרים תנועה של בעלי חיים, בניית תיבות קינון לציפורים, גידול של עשביה מקומית, הפחתת שימוש בחומרי דישון והדברה להרחת מזיקים ועוד. סדרת ECO של יקב תבור, שהושקה בין הסגרים, מבליטה לאורך כל הדרך משמה, דרך התוויות ועד ליינות עצמם את המחויבות של היקב לנושא. ׁ(כ-90 שקלים).

יקב עבייה: קחו את זה אישי
בשונה מהיצרנים הקודמים ברשימה, יקבים גדולים ומסחריים, עבייה הוא יקב של איש אחד: יוסי יודפת שהקים אותו בשנת 2006 כדי לשלב בין אורח חיים יצרני, יצירתי וידידותי לסביבה. ביקב, שנמצא בגן התעשייה תפן, יודפת עושה לא מסוננים שתססו לא תוספות שמרים, מכרמים המטופלים באופן ידידותי לסביבה, ונעשים מהם כדי מאוד לנסות את 'פרולטר' (כ-90 שקלים), יין צעיר מגפני קריניאן בוגרות 'שוני' (כ-150 שקלים), קריניאן עסיסי ומחוספס שנעשה מענבי כרם וותיק בבקעת הנדיב, ואת Moon-Ways (כ-140 שקלים) המרתק, יין כתום, טבעי ומרתק, מענבי קולומבר לבנים ששהה תקופה ארוכה על הקליפות והתיישן מספר חודשים בחביות עץ. 

בנוסף, כדאי להזכיר גם את יקב לוטם הגלילי, שמתמקד בעשייה אורגנית מיומו הראשון, את יקב רקנאטי שמגדל חלקת כרם ביו-דינאמי ניסיונית בגליל העליון, ואת יקב 'נאות סמדר' מהערבה הדרומית, וכמובן שאי אפשר להתעלם מיבואנים כמו: 'ג'יאקונדה' חברת הייבוא וחנות היין התל אביבית, שבקטלוג שלה מופיעים כיום יותר משלוש מאות יינות אורגניים, ביו-דינאמיים וטבעיים מרחבי אירופה, ו-עסיס' יבואנית קטנה של יינות טבעיים מגיאורגיה ואיטליה וגם היבואנים הגדולים והרשתות המתמחות, לא מוותרים על הפוטנציאל המסחרי שביינות הללו והעניין שהם מציעים. 

אקולוגיה איטלקית: פאולו לאו, קאוויט וירמאן
היצרן, מאזור פוליה שבאיטליה מוגדר כיקב אקולוגי וחלק מהכרמים שבבעלותו מגודלים בשיטות אורגניות. "שרדונה סאלנטו אגריקולו" הוא יין בהיר, מעודן והרמוני שנעשה ממאה אחוז ענבי שרדונה אורגניים ולא התיישן בעץ, על מנת להשאיר את כל הבמה לפרי. אחיו האדום "פרימיטיבו סאלנטו אגריקולו", נעשה מענבי פרימיטיבו אורגניים שנבצרו ידנית והוא מציע טעמי פרי מעודנים, מבנה רחב ומעודן וסיומת ארוכה. יופי של אדום לשעת צהריים ישראלית אפילו בקיץ. המחיר: כ-50 שקלים. 

יצרן איטלקי נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא 'קאוויט', יקב שהוקם בשנת 1950 בטרנטינו שבצפון איטליה מייצר כיום שני שליש מתפוקת היין של המחוז כולו, ומגדיר את עצמו כיקב אקולוגי המחייב לחזון הבר קיימא. היינות הלבנים של היקב פינו גריג'יו וסוביניון בלאן, הם קלילים ומדויקים שמתאימים לצריכה יום יומית ולא מחייבת וכמוהם גם הרוזה הבהיר והארומטי. המחיר: כ-55 שקלים. עדיין באיטליה. מיקב ירמאן מאזור פריולי שבצפון מזרח המדינה, יקב אורגני שמיישם את עקרונות הקיימות בכרמים, מגיע פינו גריג'יו צהבהב ועסיסי, עם מבנה עשיר ויכולת התיישנות של מספר שנים. לא כשר. המחיר: כ-109 שקלים.  

ספרדי אורגני: יקב מורדה 
אחרון חביב הוא יקב 'מורדה' הספרדי מאזור קסטיליה לה מאנצ'ה האוחז בתואר: היקב בעל שטח הכרמים האורגניים הגדולים בעולם. היקב מתמקד בייצור של יינות שולחניים בסיסיים, מענבים שלא נחשפים לחומרי הדברה וכימיקלים. 'מורדה בלאנקו' הוא בלנד לבן של שרדונה וסוביניון בלאן שעבר יישון קצר בחביות עץ. יין קליל אך בשל, שכדאי לקרר היטב לפני השתייה. 'רוזאדו' הוורוד שנעשה ממאה אחוז ענבי גרנאש, הוא פרחוני, רענן ונעים לשתייה ו'טינטו', יין אדום ממאה אחוז ענבי טמפרניו, מציע טעמי פרי עשירים, גוף קל ואיזון מרשים. המחיר: כ-40 שקלים. 

רוזה של זהב
אולי זו ההתבגרות של שוק היין, אולי התיירים והעולים החדשים מצרפת ואולי כל התשובות נכונות, אבל אל דבר אחד אין ויכוח בשנים האחרונות: ישראל שותה יותר ויותר יינות ורודים. ולנטיין די, הט"ו באב של הנוצרים, הוא אחד מימי השיא, של יינות הרוזה, בגלל הצבע שלהם והקישור שלו לאהבה. לרגל החג השיק יקב ברקן את "רוזה כרם עלמה 2020" מסדרת Reserve Gold Edition. היין, שנעשה מענבי מלבק שגדלו בכרם עלמה בגליל העליון, הוא בעל צבע ורדרד, חגיגי, ריחות של הדרים, פרחים ופירות לבנים, מבנה מהודק, חמיצות טובה וסיומת עשירה בטעמי פרי. רוזה שכל אחד יכול לאהוב. גם בגלל המחיר. כשר. המחיר: כ-40 שקלים.