לפני כעשור היינו מסובים, טל חוטינר ואני בבראסרי ברחוב אבן גבירול, על השולחן מאחורי הבר. כך כל הרחוב חלף לנגד עינינו וכמו שאנחנו עושים בדרך כלל, הסתכלנו באנשים וניסינו לנחש את מצב רוחם. הרגע בו עבר מולנו אדם שנראה טרוד, מכונס בעצמו וסובל, ייזכר לעד כרגע הולדתו של המונח: "עצבת" - גם עצירות וגם צרבת. נזכרתי בזה כעת כי קשה לחשוב על הגדרה טובה יותר למצב רוחו של העם בישראל בתקופה זו.
מי היה מאמין לפני חודש, שהכלבים יסתובבו חופשי ובעליהם עם מחסום פה, שעם הספר יהפוך לעם הסופר, ש"אני רק שאלה" יתחלף בתורי ענק שלא ראינו מאז יציאת מצרים, ולמרות שזכויות הפרט שלנו ירוסקו ללא היכר, נתעסק במחסור בביצים.
בין מצות למצוות, בין חוסר וודאות לעוצר החלטתי להיזכר בשבעה משקאות מופלאים שנולדו כתרופות למערכת העיכול, אך אין כמוהם כדי לערפל את המחשבות ולשכך את החרדות. מרביתם נולדו על ידי רוקחים, נזירים או רופאים שחיפשו פתרון לבעיות מעיים והקלה על דרכי העיכול, כמעט כולם יוצרו על ידי מספר מועט של בעלי סוד שהסתכסכו, לא מדברים זה עם זה ולא מוכנים לגלות את המרכיבים הבוטאניים ולכל אחד מהם, בלי יוצא מן הכלל, יכול להיות תפקיד חשוב מאוד באסטרטגיית היציאה שלכם.
Fukcorona. השם אומר הכול על יצירת המופת הקטנה והקסומה של יובל ג'וב ממזקקת יוליוס (זה מה שאני שותה בזמן כתיבת שורות אלה), וכשמו של הליקר כן הוא. כוסית קטנה תעביר אתכם מתזזית לשיוט נינוח, מחרדה ליום טוב ומהתור בסופר לאווירת FUKCORONA! תופעות לוואי: תחושה של ריחוף קליל והרגשה של צפייה מהצד בהצגה. מומלץ להיזהר עם המינון כי מדובר בתכולה של 50% כהל בנפח. אז, כמו שאומר איל פלד אהובי: לאט לאט.
ערק/אוזו/ראקי/פסטיס (כל התשובות נכונות). המרגיע המושלם של אגן הים בתיכון בצורותיו השונות. מלא טעם ומשרה רוגע. מסייע עיכול נאמן, שאין כמותו להעביר את הזמן. אצלנו בבית הייתה זו תרופת פלא למכאוב ומצוקה. כאבו השיניים? צמר גפן עם ערק, חום? קומפרסים עם ערק, כאב בטן? נכון, מורחים על הבטן ערק. היו עוד המון שימושים למשקה האלים המופלא הזה.
אם כבר אלים, אז בחרתי להמליץ על אוזו אפרודיטה מבית ברבאייאני. מה כבר אפשר לצפות מאוזו הנושא את שמה של אלת האהבה פרט לשלמות קסומה? 48% כהל של רגישות ונחישות, שמתעתעים ברכות של קטיפה נוזלית וחובטים בחסרי הזהירות כמו פטיש 10 ק"ג. נפלא כבר אמרתי?
שארטרז . מלך ליקרי העשבים. הירוק הירוק הזה שאם לא היינו יודעים מה טיבו, היינו מפחדים לטעום ממנו, הוא קרוב לוודאי אחד המשקאות המסתוריים, המסקרנים והמרגשים בעולם. הרכב סודי של כ- 130 עשבים ומרכיבים בוטאניים, אחוז אלכוהול גבוה והגדרה יומרנית במיוחד כמשקה לחיים ארוכים. טוב אולי הוא לא התרופה לחיי נצח כפי שטען מי שהמציא אותו, אבל מבחינתי לפחות, מקומו בגן עדן מובטח.
פרנט ברנקה. קבוצת משקאות הביטר האיטלקי היא כפי הנראה המפורסמת ביותר בעולם הליקרים, שהתפתחו בסוף המאה ה 18 על ידי רוקחים כמשקה מעודד עיכול. הם הכילו מור, כינין ועשבי תיבול שונים שכבר בעת העתיקה נודעו כמשככי כאבי בטן ומורידי חום. ולא נותר אלא לצטט את הגששים בשיר "אחותי רוחמה": "מור וקינמון כל מיני בשמים אור לי בלילות וחג לי בימים".
בחרובקה. הזהב הנוזלי של צ'כיה. מי היה מאמין שהמציא אותו בכלל רופא אנגלי ששירת בחצר המלוכה של קרלסבאד בתחילת המאה ה ה-19 ובזמנו החופשי פיתח ליקר עשבים עם יצרן מקומי בשם ג'וזף בחר. בהתחלה הוא נקרא קרלסבאד אינגליש ביטר ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהוקמה צ'כוסלובקיה, שונה שמו לבחרובקה. הוא סמיך, חברותי וקל לשתיה הרבה יותר מאשר מרבית אחיו המרירים, ומהר מאד תמצאו שאתם מתחילים לקרוא לו בשמות חיבה וכינויים.
ייגרמייסטר. אמן הציד הגרמני, שהוא ליקר מריר-מתוק, נחשב כיום לצעיר והססגוני מבין כל ליקרי העשבים. יגרמייסטר התפתח כמשקה ציידים בעל עשרות מרכיבים בוטאניים שחלקם מושרה וחלקם מזוקק, המקל על שיעול, בעיות עיכול ואפילו כאבי ראש, נשמע כמו מתכון בטוח לימים אלה. את תהילתו ופרסומו הוא חייב ליהודי טוב בשם סידני פרנק ז"ל, הידוע כתומך הסגל האולימפי של ישראל, אשר החליט להפיץ אותו בארצות הברית בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת והפך אותו תוך זמן קצר ממשקה של זקנים עם בעיות עיכול למשקה המועדונים והמסיבות הצעיר והסקסי ביותר בארה"ב.
אונדרברג. אז זהו עד עכשיו שיחקנו, רוצים תרופה? קבלו! אונדרברג לא מנסה להיות חברותי, לא רוצה להיות צעיר ולא מוכן להתחנף לאף אחד. 44% כהל בבקבוקון קטן של 20 מ"ל, שנראה כמו בקבוק תרופה מיסטי המכוסה נייר. מכיל 43 מרכיבים בוטאניים מסייעי עיכול ומשככי כאבי בטן. מושלם!