אני: תשתה עוד בירה?
כ"ט: אם תשתה איתי.
אני: ברצון! מתי, פעמיים בירה גדולה!
כ"ט: מקום נחמד.
אני: כן, מקום נעים. הבירה טובה, מהחבית...
(חיים גורי – רשימות מבית היין עמוד 63.)
זה לא קרה לפני יותר מדי זמן: שולחן פינתי אצל מתי המקלל, המולה ולהג לא ברורים, ליאור מוזג שני חצאים של גולדסטאר מושלמת והעולם פחות מעיק ומאיים. רק חודשיים עברו מאז. בירה מחבית? הצחקתם אותי. שפיות? שימו מסכה! המולה אנושית? שקט! ושני מטר בבקשה!
אין מסעדות, אין ברים, אין בירה מחבית
אני הולך עם לייקה, הכלבה שלי, עובר ליד הברים הסגורים והמסעדות המוגפות. מהחלונות מציצים אלי ברזי בירה עצובים ומאובקים, חסרי חיים, כמו מצבות דוממות לענף המסעדות והאירוח. אני מממשיך לשוטט לחנות של חינאווי ברחוב קרליבך וחבית קטנה עם לוגו של הייניקן מבצבצת לה מרחוק. אולי בכל זאת אפשר לשתות משהו מהחבית?
חביונת בירה, האבטיח המתכתי החמוד, אחד הפתרונות היצירתיים בעולם הבירה, זוכה למידות משתנות של התעניינות. לפעמים לתשומת לב עולמית רבה ובתקופות אחרות להתעלמות כמעט מוחלטת. זהו אולי היצור החינני ביותר שאני מכיר בעולם הבירה, חבית קטנה, ססגונית וכרסתנית שנושאת בתוכה חמישה ליטר של המשקה האהוב ומאפשרת מזיגה איכותית, כמעט כמו בבר.
כן, רק כמעט. גם אם הבירה תהיה מושלמת, לא ניתן יהיה להחליף את תחושת הבר והאווירה, גם אם נשב עם שני אנשים אהובים, הרי שנשמור מרחק והראש שלנו יעסוק בהרבה דברים אחרים. היי, זה יותר טוב מכלום, לא? אז הנה כמה נימוקים לזכות החביונת הקטנה שאם תתנו לה צ'אנס, עשויה לגרום לכם לחיוך ולהחזיר לכם הרבה אהבה.
המחיר: הבירה הכי כדאית שיש
נכון, בקבוקי 500 מ"ל של גולדסטאר לשימוש חוזר זולים יותר, אך הם לעולם לא יתנו את חוויית המזיגה והשתיה של בירה מחבית. חביות הבירה הקטנות, יעילות מאד, בעלות פחת אפסי, ללא מערכות מסובכות ויקרות ולא דורשות מקצועיות או ידע מוקדם בהפעלתן. יש סיכוי שביום שאחרי הקורונה, גם ברים קטנים, שקצב המכירה שלהם לא יהיה גבוה, יעדיפו חביונת של חמישה ליטר. בגלל שהיא קלה, נוחה, זולה וחברותית, ואין סיכוי שהבירה שבה תתקלקל מחוסר שימוש.
הנוחות: בירה מחבית שלוקחים בקלות
היא קלה לנשיאה, קלה לתפעול וקלה לאחסנה. מה אפשר לבקש יותר? החביונת לא דורשת ידע מוקדם בתפעול. שסתום אויר עליון, ברז מזיגה וזהו. בסיום השימוש סוגרים את שני הברזים והבירה תחזיק עוד יום או יומיים במקרר בלי בעיה. נכון, היא לא מסוגלות לשרוד ימים רבים כמו בחבית בירה מקצועית, אך אם תשתו אותה תוך שלושה ימים, היא תסב לכם עונג רב.
הקירור: חבית בירה במקרר הביתי
החביונת במימדים של אבטיח קטן, נכנסת בקלות לכל מקרר ועם סידור מתאים גם תעמוד בו, כך שתוכלו למזוג בלי להוציא את החבית מהמקרר. היא מכילה חמישה עשר בקבוקים של 330 מ"ל ותופסת פחות מחצי המקום.
הסביבה: לא זורקים בקבוקי בירה
החביונת יעילה במיוחד בצמצום פסולת. אין צורך לזרוק בקבוקים לאחר השימוש - כמות הבקבוקים האדירה שאנחנו רואים בכל פינת רחוב מדברת בעד עצמה. כמו כן, ניתן להסב את החבית הריקה לשימוש חוזר.
הלוק: חביות בירה שנראות נפלא
החביונת הקטנה נראית כמו ביצת הפתעה מחויכת ומלאה כל טוב. תעמידו אותה על השיש או על מדף במקרר ומהר מאד לא תסכימו שאף אחד יזיז לכם אותה משם. כן, יש להן כמה חסרונות, אם את או אתה לבד, קצת קשה לשתות בירה בקצב שיאפשר לשמור עליה ועליכם במצב מיטבי. בדיוק בשביל זה המציאו את הפחיות המוכרות והטובות, המגיעות בנפחים שונים. בארץ ניתן למצוא רק כאלה המכילות 900 מ"ל של מבשלת בלטיקה. הן צבעוניות וכיפיות אך לטעמי פחות רשמיות ובעלות נוכחות חיוורת מזו של החביונת.
נשתה עוד בירה, לחיי השפיות
יש עוד כמה פתרונות אחרים ומעניינים, למשל: בקבוק בירה בנפח ליטר לשימוש חוזר, גראולר בשמו המקורי.במקרה של מבשלת ג'מס, קונים אותו בפעם הראשונה ולאחר מכן ניתן למלא אותו שוב ושוב במבשלה. בימי הקורונה, אופציית המילוי החוזר אולי בעייתית, אבל תוכלו להשתמש בגראולר כבקבוק מים דקורטיבי. אז עד שנדע מה עולה בגורלו של הבר האהוב שלנו, אני מזמין אתכם להתנחם בחיקה של ביצת ההפתעה הקסומה והחיננית. לחיים, עצמאות שמח ולחיי השפיות.
