אני אוהבת ג'ין. תמיד אהבתי. המרירות ההדרית, הרעננות המיידית של המשקה הזה בשילוב סודה או טוניק, אפילו על קרח עם ליים . אבל מה שאני הכי אוהבת בג'ין זה את הוורסטיליות שלו. חוסר הגבולות והמגבלות הופך אותו לגן שעשועים מרתק למי שאוהב לשחק. עם הל וזעתר כמו שעושים במזקקת 'מילק אנד האני', עם אגבה ופלפל כמו ב-'מזקל ג'ין', עם יוזו ופרחי סאקורה כמו 'רוקו' היפני, או פשוט אולד לונדון ג'ין. רוצים 10 מרכיבים מן הצומח? לכו על זה. רוצים 15? אין בעיה, בא לכם להישאר עם הרכיבים הקלסיים? מעולה. זה לא משנה כל עוד הערער נוכח, והזיקוק איכותי, השמיים הם הגבול.
כבר כמה שנים מורגשת עלייה בצריכת הג'ין בישראל. אין כמעט ברים שמחזיקים רק ביפאיטר וגורדונ'ס כמו בימים עברו, והמותגים נוהרים בהמוניהם מרחבי העולם אל ארצנו הקטנטונת. אחת הסיבות לכך היא העליה במספר ברי קוקטיילים, בהם ג'ין מהווה בסיס לאינסוף מתכונים. הסיבה השנייה היא, כמו בלא מעט מוצרים אחרים, החשיפה של בני ישראל למותגים ומנהגים זרים בטיולים לארצות נכר (זוכרים? פעם היה דבר כזה), והבאתם לארץ. אבל הסיבה הכי הגיונית לטעמי היא שחם פה. חם גהינום. וג'ין טוניק הוא התשובה המושלמת לזה.
אי שם בממלכה המאוחדת
בחלומי, אני מזקקת ג'ין אי שם בממלכה המאוחדת. מוקפת עשבי תיבול מרתקים ומיני מבחנות. במציאות אני מראיינת מרחוק את אחת הנשים המרתקות בתעשיית הג'ין - המאסטר דיסטילרית של הנדריקס שאחראית על טעמו המיוחד- גברת לסלי גרייסי . לא שאלתי לגילה אבל שערה האפור השזור בצמת רפונזל ארוכה ארוכה, וחיוכה הממזרי הידוע, מעידים על לא מעט וותק וניסיון.
בוקר טוב גברת גרייסי, איך מזג האוויר אצלכם?
"בוקר טוב. אפרפר וחם, יש מצב שהגיע הזמן לבקר אצלכם."
את מוזמנת, מבטיחה לשלוח לך בינתיים בקבוק ג'ין ישראלי. השאלה הראשונה והמתבקשת היא: איך מגיעים להיות מזקקת ג'ין ומתי אני יכולה לבוא לעבוד אצלך?
"חחח, ברגע שהקורונה תרגע את יכולה לבוא. תראי, לא באמת תכננתי את זה, זה פשוט קרה. אני כן יכולה לומר שמאז ילדותי אהבתי גינון, פרחים והמצאות ועוד בילדותי התעסקתי עם צמחים. למדתי כימייה ורוקחות ובשנת 1988 התחלתי לעבוד במעבדה של William Grant & Sons, שם עבדתי על הוספת טעמים לתרופות מרות במיוחד, כדי שאנשים יוכלו לבלוע אותן. משם התקדמתי למחלקת הנוזלים. ב-1999 פנה אלי Charles Gordon הנשיא המנוח של החברה עם בקשה לייצר ג'ין. זה היה דבר יחסית מפתיע באותה תקופה, היו לנו את מותגי הוויסקי שלנו שהצליחו יפה, וג'ין לא היה באותו זמן משקה חזק כל כך מבחינת מכירות."
"אבל צ'ארלס רצה ג'ין והוא רצה ג'ין מיוחד, שונה ועם מאפיינים עשירים ומורכבים. התחלנו לשחק, בדיוק כמו שאני אוהבת, אספנו שפע של צמחים ותבלינים ועבדנו עם כולם עד שמצאנו את הנוסחה שהתאימה לנו. לא חיפשנו לעשות ג'ין בסגנון המסורתי האנגלי,. היה לנו יותר חשוב למצוא עניין. את המאפיין המפתיע של הנדריקס ג'ין- המלפפון, לקחנו מכריכי המלפפונים הבריטיים בני האלמוות. זיקקנו בשני דודים כשאחד מהם הוא דוד נחושת מ-1860 והשני דוד מ-1948 וערבבנו את שני התזקיקים עד שמצאנו את האיזון הנכון. מפה הכל היסטוריה."
בואי לא נשכח את הבקבוק הלא שגרתי
"או כן. הבקבוק יצר סערה לא קטנה, גם אני ציפיתי לבקבוק אלגנטי , בהיר וגבוה. אני זוכרת את השוק והתדהמה שכולם במזקקה חטפו כשהם ראו את הבקבוק השחור, שהזכיר בקבוק של רוקחים. אבל זה עבד, זה עדיין עובד, וזה גם מה שמייחד אותנו."
מה הופך ג'ין לטוב בעינייך?
"תמיד הייתי אישה של ג'וניפר ולכן בעיני ג'וניפר הוא המרכז והכל צריך להיות סביבו. אני מודה שלמרות המשחקים, ג'ין טוב הוא כזה שיודע להביא את הג'וניפר למרכז העניינים. כל שאר המרכיבים צריכים לשחק איתו ומסביבו."
איך את מתייחסת לרכיבים הבוטניים?
"הרכיבים הבוטניים הם הדבר הכי חשוב אצלנו בהנדריקס. אנחנו קונים אותם מחקלאים שמגדלים בשבילנו וקוטפים במיוחד בשבילנו במועדים מיוחדים, כדי לשמור על אחידות הטעמים. לא פעם חלק מהם נשארבחוץ כי הטעם שונה מהרגיל. אנחנו לא מחפשים רק חומרי גלם מקומיים. להפך. אנחנו חייבים לחפש חומרי גלם מחוץ לסקוטלנד, כי מזג האוויר פה לא מאפשר לגדל את כל מה שאנחנו מחפשים. במקביל כדי לשמור על טעם ייחודי אנחנו תמיד מחפשים חומרי גלם חדשים, כדי ליצור מהם את ההנדריקס הבא."
אהבתי את "מיד סאמר" שהושק לאחרונה - איך באמת בוחרים טעם חדש?
"אה...יש סיפור משעשע מאחורי ה"מיד סאמר". בשנת 2019 , דאנקן - השגריר הבינלאומי שלנו, התחתן והבטחתי לו 6 בקבוקי ג'ין לחתונה. ביררתי אילו טעמים אישתו לעתיד אוהבת, ומה יהיה התפריט בחתונה, ובניתי ג'ין שמאפיין את האירוע מבחינת הטעם. שישה בקבוקים שנקראו "ג'ין החתונה של דאנקן". ההתלהבות גרמה לנו להבין שיש לנו משהו טוב ביד ושזה כנראה יהיה הטעם הבא של הנדריקס. השם הרשמי שלו הוא "מיד סאמר", אבל אני קוראת לו 'הג'ין מהחתונה של דאנקן'."
"לייצר ג'ין זו חוויה מדהימה, בויסקי יש לך כל כך הרבה מגבלות וחוקים ובג'ין הכל פתוח ואפשר כמעט הכל ולכן היה לי קל להתחבר לג'ין ולמשחק שבו ולתת את כולי" (לסלי גרייסי)
יש חומר גלם שלא תכניסי לעולם לג'ין?
"לא. כי מעצם תפקידי אני לא יכול לומר "לעולם לא". אני חייבת לשמור על ראש פתוח. אבל יש מרכיב אחד בהנדריקס שלא חשבתי שאכניס - קימל, אני ממש לא אוהבת אותו אבל כשערבבנו אותו עם שאר חומרי הגלם הוא עבד נפלא."
איך מצליחים לרגש או לסקרן את הקהל, שנחשף לכל כך הרבה סוגי ג'ין?
"אני חושבת שהטעם של הנדריקס נשאר ייחודי מול הרבה מותגים אחרים, יש לנו את הסטייל והטעם המיוחד של הנדריקס שאנשים מחפשים ואוהבים, הוא תמיד שם והוא בולט. לכן אנשים יודעים שלא משנה כמה אפשריות יש, הנדריקס תמיד יהיה פה עם הטעם המוכר שלו. זה מה ששומר אותו מבוקש. כמובן שכמו כל מותג בעולם, אנחנו יודעים שאנחנו חייבים להשיק מידי פעם טעמים חדשים סביב המותג הבסיסי."
מה הקשיים שיש לדיסטילרית בימינו?
"אני חייבת לומר שאין קשיים ספציפיים מבחינה מגדרית, יש לא מעט דיסטליריות בעולם הג'ין וכולם מפרגנים לכולם ומתייעצים ביניהם. הקשיים הם להיות דיסטילר באופן כללי. למצוא את הטעמים הנכונים, לדעת לשחק עם חומרי הגלם ולהבין מה קורה בשוק. כפי שהזכרתי קודם, אנחנו צריכים לדעת לרגש בעולם עמוס מאוד במותגים וריגושים. כאישה אני לא מרגישה אפליה או קשיים מיוחדים."
לפני כשנה השיקו הנדריקס את היכל הג'ין שלהם בשווי של 13 מליון פאונד. 6 מזקקות חדישות לצד הדודים הישנים מאפשרות להכפיל את הייצור וכל זאת לצד מעבדה משוכללת שממנה לסלי מתרגשת במיוחד. "יזמות וחידושים זה המפתח מאחורי William Grant & Sons והמעבר לבניין החדש והמרהיב שלנו פותח בפני ובפנינו אפשרויות בלתי מוגבלות לטעמים והתנסויות ,לצד שמירת הייחוד של הנדריקס."