חנויות היין והמשקאות הן סקטור שלא נפגע כתוצאה מההגבלות והסגרים. בעצם, אפילו זה לא מדויק: רוב בעלי החנויות עמם שוחחתי מדווחים על עלייה גדולה במכירות, בעיקר של יין ואלכוהול, כשבגזרת היין מזנקות מכירות הרוזה ובין האלכוהוליים החזקים, מככב הג'ין. שני המשקאות היו טרנדיים גם לפני פרוץ המגפה, אבל העובדה שכמעט כל פעולות התדמית מטעם היצרנים והיבואנים (השקות, קמפיינים ומבצעי מכירות) נעצרו, הרי שהן הרוזה והן הג'ין פגשו את הסגר בזמן טוב מאוד מבחינתם. העלייה בצריכת המשקאות האלכוהוליים בישראל עדיין אינה מגובה בסטטיסטיקה השנתית, אבל נדמה שמדד השטח אינו משקר: הישראלים הספונים בביתם ומבלים עם משפחתם הגרעינית לעיתים יותר מיכולתם להכילה, מוצאים נחמה בשתייה. כמובן שיש להוסיף לכך את העובדה שהברים והמסעדות סגורים לחלוטין או עובדים תחת הגבלות (כמו בימים של "בין הסגרים"), אבל בשורה התחתונה: צריכת אלכוהול בישראל הופכת מחוויה חברתית לחלק משגרת החיים בבית – ולכך תהיינה השלכות, טובות ורעות כאחת, גם לטווח הארוך.
יוצאים לאור
התופעה מתבטאת לא רק בכמות אלא גם במגוון: מותגים שעמדו מחוץ לאור הזרקורים מוצעים עתה במבצעים שמרחיבים את ההכרות עמם. דוגמא טובה לכך היא מבצע יוצא דופן של רשת "יין בעיר" שמציעה בכל סניפיה (וכמובן בהזמנות אונליין ובטלפון) את המבצע שזכה לשם המשעשע: "חזקים בסגר", במסגרתו מוצעים משקאות אלכוהוליים חזקים יחסית בהנחה גדולה ובצירוף של בקבוק קטן (200 מ"ל) בחינם לכל בקבוק גדול (אם תרצו, הנחה כמותית נוספת של כ-25%-30% - לבחירה בין אוזו אפרודיטה, פסטיס הנרי ברדווין או אבסנט ואן גוך, שעל מאפייניהם נתעכב מיד). מתוך מגוון המשקאות המוצעים במסגרת המבצע, בחרנו להתמקד בכמה שנראים מעניינים במיוחד:
GOSLINGS, בלאק סיל רום
רום עוצמתי יוצא דופן המצטיין בטעם ייחודי ומשמש לעיתים קרובות בתור דיז'סטיף (כלומר מיועד לשתייה לאחר הארוחה). מקור שמו של המותג שמוצאו באי ברמודה, הוא בימים שבהם נהגו למכור רום שנמזג מחביות לבקבוקים שנחתמו בשעווה. הדימיון בין "סיל" במובן "חותם" ובמובן "כלב ים", הפך את האחרון לסמלו של המותג. אבל עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהופך את הרום הזה לשונה מאוד מהאחרים הוא ריכוז חריג של אלכוהול: 75.5%, מה שהופך אותו כנראה למשקה הכי משכר על המדף. למרות תכולת האלכוהול הקיצונית, הרי שטעמי הרום נשמרים היטב והופכים אותו גם למתאים לקוקטיילים חזקים במיוחד. המחיר: 120 שקל
ג'ין – THE LONDON #1
על התחזקות פלח הג'ין כבר דיברנו, אבל הנה מותג חדש וחזק יותר מרוב המתחרים בז'אנר. ה"לונדון" מזוקק ארבעה זיקוקים במכלי נחושת והוא מבוקבק בחוזק של 47% אלכוהול ןמתובל בשורש תפוז, אנג’ליקה, קינמון, גרדניה וברגמוט המעניקים לו ארומה מיוחדת של ארל גריי. למרות הזיהוי הלונדוני, הרי שמדובר בג'ין ששייך לתאגיד גונזלס-ביאס הספרדי, הידוע בעיקר בזכות השרי היבש שלו: "טיו פפה". 47% אלכוהול. המחיר: 150 שקל (למארז שי עם כוס תואמת).
אבסנט ואן גוך 55
האבסנט מורכב מלענה, קני סוכר, אניס וצמחים נוספים שהושרו באלכוהול והעניקו לו את צבעו הירוק. המשקה נחשב לסמלה של הבוהמה במאה ה-19, אבל העובדה שגרם לשכרות יוצאת דופן, כאשר יש מקורות המייחסים את "מקרה האוזן" המפורסם של הצייר הידוע וינסנט ואן-גוך לשימוש מופרז במשקה, גרמו להוצאתו אל מחוץ לחוק וההיתר לייצורו מחדש ניתן (ב-1998) בכפוף להגבלת כמות הלענה. גם המשקה הזה הוא בריכוז אלכוהולי חריג: 55% אלכוהול. המחיר: 168 שקל
פסטיס HENRI BARDOUIN
הנה בקבוק שכל חובב משקאות אניס חייב להכיר: הפסטיס של הנרי בורדווין, משקה שהמילה היחידה שתתאים כדי לתארו היא "נפלא": הוא עשיר בטעמים, מאוזן, נלגם בקלות ונמהל יפה עם קרח – תענוג עילאי בימים החמים שעוד נותרו עד לבוא החורף. בורדווין החליט להפוך את האניס הצרפתי, הפסטיס (בן הדוד המיוחס של העראק והאוזו) למשקה מורכב ומעניין יותר משהיה, והמתכון שלו מכיל לא פחות מ- 65 מרכיבים, כאשר חלק מהצמחים שמתבלים את המשקה מושרה באלכוהול לתקופות של עד לחצי שנה. אחוז האלכוהול בפסטיס הזה הוא סטנדרטי יותר: "רק" 45% אלכוהול, אבל הטעם כה משובח עד כדי כך שאם אתם מתלבטים בין כל האופציות שמוצגות במדור הזה, הרי שעם כל הכבוד לאחרים, מדובר בבקבוק חובה לחובבי האניס. המחיר: 129 שקל
אפרופו אניס,
זה אולי המקום להזכיר שבמבצע יוצא הדופן הזה של "יין בעיר" משתתף גם אוזו אפרודיטה, מבית ברביאני, שגם הוא מצטיין בחוזק מיוחד (48% אלכוהול), האוזו המשובח הזה לא היה מוכר במקומותינו עד לאחרונה, אבל ברחבי העולם הוא מהווה את הסמן העליון של הז'אנר – ופתרון מעולה לכל מי שחלם על יוון, אבל לא הספיק לרכוש כרטיסי טיסה בטרם נכנס הסגר לתוקפו. המחיר: 120 שקלים.
במקום פסטיבל
חודש אוקטובר מזוהה עם פסטיבל הבירה הבווארי "אוקטוברפסט". למרות שמו, מתקיים רוב הפסטיבל – שבמקור נועד לציין את חתונתו של נסיך בוואריה, דווקא בחודש ספטמבר ונפתח מיד לאחר שראש עיריית מינכן חולץ את הפקק מהחבית הראשונה של הפסטיבל, טועם ומאשר: "הבירה טובה לשתייה". החוויה מומלצת בחום לכל חובב בירה (רק אנא קחו בחשבון שיש להזמין מקומות באוהלי הענק שבמתחם הפסטיבל כשנה מבעוד מועד, לכשייפתחו השמיים). מי שלא זכה להיות בין שבעת מיליון התיירים שמבקרים במינכן במהלך ה"אוקטוברפסט", נהנה בדרך כלל מאיחוד האירועים בישראל עם חופשת הסוכות: בירות מיוחדות יובאו, פרצלים נאפו, נקניקיות נצלו – ובחלק מהפאבים אף התהדר הצוות בבגדים בווארים מסורתיים: מכנסי עור ושלייקס לגברים ושמלות בעלות מחשוף נדיב לנשים.
השנה, לראשונה מאז מלחמת העולם, לא נערך הפסטיבל, אבל מאחר שפטור בלא כלום הרי אי אפשר, החליטו ב"פאולנר", המבשלה הגדולה במינכן ונותנת החסות הגדולה של הפסטיבל (ושל מועדון הכדורגל באיירן מינכן כמובן) להביא לישראל את ה"פסטביר", בירת לאגר חזקה (6%) שמייצרת המבשלה שמזוהה בחודשים אחרים עם בירת חיטה, כנהוג בבוואריה. בירת הפסטיבל נמכרת בישראל בבקבוקים של 500 מ"ל בעלות של כ-12 שקלים לבקבוק.
