חלב אריות / רוני סומק
סבי נולד בארצות העראק
ועל תוויות הבקבוקים צוירו אריות מסורקי רעמה
בפוזה של כבשה.
“זה מלך החיות” היתה אצבעו רועדת
ובשפמו הדק שרטטה הרוח את קווי האורך
וקווי הרוחב של הג’ונגל שחלמתי עליו.
מזל שתעיתי בדרך,
אחרת ג’ק דניאלס יכול היה להיות אבי
וג’ין היתה מנענעת את עריסת הטוניק בגרוני.
ורק בבקבוקים הריקים שרציתי לזרוק לים
טמנתי לזכרו פתק
שיכור מאהבה.
מתוך "גן עדן לאורז", הוצאת זמורה ביתן, 1996
בדרך ללבנון
המסע הווירטואלי שלנו יצא מנמל יפו להקפה סביב הים התיכון. עלינו צפונה ללבנון, משם נמשיך לטורקיה, לחלק מארצות הבלקן, ליוון, איטליה, צרפת וספרד. לאחר מכן נדרים לארצות צפון אפריקה, בתקווה שהמשקאות שנאסוף בדרך יספיקו לנו לימי הבידוד המציאותיים כל כך. הסקיפר העמיס ארגז של בקבוקי ערק זחלאווי. במקפיא הקטן יש מלאי ענק של קוביות קרח. כוסות צרות מונחות על השולחן בקבינה, המפרשים מתוחים ואנחנו יוצאים לדרך.
מומלץ בחום
המשקה הקרוב אלינו ביותר הוא הערק. מי שהיה בעבר הרחוק נחלתם של מבוגרים שמשחקים שש בש בחמארות זולות או שותים "שהחיינו" בבתי כנסת, מועדף כעת על צעירים בליינים, שגילו את המשקה הים תיכוני ומזמינים אותו כאילו אין מחר. אולי בגלל מחירו העממי יחסית והתאמתו למצב הכלכלי, ואולי כי הפנמנו סוף סוף שאנחנו באגן הים התיכון, ובחום הקיץ יותר מתאים לנו לשתות ערק מאשר וויסקי.
בירת הערק העולמית
ערק הוא משקה אלכוהולי בטעמי אניס שהופק לראשונה בארצות המזרח התיכון, אך בירת הערק העולמית היא ללא ספק זחלה שבלבנון, בירת מחוז בקאע, הידועה בכרמי הענבים שלה. מקור השם ערק הוא השפה הערבית ומשמעותו "זיעה", בשל תהליך הזיקוק באמצעות אידוי וטפטוף. המשקה המקורי עשוי לרוב מענבים העוברים תהליך של תסיסה וזיקוק. את הנוזל מטפטפים על זרעי אניס טבעיים, שטעמם נספג באלכוהול. הערק זכה לשם "חָלִיבּ אַל־סִבָּאע", "חלב אריות". הוא נחשב למשקה חזק של גברים, שאחרי ששותים אותו מרגישים כמו אריה, וכשמוסיפים לו מים צבעו הופך לבן חלבי.
מה עושות האיילות
בתיעוד הראשון להפקת ערק מככב האזור שלנו: לבנון, ירדן וישראל. מזקקים ושותים ערק גם במצרים, סוריה, טורקיה ושאר ארצות הסביבה. ה"ערק זחלאווי" נחשב לאיכותי והיוקרתי בגזרת הערק. בניגוד למשקאות אניס אחרים, בערק לא משתמשים בהרבה סוגי תבלינים. בחלק מהמותגים משתמשים רק בזרעי אניס ובאחרים מעדיפים קומבינציה של זרעי אניס ושל כוכבי אניס. לעתים משתמשים גם בליקריץ. היות ולא מוסיפים סוכר למוצר הסופי, ערק תמיד יהיה משקה יבש.
הערק הלבנוני נחשב לערק האיכותי ביותר ומשתמשים בו בתזקיק ענבים מזן עוביידה, בתבליני אניס שגודלו בבקע'ה ובמים זכים ממי נהר הבירדאווני. לאחר הזיקוק השלישי, מיושן הזאחלאווי בכדי חרס גדולים לכמה חודשים לייצוב המשקה ולהאחדת הטעמים. ערק זאחלאווי לרוב יימכר בחוזק של 53% אלכוהול. משקאות הערק של ירדן מתובלים מעט יותר ובחלקם בולט טעם ליקריץ ואפילו טעמים של מי ורדים. בישראל המותג המוכר ביותר הוא עלית הערק של חברת 'יוסף גולד ובניו' (המכונה ערק איילות ), שמיוצר על פי אותו מתכון כבר יותר ממאה שנה, במזקקה שהוקמה בשנת 1824 בצפת (כיום ממוקמת המזקקה בטירת הכרמל).
שליש על שני שליש
כך נהגו חובבי הערק של הסבנטיז לתאר איך הם אוהבים את הדרינק שלהם. הכוונה היא לערבוב של שליש ערק ושני שלישים מים, נוסחה שגורמת לכל העסק לקבל צבע חלבי עכור. התופעה הזאת מתרחשת משום שהשמן האתרי המופק מזרעי האניס מסיס באלכוהול, אך אינו מסיס במים. ברגע שמוסיפים מים או קרח לכוס הערק, החומרים המסיסים בשמן מתעבים לטיפות ומתנתקים מהמים. כשהטיפות נפרדות מהתמיסה, הן לא מאפשרות לאור לעבור דרכן, אלא מפזרות את האור ומתקבל תחליב (אמולסיה), וזאת הסיבה שהמשקה נראה לנו לבן או עכור.
איך נוהגים לשתות ערק בארץ המקור שלו, לבנון? עקב ריכוז האלכוהול הגבוה במשקה נהוג למזוג את הערק לכוס צרה יחסית, עד לשליש מגובהה, ורק אחר כך להוסיף מים וקרח ביחס שווה. חשוב לא להפוך את הסדר, כדי לקבל את המרקם החלבי האחיד. אם מתחילים במים או בקרח ורק אחר כך מוזגים את הערק, ייווצרו בכוס חוטים לבנים בלתי אחידים. אחרי סיום השתייה, ניתן לבדוק את הסימנים הלבנים שנותרים על הכוס. ככל שהמרקם חלבי יותר, כך הערק איכותי יותר.
גאווה ישראלית
שני מותגי ערק ישראלים זכו לאחרונה במדליות בתחרות המשקאות San Francisco world spirit competition, בה משתתפים יותר מ-2000 יצרנים מ-70 מדינות: הראשון, קעואר 45 - ערק מאוזן מאוד, עמוק אגוזי ונעים, עם מעט מתיקות מאוזנת וטובה. השני והיותר מפתיע הוא ערק המתהדר בשם "יודה", שנוצר בשיתוף פעולה בין מזקקת קעואר והצוות המקצועי של חברת יורוסטנדארט. ערק מאוזן, קליל, לימוני וטוב עם אניסיות טובה, מתקתקות יפה וממש משהו פרחוני ונעים. מתברר שכדי ליהנות מערק איכותי, לא צריך להפליג רחוק.
