לאחרונה נחשפתי, כמו רבים לפרויקט נפלא של ארבעה חברים טובים שלי: הייננית ואשת היין רוני ססלוב, המדריך ואיש היין גיא הרן, הצלם דויד סילברמן והמעצב איתמר גור. שילוב אנושי סינרגטי שמביא איתו ידע אינסופי, אהבה, חוש הומור והערכה אדירה לענף היין הישראלי. כל אחד מהארבעה פעיל בענף שנים רבות ומייצג פן ספציפי בהבנה והחשיפה של עולם היין. השילוב ייצר ספר אשר כשמו כך תוכנו. יומן מסע של החברים אל יותר מ-200 יקבים ישראלים מדן ועד אילת, שבדרך נפלאה מייצג את מקומו וייחודו של כל יקב ויקב בתוך התעשייה הישראלית. עבורי ספר זה מייצג את כל היפה והקסום בתעשיית היין הצעירה והססגונית שלנו.
היין ביקב ובחברת יוצרו יהיה טעים ומלא נשמה יותר מאשר בכל פעם שנפתח אותו לבדנו, את זה למדתי בעשרות שנים של סיורי יקבים וטעימות רבות מספור. אם יש קסם אחד שניתן לבודד בעולם היין, הרי הוא הרגע בו מגיעים ליקב, פתאום הכל חיובי, פתאום הכל טעים, פתאום העולם מאט את קצב סיבובו, והמילה יין מקבלת משמעות מופשטת הרבה יותר מאותו נוזל קסום הסגור במנורת אלדין אוגרת זמן הנקראת בקבוק.
אין בעולם היין דרך טובה יותר להבין את החיבור הסינרגטי והעוצמתי הזה בין אדם, אדמה ותרבות, אפשר לשתות אינספור סוגי יין, אפשר להבין ולדעת כל בציר ואיכותו, אפשר להכיר כל ביקורת יין ותחרות בעולם, ועדיין אין דומה לתחושה והשייכות שמתרחשים בזמן ביקור ביקב. היין מקבל משמעות חדשה ועמוקה, הכרם הופך חי ומוחשי, היקב מספר את סיפורו של בעליו, כמעט כמו ידיו המחוספסות של הכורם בכרם. פתאום היין הוא לא רק משקה אלא דלת סתרים לעמקי נשמתו ותרבותו של היוצר אותו. איני מכיר עוד תחושת חיבור אל יין כמו זו המגיעה מביקור ביקב בפעם הראשונה. המפגש עם היינן, האהבה המוחלטת שלו אל יציר כפיו, ההבנה הכמעט מקודשת, שהוא רק הבבואה של כרם היין שלו, לא לחינם קוראים הצרפתים לתהליך היישון "לגדל" את היין.
הלב לא שוכח
אין כמו זיכרון של יין שנטעם לאחר מפגש עם היינן, הכורם והבעלים של היקב, תוך הבנה עד כמה שזורים זה בזה היין ואזור הגידול, היין והכרם ממנו הגיע, היין והכורם המכיר כל קפל קרקע והרכבו, כל גפן והתנהגותה, דואג ונושם כל יום החיי הכרם שלו. היין והתרבות המשתקפת ממנו בכל פרט, השפה והסלנג המקומי, ההרגלים והמסורות, צורת הלבוש וצורת הבקבוקים, האוכל והדרך בה אוכלים. מן תחושה שהיין שנפתח לו הוא לא פחות מסרט ריחני, תלת ממדי על המקום אליו הגענו ושלעולם כבר לא נשכח. מעל הכל זו הגאווה העמוקה של היוצר ביצירתו, כמו של אם בילדה, כמעט כמו הדרך בה ניבט האדם בראי קסום ונוזלי העשוי כולו יין.
הגודל לא קובע
היופי הוא שאין הבדל אם מדובר בחברת ענק או ביקב מיניאטורי, בכורם נידח בקלבריה או בכרם גראן קרו בבורגון, התחושה והגאווה משותפים ליקב ביוון ובאוסטרליה באותה מידה, משותפים לפלאח קשה יום וצרוב שמש ולמערך של אגרונומים, כורמים וחוקרים שמחפשים כל אחד בדרכו את הדרך הטובה ביותר להביא את הכרם ואשכול הענבים לנקודת הפתיחה הטובה ביותר והאותנטית ביותר עבור היין שלהם.
עולם היין שופע דרכי יין וסיורי יקבים, מרכזי מידע ויקבים שיזמינו את המבקר לחוויות יין אישית ואותנטית, בין אם יגיע ליקב קטן וצנוע בהרי יהודה ובין אם ללונה פארק יין בנאפה וואלי אשר יחשוף בפני המבקר את פניה השופעים של עשיית היין הקליפורנית.
יישר כוח חברים, עלו והצליחו.
מעוניינים להפוך לחלק מהמסע? היכנסו לעמוד ה- Headstart של הפרויקט https://headstart.co.il/project/59483