בשבוע הייתי בארוחת חג ההודיה הראשונה שלי, וכיאה לפולניה שאני לא - במקום להביא קינוח רציתי להביא את היין האהוב עליי של יקב צרעה. כבר כתבתי עליו כאן, על 'הרי יהודה' שגנב לי את הלב בפסח לפני שנתיים, בגלל בליל של סיבות. ואז נזכרתי שהבקבוק שהתענגתי עליו בעבר מתוך שכרון חושים היה מבציר 2018 ולא 2019.
ילדת סנדווויץ'
אבל אתם יודעים איך זה. אם יש משהו מנחם שהצליח לפתוח לכם את הלב, גם אם הוא סתם פיתה עם חביתה ומלפפון חמוץ ומלא ירקות שלא קשורים אחד לשני, שמזכירה לכם את הסנדוויץ' שאבא עשה לכם לבית הספר והתפרק בתיק, אבל היה טעים ברמה של לאכול את השקית, אתם תרצו את אותו הדבר בדיוק. לא ליד, לא כאילו, לא פיתה של אייל שני. את הפיתה המתפרקת של המכולת של ציון והחתיכה העבה הזו של המלפפון שלא נכנסת אף פעם למיקום המדויק.
הלו יעקב
את הפיתה הזו ראיתי אצל אחד שקוראים לו יעקב ומסתבר שיש לו קיוסק שאיש לא מכיר, בפינה נידחת של אבן גבירול. כשרציתי לצלם את החתיכה של הלמעלה של הפיתה, שבצבצה מחלון הראווה המאובק הוא צעק עליי במבטא רומני: "פה אוכלים לא מצלמים", אבל לכי תסבירי לו שאת קצת רגישה לגלוטן ולא יכולה לאכול סתם פיתה אקראית בלי תכנון מראש או כדורים מיוחדים לכאבי בטן. אז הבטחתי לו שאחזור בפעם הבאה כשאצטרך בוסט לנפש בדמות קולינריה מנחמת שמזכירה לי דברים אחרים.
המלצת קניה
לא הספקתי להיערך כמו שצריך לארוחת הערב – כרגיל. וביום הגשום ביותר בשנה שגם היה הדקה התשעים מבחינתי, חיפשתי בחצי עיר את בציר 2018 של היין שידעתי שיהיה מנצח. אם יש המלצה שאני יכולה לתת לכל מי ששואל אותי איזה יין להביא לארוחת ערב חגיגית, היא תמיד תהיה: "משהו שאתם אוהבים". לא הייתי נופלת להמלצות טובות ככל שיהיו של אחרים לפני שטעמתי בעצמי, אם כי מרוב לחץ וחרדה שאלתי את קבוצת הוואטצאפ של מומחי האלכוהול שאני חברה בה והבנתי שבקצב הזה אני נשארת בבית.
לפעמים זה לא רע להיצמד למוכר ולאהוב ולבטוח. בוודאי כשאת רוצה שגם אנשים שלא ממש מכירים אותך, יחשבו עלייך דברים טובים. אז ה- 2018 לצערי לא היה בשום חנות, וגרי מחנות היין השכונתית שלי אמר לי לנסות ביקב, אבל היה כבר מאוחר מידי. אז הסתפקתי ב 2019 שהיה מוצלח לא פחות. אספנים שיש להם את הבקבוק המדובר – אנא פנו אליי בפרטי אני אשלם.
יקב סקוריה. נעים להכיר
יין הוא ללא ספק משהו שמחבר בין אנשים, ומספק נושאי שיחה נהדרים עם אנשים שזה עתה פגשת בארוחת שישי לראשונה בחייך. למשל, האדם השני שדיברתי איתו התחיל את השיחה על הבקבוק שהביא. קברנה סוביניון של יקב סקוריה ברמת הגולן. לבושתי, לא הכרתי את היקב אבל היין מבציר 2015 - יש משהו לאחרונה ביינות שמתיישנים קצת שאני מאד מחבבת, בהחלט העיף לי את הראש ונכנס לטופ ליסט של הבקבוקים שאני הולכת לפזר באירועי הכריסטמס חנוכה הקרבים אצל חבריי.
אז הכרתי יקב חדש, וחברים חדשים והצלחתי להגיע הביתה אחרי שש כוסות יין בכוחות עצמי. ואולי זה הזמן להודות על כך ,אפרופו תנקס גיבינג, שאיזה מזל שיש לי עדין חוש טעם.
