כמה שאני מתגעגע לאירועי יין. לחיבוקים עם המשתתפים האהובים, להתחמקויות מאלה שפחות אהובים ולשיחות, שאחרי שתיים או שלוש כוסות, עוברות לנושאים אחרים לגמרי מאלו שלשמם התכנסנו. לאחר ההלם של הסגר הראשון והדיכאון של השני, עושה רושם שעולם היין הישראלי מתחיל לקבל את המצב ולאמץ פתרונות שהוכיחו את עצמם בתחומים אחרים, כדי להמשיך לתפקד. כמו אירועי יין שמתקיימים באמצעות פלטפורמות דיגיטאליות.
גם יקב רקנאטי, שמקיים מדי שנה אירוע טעימות של יינות עתידיים לחברי מועדון הלקוחות שלנו אימץ את השיטה. בחודש האחרון, קיים היקב ארבעה מפגשי טעימה בשידור ישיר, שהצריכו לא מעט מאמצים לוגיסטיים. חברי המועדון, וגם אני כמשקיף מהצד, קיבלנו ארגז שהכיל חמישה בקבוקוני יין וכמה פינוקים, וכולנו התחברנו בשעה היעודה לטעימה שהנחה קובי ארביב, היינן הראשי של היקב.
אחרי סקירה היסטורית מקוצרת, סיכום בציר 2019 שהיה, לדברי ארביב, אחד הקרים, המינראליים והמהודקים בעשור והסבר בנוגע לטעימת יינות בתהליך, עברנו אל היינות העתידיים, חמישה במספר. למרות ההפרעות הקלות, שהן חלק בלתי נפרד מהפורמט, כל אחד מהם בנפרד וכולם יחד, הצליחו להציג בבירור את הכיוון המאופק והמהודק אליו הולך היקב. ואם אתם שואלים אותי, זה יופי של כיוון.
ספיישל רזרב לבן 2019
בלנד של רוסאן ומרסאן, הלבנים של עמק הרון, שמכיל, בגרסה הנוכחית תשעים אחוז רוסאן. קובי אומר שהוא מעדיף אותו על המרסאן, שבשנים חמות, לא מצליח לספק תוצאות טובות. יש לו ניחוחות של פרי כתום, מינראלים, פרחים, מעט פרי טרופי ונוכחות נעימה של עץ קלוי, והמגע שלו עם החיך מתאפיין במרקם שמנוני, חמיצות נהדרת ומבנה מרחף, שיוצרים את קסם אמיתי: תחושה רצינית ומרשימה, בלי להכביד.
סירה כרם דישון 2019
יין נוסף בהשראת עמק הרון. הוא נולד בגליל העליון, והענבים מהם נעשה עבור השרייה קרה לשמירה על הרעננות וקיבלו תוספת של שזרות במשך התהליך, כדי לרענן אותו אפילו יותר. המאמץ, לטעמי לפחות, השתלם. ריחות הפרחים, הפרי הטרי, הפלפל השחור ועשבי התיבול הרעננים, מזכירים יינות סירה מאזורים קרים הרבה יותר. הטעמים מאוזנים, תחושה הפרי המרוכז, מסגירה אמנם את מקורו, אבל זה מה שהופך את היין לכל כך מיוחד.
מרסלאן 2019
כמה וכמה יצרנים ישראלים מסתובבים סביב הזן הזה כבר כמה וכמה בצירים, בניסיונות להפוך אותו לחבר לגיטימי במסדר היינות המקומי. אני לא יכול לחשוב על אף אחד שממש הצליח, אבל נראה שברקנאטי עשו צעד גדול בכיוון. המרסלאן הנוכחי פוגש את האף עם ריחות רעננים של פרי טרי, עשבי תיבול מקומיים ומעט שוקולד ואדמה, וכשהוא מגיע לפה הוא עוטף אותו כמו שמיכת פוך, עם מרקם רך וטעמים עשירים, שנתמכים בחמיצות נפלאה.
קריניאן 2019
רקנאטי הוא בין האחראים להחזרתו של הקריניאן אל מדף יינות האיכות המקומיים, הודות ליין הזה שנעשה מענבי חלקה וותיקה, שניטעה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים ומניבה, בבציר סטנדרטי, כ-400 קילו ענבים לדונם. הוא היה היין הבשל, החם, המרוכז והקשוח ביותר בטעימה, בלי לנסות להתחפש ליין ממקום אחר ועם אמירה ברורה וחד משמעית, שמאפשרת לאהוב אותו ללא תנאי.
ספיישל רזרב אדום 2018
יין הדגל האדום של היקב, נעשה בבציר 2018 ברובו מזנים ים תיכוניים: סירה, קריניאן, מרסלאן ופטיט סירה, עם תוספת של קברנה סוביניון מהגליל העליון. ריחות הפרי הטרי, הפרחים, עשבי התיבול והתבלינים שלו, מזכירים מאוד את הסירה מכרם דישון, בתוספת נגיעות של ריחות עץ קלוי ופרי בשל. המגע שלו עם החיך נעים ואלגנטי, המבנה מוצק והסיומת רכה ומורכבת. מאופק ואצילי כמו שיין דגל צריך להיות.
לאור ההיענות הגבוהה לפעילות, הוחלט ביקב להמשיך את הפעילות. עשרים זוגות, שישתתפו בתחרות המתקיימת בדף הפייסבוק ובאינסטגרם של רקנאטי, יוכלו להשתתף בסדנה דומה בינואר הקרוב.
