תקציר הפרקים הקודמים: לפני עשור וחצי גיליתי שאני רגישה לגלוטן. עם הבשורה ירדו מהתפריט שלי לא רק הבורקסים מעמיקם אחרי דרינקים באמצע הלילה והטוסטים של אלישע אחרי לילות פרועים ב"גת רימון" ז"ל, אלא גם הג'ין, הוודקה וכל הקוקטיילים האהובים עליי בעולם. המשקל אגב לא זז. אני בטוחה שכמוני בזמנו מיד חשבתם על זה. מה שכן, הבילויים הפכו להיות מוזרים מאד. יין לא שותים במועדון, בירה הייתה מחוץ לתחום, ובתקופה שעוד פקדתי את חיי הלילה של תל אביב אפילו סיידר אלכוהולי לא היה בנמצא.
מועדון הספה בבית
חלפו שנים, התבגרתי והתברגנתי, המסיבות הפכו לערבי סלון מול הטלוויזיה או מקסימום בבר השכונתי. סומרסבי הפך למשקה ברירת המחדל שלי או מאגנרס על הבר של עמירם. עד שלפני כמה חודשים, סיפר לי טל חוטינר על מחקר חדש קבע שבוויסקי ובג'ין בניגוד למה שחשבו עד כה, יש אחוז גלוטן נמוך (פחות מ-PPM20) מה שהחזיר אותם באותו יום אל המדף הביתי שלי. אלא שעל אף השמחה, וודקה ובירה נשארו מחוץ לתחום עבור הנמנעים מגלוטן. פעם הסבירו לי שזה קשור לטרנספורמציה שעוברת החיטה בתהליך הזיקוק, אבל לא אלאה אתכם בהסברים.
לוודקה באהבה
אחרי שבסקירת הבירה נטולת הגלוטן שערכתי לפני מספר חודשים, גילינו שיש תחליפים הולמים ומגוון די מרגש שאפשר למצוא כמעט בכל בר, אני רוצה להקדיש את המדור לוודקה, שאני אוהבת לשתות לאחרונה בעיקר בתערובת קוקטיילים ביתית שהתחלתי להתמכר להכנתם בימי הסגר השלישי וגם כי מידי פעם להוריד שוט וודקה זה אלמנטרי בעולם הדפוק שלנו. כדי לשמור על ראש פתוח ואובייקטיבי, גיליתי לטועמות שמה שהן שותות הוא תחליף ללא גלוטן רק אחרי הטעימה.
ניקיטה
הוודקה הראשונה שטעמנו מיוצרת באוקראינה מתירס, בתהליך זיקוק מיוחד. הצד הרוסי שבחבורה, טענה שהיא לא מרגישה בהבדל. אני הורדתי שוט ושאלתי את עצמי את מה שמבחינתי הוא ה-'א – ב' של שתיית אלכוהול: טעים לי? או לא טעים לי? היה לי טעים, גם בצ'ייסר. חוץ מזה סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שצריך איזה וודקה פתוחה בבית כתרופה ברגע שמתחיל לגרד הגרון, אם אתם במקרה צריכים תירוץ לשתייה באמצע היום.
Kilos 3 Silver
הוודקה השנייה היתה מסדרת וודקות הפרימיום של KILOS 3 בגרסv נטולת גלוטן וכשרה לפסח. היא חזקה אבל לא מידי, אפשר לומר קרמית. השוט היה טעים לי וירד טוב בגרון. היא הייתה חביבת הבנות. חוץ מזה המארז שלה מדהים ביופיו והוא מקשט את ארון המשקאות שלי עד עצם היום הזה.
סטוליצ'ינה ללא גלוטן
היא לא חדשה. הוודקה מונחת אצלי משנת 2019 לדעתי. אני אפילו לא זוכרת למה לא פתחתי אותה אף פעם, אבל הנה הגיעה ההזדמנות להרים צ'ייסר לפני ליל הסדר עם מהדורה ללא גלוטן וכשרה שמיוצרת מתירס. לצידה ניסינו גם את חלבאני דאר – בגרסה נטולת גלוטן, אני מודה שפחות אהבתי אותה, ובין השתיים הקהל העדיף את הסטוליצ'ינה, אבל היא זולה ובהחלט אלטרנטיבה ראויה כשמזמינים בחול המועד לגג את כל החברים ולא רוצים להוציא הון על צ'ייסרים.
אגב, אם אתם מאותגרי גלוטן ובבר מציעים לכם צ'ייסר, אתם בהחלט יכולים לזרום גם על סמירנוף, גריי גוס (רק לא בגרסת הטעמים!), פינלנדיה או-SKYY . אחרי הכל זה החג שלנו, אז בואו נחגוג אותו כמו שצריך.