חייו של חובב אלכוהול בכלל ובירה בפרט, עמוסים בגאדג'טים שבמקרה הטוב עומדים בירכתי ארון במטבח או בבוידעם, ובמקרים אחרים הושלכו זה מכבר. אני מתכוון לשורה של פותחנים מתוחכמים, מעילים מקררים לבקבוקים, כוסות מוזרות – עם או בלי קשים, ובמקרה של הבירה, גם כל מני מתקני מזיגה: לא אשכח איך התלהבתי פעם ממתקן שנמכר אונליין ושהפך כל בירה מבקבוק לבירה מחבית, כלומר לא ממש – בעיקר בפעמים הראשונות עד שהחל להשתעל ולטפטף ונמסר לחובב בירה שלא חיבבתי במיוחד, כסוג של פיגוע נקמה.
זאת הסיבה שהתייחסתי בתחילה ל- SUB שנמכר באתר BLEND, בחשדנות: אני שמזגתי אינספור פיינטים של בירה, כמעט מכל סוג שהוא, אני צריך עוד מתקן מזיגה? אם זמנכם דוחק, אעשה את זה קצר: מדובר בהמצאה הטובה ביותר מאז המצאת... ובכן – הבירה! המשקה שהפך אותנו' לפחות לפי אחת התיאוריות על התפתחות האנושות משוכני עצים לבני אדם.
כמו מקרר, אבל עם ידית
אם הגעתם לכאן, קחו לעצמכם בירה מהמקרר, מבקבוק או מפחית, קחו לגימה ארוכה כדי להירגע – ונעשה את זה מסודר. מדובר במכשיר מזיגה מתוצרת KROOPS הגרמנית, שלמרות שהוא מוגדר כמתקן מזיגה, שימושו העיקרי הוא כמקרר, בהבדל קטן אך משמעותי. מדובר במקרר שיש לו ידית כמו של ברז בירה.
נתחיל בכך שמדובר בגאדג'ט מרהיב בעיצובו: אפילו הגברת קיפניס שכבר לפני שנים מאסה בעודה שמלאו אסמיה בר ומטבחה יין ובירה ושאר מיני אלכוהול, לא התרעמה על התוספת של החבר החדש לצוות מכשירי החשמל שבמטבח. המכשיר שקיבלתי הגיע בצבע בורדו-אדמדם, התרשמתי שיש כזה גם בשחור ואולי בגוונים נוספים, לא בדקתי.
אל החלל המרכזי שלו, שהוא בעצם יחידת הקירור, נכנסת "חבית" קטנה, מיכל שנקרא TORP (נשמע כמו קיצור של "טורפדו", אבל לכו אתם לברר מושגי יסוד אחרי כמה בירות מעולות).
כמו בפאב, אבל יותר נקי
פה נעצור שנייה: ה"טורפ" מזכיר מיכל של שני ליטרים של משקה קל, רק בלי ראש ופקק. אני קיבלתי ארבעה מילויים שונים: הייניקן, מוראטי, אפליכם ובירה מסוג IPA שאני בוש ונכלם להודות שלא הכרתי לפני כן, אבל לא זה העניין. העניין הוא שקצת כמו שפאב, עם ה-SUB אתה לא מוכרח להתחייב לבירה אחת (אם כי כל "התחמושת" מורכבת מבירות שמיובאות לישראל על ידי טמפו ונמכרות באתר BLEND). את הטורפ מכניסים לבטן המכשיר, לא לפני שמפרידים אותו ממין מכסה, שבו שוכנת ההפתעה האמיתית שהופכת את הבירה לכזו שהיא לא "כמו פאב", אלא להרבה יותר טובה! הכיצד?
כל מי שמזג אי פעם מאחורי הבר, יודע שמלבד אכסון נכון של חבית הבירה, אורך הצינור וידו האוהבת של מוזג משקיע, יש פרמטר מרכזי חשוב אחד, לפעמים מכריע: רמת הניקיון של הצנרת. במקומות שבהם משקיעים בחובבי הבירה, הצנרת מתוחזקת היטב, מפורקת מדי פעם לצרכי ניקיון, הברמן מונחה למזוג תחילה את השארית שנותרה מהלילה הקודם בצינור, לפני שימזוג את הפיינט ללקוח הראשון ועוד. אלא שבלא מעט מקומות לא מצליחים לנקות את הצנרת כהלכתה – וכך קורה שמדי פעם אנחנו מקבלים בירה שנראית יפה, אבל מעל לראש הקצף מרחפת עננה קטנה של ארומה מעט מסריחה.
גאונות חד-פעמית
למה זה לא קורה ב-SUB? בזכות ההמצאה הגאונית שהפכה את הצנרת לחד-פעמית: כל TORP מגיע עם צינורית משלו, שבצד אחד מנקבת את המיכל ובצד השני מושחלת לתוך ברז המזיגה. התפקיד של ידית הברז היא רק לגרום לנוזל לעבור דרך הצנרת החד"פית מהמכל אל הכוס. גאוני, כבר אמרתי?
התוצאה היא בירה קרה, נהדרת, בטמפרטורה מדויקת (המכשיר לא נותן למזוג לפני הפיכת האור בו מאדום לירוק, כלומר – אפילו לא שנייה לפני הגיעו לטמפרטורת המזיגה הנכונה. יש לקחת בחשבון שבחיבור ראשון של המכשיר, עשויה הנורה להישאר אדומה למשך כמה שעות, משמע – חברו אותו לחשמל כשאתם לא נורא צמאים.
איזו בירה הכי טעימה? זה כבר עניין של טעם אישי. אני הכי אהבתי את המוראטי, בירה בטעמי דגן נהדרים שהולכת נפלא כמעט עם כל ביס שתבחרו לנשנש לצידה, אפילו הגברת שהופיעה במערכה הראשונה של הרשימה הזאת, מזגה לעצמה כוס קטנה של בירה מהחבית בשובה מריצת השבת שלה, שזה עוד יתרון אדיר של המכשיר: הוא לא מגביל את המנה למדדים המוכרים של שליש או חצי ליטר, אלא נותן לך לבחור בעצמך את המידה הרצויה: כל עוד היד על הברז, הכוס תתמלא.
כמה זה עולה?
הגענו לשלב החשבון. עלות המכשיר היא כ-690 שקל. המכלים עולים 45 שקל למכל של שני ליטרים, כשהארבעה הראשונים – בחינם. גם אם נתעלם לרגע מהמתנה ונחשב פר ליטר, הרי שעסקינן ב-22.5 שקל לליטר, משמע – אם להביא ליחידת חישוב שכולנו מכירים, 10.25 שקל לחצי ליטר. יקר יותר (למשל) מגולדסטאר חצי ליטר בבקבוק חוזר, אבל זול יותר מכל מוצר בר השוואה מתחום הבירה מהחבית.
מקץ שבועיים שבהם שהה המכשיר בביתי, הבנתי שאם לא אעשה מעשה, את צינורית המזיגה הבאה אאלץ לחבר ישר לווריד, העמסתי אותו על האופנוע והעברתי אותו למערכת "וואלה!". מי שלא ראה שמחת הפי-האואר פורצת בשעת צהרים מוקדמת (מדי) במטבחון של מקום עבודה, כאילו לא שתה בירה מימיו. עוד באותו היום פנינו ל-BLEND וביקשנו שיחדשו דחוף את המלאי, במכשיר שהוא חובה בביתו של כל חובב בירה. טוב נו, אפשר (ואולי אף רצוי) גם במשרד.