לפני כעשור נסעתי לאיטליה ללמוד איטלקית לכמה חודשים, תיכננתי לעצמי חופשה בה אני חווה את איטליה קצת אחרת, לא כמו תיירת אלא יותר בגובה העיניים של מקומית. באותה תקופה שכרתי לי דירה קטנה בסיינה, נרשמתי ללימודי איטלקית, מצאתי לי מכולת קטנה ליד הדירה לקנות בה מצרכים וחשוב מכל- גיליתי את הוורמוט.
להרבה אנשים ורמוט זו מילה נרדפת למשקה "מרטיני ביאנקו / רוסו", ולאנשים שאוהבים לשתות, ורמוט הוא אפריטיף מתקתק-מר נהדר ששותים בצהרי יום חם על קרח ופלח תפוז, לפני ארוחה לעידוד התאבון או סתם ככה כי בא לנו. ורמוט הוא בעצם בעצם יין מחוזק (באופן מסורתי מכינים רק מיין לבן, ברוסו מוסיפים במקור קרמל שצובע) עם מגוון צמחים ועשבים כשהבסיס שלו הוא צמח הלענה, המספק את אותה מרירות. יש מגוון ענק בעולם של ורמוטים, כשאיטליה וצרפת מחזיקות בחלק הארי של סוגי הוורמוטים.
אבל ורמוט ישראלי, כזה שטעמיו מושרשים על ניחוחות עשבים מקומיים כמעט ואין פה, ולכן אני מודה שהייתה בי התרגשות עזה לפגוש את היינן אייל דרורי ולטעום מהוורמוטים שהוא מייצר.
דרורי הוא איש אלכוהול ויין שנים רבות, עוד מתקופת נעוריו שם החל לעבוד ביקב עגור לפני הצבא. התשוקה שלו ליין והצורך שלו לחקור הובילו אותו לפיימונטה - מולדת הוורמוט, שם חי כשש שנים, השלים תואר שני בייננות ועבד בכרמים וביקב. כשחזר לארץ עבד כיינן של יקב רקאנטי וכיינן של יקב סוסון ים והשנה השלים מעגל והצטרף ליקב עגור כשותף וכמובן כיינן.
מאיטליה הביא דרורי את אהבתו לורמוט. אי אפשר לחיות באיטליה ולא לחוות את תרבות הוורמוטים העשירה שיש שם, תרבות שתיה שחולקים צעירים ומבוגרים כאחד באפריטיבו האיטלקי. עוד כשגר באיטליה, ועם שפע חומרי הגלם המקומיים, התחיל דרורי לנסות לרקוח ורמוטים, לדבר עם יצרני ורמוט איטלקיים, לטעום ללא הרף ולחקור ולנסות לייצר ורמוט לבד.
כשדרורי חזר לארץ היה לו ברור שהוא הולך לייצר ורמוט מקומי ויהי מה. הוא התחיל לשוטט ברחבי הארץ, לדבר עם מלקטים, לתור את מרחבי הצפון והדרום במטרה למצוא עשבים וצמחים לחקור ולזקק. אל הפרוייקט הנרקם הצטרף גל ארזי, חבר טוב ואיש אלכוהול מוכשר וידוע בזכות עצמו, שהוסיף גם את הפן הניהולי-שיווקי בעוד דרורי מתעסק בעיקר במחקר והייצור.
כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן הקורונה השפיעה והתחביב החדש של דרורי הפך לעסק, ומרעיון המוצר קיבל עור וגידים, עשבים וטעמים ו"מולי - משקאות משכרים" יצאה לדרך עם ורמוטים מקומיים ייחודיים עם ערך מוסף ענקי בשם VEDETTA (וודטה 52 - הכתובת שלו באיטליה).
לענה, זעתר, דבוקי - ארץ ישראל בלגימה מופלאה אחת
למולי שלושה סוגי ורמוט בדרגות מתיקות ויובש שונים, המחוברים יחד בסוגי הלענות המושרות בהם שאת כולם הייתי שותה על קרח לפני שהייתי מערבבת בקוקטיילים.
הוורמוט היבש הוא על בסיס ענבי דבוקי, לענה שיחנית המוכרת לנו כשיבה, הדריות לימונית בזכות לימון פרסי ופירות הדר ועשבי תיבול כגון זוטא לבנה, לואיזה ועלי זית. אישית זהו הוורמוט האהוב עלי מהשלושה. השילוב בין העשבוניות-לימוניות ליובש מייצר לגימה מופלאה שאני נהניתי ממנה נקי אבל בקוקטייל קלאסי כמו מרטיני הוורמוט הזה ישדרג ממש.
הוורמוט האדום - הרוסו, נוצר כמחווה לקונדיטון התלמודי (יין מחוזק ומתובל שהיה מיוצר באזור ירושלים במאה השלישית) על בסיס ענבי מוסקט. מכיל סילאן, לענת יהודה ושפע תבלינים חמים כגון הל, קינמון, משיה, קליפות תפוז פלפל אנגלי. מה שיוצר לגימה מנחמת ומחממת שתהפוך לכם את הנגרוני לחוויה אחרת.
הוורמוט הלבן - הביאנקו על בסיס ענבי מוסקט אלכסנדרוני, מתובל בצמחי מדבר כגון לענת המדבר, איזובית המדבר וכוכב ריחני , תבינים כגון משיה וטונקה ופירות הדר. פה יש משהו שמזכיר את הביאנקו הקלאסי המוכר רק בניחוחות פריחה של ארץ ישראל ופחות מתיקות.
חוץ מהוורמוט מייצרים גל ואייל גם ביטר אפריטיף נהדר שהתיבול שלו משתנה בהתאם לעונה וערכת ביטרס "גופר'ס" לתיבול קוקטיילים שמספקת ריכוז מופלא של טעמי אשכוליות, הדרים, עשבי תיבול ועוד שיקפיצו כל קוקטייל שתכינו.
ממש לאחרונה התחילו במולי לייצר תמד - שיכר דבש שנהוג היה להכינו בזמנים קדומים מדבש מותסס. כמו בוורמוט, גם פה משתמשים במולי באסופת תבלינים ייחודית לארץ. לתמד של מולי קוראים "ורמיד" והוא מורכב משלושה סוגי דבש - מפרחי אבוקדו, פרחי שיזף ופרחי בר וצמחים ממדבר יהודה, הנגב והערבה שמביאים אליו מדבריות מתובלת גם באף וגם בפה.
מי שלא שתה תמד מעולם, הדבש יכה בו בעוצמה ואז התבלינים. הדבשיות הנהדרת של הוורמיד מקבלת ריכוך מהתבלינים ומרירות מהלענה ומבחינתי זו לגימה של קינוח בסוף ארוחה. אם בא לכם משהו רענן יותר, כמו בהרבה משקאות מתוקים - פתיחה עם סודה עוזרת ממש.
מה שמייצר את החוויה בוורמוט של דרורי היא הייחודיות המקומית המלווה את כל המשקאות. הוורמוטים הם חגיגת ריחות שמפעילה את כל החושים. ניחוחות עזים של תבלינים ועשבים, טעמים שמרקדים על הלשון ובעיקר חיבור קדמוני שיושב לנו איפשהו בעצמות, בתאי הזכרון של גלגולים קודמים שמתעוררים לפתע כשהם מריחים את הניחוחות המקומיים האלו של עשבים הגדלים פה אלפי שנים.
את המוצרים של "מולי משקאות משכרים" אפשר למצוא בלא מעט מעדניות. ניתן להשיג בכל סניפי מנו וינו, קפה אסיף בלילינבלום, ברחוב הארבעה, 100%il בגן העיר, שפרה בשוק הפשפשים, און ליין באתר של מנו וינו ובאתר פאנקו ודרך עמוד האינסטגרם שלהם.