אבא של שי חי פותח פה: "ברק איחל לי זונדה, מה אני קשור?"

דיירי האח הגדול סגורים כבר 80 ימים בבית האח, ללא יכולת ליצור קשר עם קרוביהם (אלא אם כן הם עומדים מחוץ לבית האח עם מגפון). בני משפחתם וחבריהם, שצופים בהם באדיקות, אמנם לא יכולים להעביר להם מסרים באופן ישיר, אך אמצעי התקשורת הם בהחלט דרך להרעיף את אהבתם ולהביע את געגועיהם, גם אם הם לא שומעים אותם. אחד מקרובי המשפחה האלה הוא משה חי, אביו של שי חי, מכוכבי העונה הנוכחית. שי גולדשטיין ודרור רפאל שוחחו איתו הבוקר (שני) ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" וכבר בפתיחת השיחה הביע תמיכה בבנו ואמר כי הוא מקווה שיזכה בתוכנית.
 

דרור: "אנחנו מדברים פה על הסיפור שלו, ועל זה שתמיד הוא אומר את האמת. הוא תמיד היה כזה?"

שי: "איזה גבר. איזה גבר זה".

משה חי: "אז מה השאלה, לא הבנתי".

דרור: "הוא היה קרטיסט והכל יש אומרים. מה הוא עשה בצבא?"

משה חי: "שי היה חודשיים בצבא. משהו כזה".


 

דרור: "הוא תכנן את כל הסיפור הזה של להציע נישואין מראש?"

משה חי: "הוא לא תכנן שום דבר מראש".

דרור: "איך לא תכנן? אז איך הייתה לו טבעת?

משה חי: "מה אתם לא ראיתם ערוץ 26?"

שי ודרור: "לא".

שי: "לא. תראה מה זה, פספסנו בדיוק את הרגע הזה. אנחנו כל היום יושבים ורואים 24 שעות ואת הרגע הזה ספציפית פספסנו".

משה חי: "היה לו שם איזה חוט תיל, חוט ברזל".

שי: "אז מחוט תיל הוא עשה לה טבעת?"

דרור: "אה, דווקא באמת את זה לא ראינו".

שי: "יפה, זה ממש רומנטי".

משה חי: "כן. ככה הוא חושב".
 

דרור: "אוקיי, תגיד ואתה מרוצה מהתפקוד שלו באח הגדול, או שאתה אומר בואנ'ה הוא הגזים קצת?"

משה חי: "שמע, זה משחק טלוויזיה הרי. אני בעניין הזה אין לי דעה, מרוצה, לא מרוצה. אני רק לא מרוצה מדבר אחד, שמקללים שם. מקללים. שיתוקים, וכל מיני דברים כאלה אומרים שם. זה לא יפה. מאחלים מוות אחד לשני".

שי: "והוא גם מקלל, לא? תסלח לי כי לא ראיתי פריים אחד".

משה חי: "לא, הוא לא מקלל ברמה הזאת. לא ראית, אבל אני אומר לך שהוא לא מקלל. הוא לא מקלל". 

דרור: "הוא אומר דברים לא נעימים לאנשים, זה שמן, זה רזה".

שי: להגיד על מישהו 'שמן' זה מכוער. איזה ילד יש לך?"

משה חי: "יפה. יפה. מכוער מכוער, זה לא כמו שאומרים לאחל לבן אדם מוות, לאחל לו שיתוק, לאחל לו זונדה. זה ברק הזה. זה מקלל, מקלל".

דרור: "מה זה זונדה?"

שי: "בואנ'ה, שיהיה לך זונדה, יה חרא, איזו מין קללה זאת?".

משה חי: "כן, זה ברק המקלל".

שי: "זונדה הוא מאחל?"

משה חי: "הוא מאחל לי זונדה גם, אני בתור אבא שלו, אני מה הקשר שלי לאח הגדול? אני יושב בחוץ".

דרור: "אוי ואבוי, זה לא לעניין".

שי: "מה, הוא אמר לבן שלך, 'שיהיה לאבא שלך זונדה?' איזה מן קללה זאת?"

משה חי: "כן. הוא לא אמר לו בפנים, הוא אמר את זה למישהו אחר שם, הוא אמר את זה לאור נדמה לי"

דרור: "אז אתה אומר, פה צריך לעבור הגבול, שלא יהיו קללות".

שי: "זונדה"

משה חי: "יפה, או. יש דיבורים. שי בחיים לא מקלל. שי לא קילל שם. נכון שהוא אמר מילים קשות שם לאנשים, אבל זה לא קללות".

דרור: "תגיד רגע, הוא קצת גזען לפעמים?"

משה חי: "איזה גזען? יש לו תלמידים מכל העדות. יש לו מרוקאים, יש לו אשכנזים, יש לו מה שאתה רוצה, גם ערבים היה לו, אז מה".

דרור: "אפילו ערבים, אתה אומר".

משה חי: "אה, למה זה? עשו אותו שם בתוכנית, אלה, הצוררים שלו, עשו אותו שם גזען. הוא בכלל לא דיבר על גזענות בכלל. הוא בכלל בעצמו אמר באחת התוכניות, בערוץ 26 'אני לא דיברתי על אף קבוצה כאן, לא עניים ולא מרוקאים ולא אף אחד. הם הכניסו את זה לאנשים שאני דיברתי'".

דרור: "שיהיה לך בוקר טוב ולהתראות"

שי: "בהצלחה לבן שיהיה".

משה חי: (צוחק).