אומנם בווייטנאם עוד לא הייתי, אבל את המטבח הווייטנאמי יצא לי לטעום לא מעט. מטבח שבארץ מתבטא בעיקר בנאמס (אגרולים מטוגנים) ובבאן מי - כריך וייטנאמי-צרפתי - המשלב בין נקניק לפטה, מלפפון, גזר וכוסברה. בקיצור, ביס טעים, כי שמערבבים תרבויות תמיד יוצאים הביסים הכי טעימים.
ועם הפתיחה הזאת אני רוצה לספר לכם על "באן מי נונג" - המזללה הווייטנאמית של השפים גיא רובננקו ולילך רווה, שעובדים יחד כבר שנים, והפעם שילבו כוחות עם אנשי האלכוהול יובל סופר ודן קרייצר ("ג'ין קלאב סופרים", "גסט רום").
באן מי נונג ("הבגט הלוהט" - שם היסטרי בעיניי) הולך להתמקד לא רק בבאן מי, אלא במנות נוספות מהמטבח הדרום וייטנאמי, המשלבות מטוגנים, מרקים ונתחי בשר לא שגרתיים.
כרגע בתפריט תמצאו באן מי קלאסי עם פטה וייטנאמי מכבד עוף שהם מכינים במקום, נקניק וייטנאמי ברוטב ברביקיו סיני, ולצדו יש באן מי פרגיות במרינדה ארומטית מעושנת, שנותן פייט מעולה לקלאסי, באן מי סרדינים מקופסת שימורים, שאני דווקא מחכה לטעום, ואפילו באן מי טבעוני, שמשלב בשר רידיפיין, טופו ברביקיו ופטה טבעוני.
כל הכריכים כוללים חמוצים של פפאיה-גזר-מלפפון, רוטב סרירצ'ה מדהים שהם מכינים ורוטב BNM המבוסס על שאלוטס ושום מטוגנים. בקיצור, ביס שמח במיוחד.
הלחמנייה מעולה, לא אגרסיבית כמו הבגט הצרפתי, אלא כזו שנותנת נגיסה פריכה עם רוך. הביס משחק על כל העולמות - יש מלא מרקמים, שזה הכי חשוב בעיניי בכריכים. יש רכות מהפטה, חריפות מהרוטב, עסיסיות מעושנת בשרנית, חמיצות וחריפות מהרוטב ורעננות של עשבי תיבול - גאד דאם, זה ביס טעים.
החלק השני של התפריט מתמקד בבון - בתפריט הוא מוגדר בתור סלט, אבל בעיניי זה מעבר לשידוך בין ירקות, אלא ארוחת אטריות לא חמה. 
הבון הוא בעצם קערה ובה אטריות מצוננות אבל לא רכות מדי. יש בהן נגיסתיות כיפית, שנותנת לכל המנה את המבנה שלה. על האטריות מועמסים שפע של עשבי תיבול, חמוצים, שאלוט מטוגן, בוטנים פריכים וחלבון לבחירתכם. חובה לערבב היטב את כל הטוב הזה כדי לתת לרוטב הנפלא להקפיץ את כל המנה, לעטוף יפה-יפה את כל האטריות - ואז לזלול ולהתמוגג על הטעמים שרצים לכם בפה.
גיא ולילך מתפעלים את המזללה לאורך כל היום, ויש ביניהם זרימה הרמונית. האוכל במקום טעים, טרי, ובעיקר לא יקר יחסית למה שקורה היום. מה שבאמת מדליק אותי זה הרצון של שניהם להעיף לאנשים את החך, לשחק עם אוכל, להביא את כל הכישרון המטורף שיש לשניהם עם מנות שלא יהיו בתפריט - כאלו שיתגלו לכם רק אם תגיעו באיזה ערב שנחה עליהם המוזה. חסר לי היום מקום כזה, שיעורר את בלוטות הטעם שלי מחדש בלי השואו המוקדם.
כמה עולה? באן מי יעלה 38 שקל, וקערת בון תעלה 42 שקל.

מקווה ישראל 1, תל אביב 
לשעות מדויקות יש לעקוב אחריהם באינסטגרם