ממחקר של משרד הבריאות עולה כי שיעור העישון, צריכת האלכוהול והשימוש במסכים אצל בני נוער עם הפרעות קשב גבוה משמעותית. הנתונים שכללו 4,616 מתבגרים בני 18-12 התבססו על דיווח עצמי של הנבדקים לגבי אורח חייהם. להתנהגויות אלו יש השלכות על הבריאות ועל הרווחה הנפשית בהמשך החיים.
בגיל ההתבגרות הגוף והמוח נמצאים בהתפתחות מתמדת, כאשר המוח מגיע לכדי בשלות מלאה עד גיל 52-42. מהספרות וממחקרים רבים אנחנו יודעים כי להתמכרות בקרב בני נוער יש השלכות משמעותיות יותר על תפקודי למידה, ובאופן כללי - על התפתחות המוח ומימוש מלוא הפוטנציאל. כמו כן, גיל מוקדם יותר של שימוש מנבא התמכרויות בגילאים מאוחרים יותר.
המסע של גיל ההתבגרות מלווה בשלבי מעבר שונים - בין מסגרות חינוכיות, מסגרות חבריות וחיפוש עצמי. לעתים מתקיימים משברים ואתגרים פיזיים ורגשיים. יש חיפוש אחר הזהות והמיקום לעומת בני אותו גיל, והרבה פעמים זה מלווה בנטילת סיכונים. מה גם שברמה הפיזית, החלק הקדמי של המוח – הקורטקס - פחות מפותח. חלק זה אחראי על פתרון בעיות וחשיבה רציונלית.
מה יוצא? ילד מתבגר, הורמונלי, מחפש דרכו בעולם ובין חברים, והחלק השכלי, כלומר ה"ברקס", פחות מפותח. מתוך הצורך החזק הזה בני נוער רבים הם בעלי נטייה גבוהה יותר ללקיחת סיכונים, לנטילת חלק בהתנהגויות מסוכנות ולהתנהגות מתמרדת כלפי דמויות סמכות - כאמור, בעיקר ההורים.
לקליניקה מגיעים הורים שמחפשים את הדרך "הנכונה" או "המתאימה" להתנהל עם ילדם המתבגר. כשהם קטנים יותר, קל לנו, ההורים, להגדיר שעות שינה או זמן מסך. כשהם גדלים, אנו יכולים להרגיש שאנו מאבדים שליטה, חסרי אונים.  
ההשלכות החברתיות של הקורונה עדיין מלוות אותנו. הבידודים, הלחצים הבריאותיים והכלכליים, הקושי הלימודי - כל אלה גבו ועדיין גובים מחיר כבד. בנוסף, יש איזו התנהלות מקילה בנושא של עישון חברתי מגיל צעיר, בקרב החברה בכלל ולעתים אף בקרב ההורים. 
ד"ר שירה סובול, מטפלת בהתמכרויות וחרדות, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, מספרת על המחיר הלא מדובר של השימוש בקנאביס - המחיר הפסיכולוגי. "אחד המאפיינים המטרידים של הקנאביס הוא האספקט הרגשי וגם תסמונת חוסר המוטיבציה. אנשים נמצאים בתקיעות, מקטינים ראש, והקנאביס משאיר אותם מאוד קטנים, עם תחושה שלא צריך להתאמץ ומספיק להיות בסדר. כשיש משבר שמצריך התגייסות מיוחדת ומאמץ מיוחד, אין בהם את האנרגיה והכוחות לכך. כשרע - מעשנים, כשיש משבר - מתמסטלים קצת, וכבר לא רגילים להתאמץ, לא צריך להכיל תסכולים, למצוא אנרגיות לרגעים שהם מעבר ליומיום".
על מנת שתוכלו לעזור לילדכם, חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח כמה שיותר, לתת למתבגר תחושה שגם אם הוא שגה יש לו למי לפנות. מחקרים מעידים כי ככל שבני נוער חשים קרובים יותר להוריהם, הם נוטים פחות לקחת סיכונים או להקצין התנהגויות חברתיות.
פיתוח של הרגלים מאוזנים והקפדה עליהם, כגון זמני שינה, תזונה בריאה ופעילות גופנית, חשובים לכל אחד. חשיבות שמירת האיזון גדולה אף יותר בגיל ההתבגרות, שבו הגוף מאיץ את התפתחותו, ובמיוחד למתבגרים עם ADHD. 
חשוב לפתח את יכולת הקשיבות לרגע הזה הנוכחי: לזהות כאן ועכשיו את התחושות, הרגשות והמחשבות, באופן מודע, בהיר ולא שיפוטי. מגיל צעיר כדאי לנהל שיח רגשי. כאשר הילד מתאר סיטואציה, יש להסב את תשומת לבו לתחושות בגוף, כדי שילמד לזהות את הרגש ו”לדבר אותו”. 
מוסחות ואימפולסיביות, שהן מהסימפטומים של הפרעת DHDA, יכולות להביא להתנהגויות מסוימות ולביצוע מעשים ללא מחשבה מעמיקה לגבי ההשלכות, תוך התפתחות של קשיים רגשיים. הקשיבות מעוררת את תשומת הלב היכן נמצאת התודעה שלנו, היכן נמצא הקשב שלנו.
מדיטציה “עם סיגריה” - כאשר אדם מעשן, הוא בעצם עושה סוג של מדיטציה. הוא נושם עמוק ושואף את עשן הסיגריה. אנשים יכולים לעשן כאשר הם זקוקים להפסקה, או כאשר הם מתוחים. אם נוכל להחליף את שאיפת העשן והוצאתו בחמש נשימות עמוקות, נוכל לאזן את המערכת העצבית ללא הסיגריה.
טיפול בריפוי בעיסוק המתמקד בהפרעות קשב - מגזין בריטי לריפוי בעיסוק אף פרסם  בימים אלה תוצאות מחקר, אשר מוכיחות את יעילות ההתערבות הטיפולית בשיטת ה-nuF-goC - עבור מתבגרים המאובחנים עם DHDA. ממצאי המחקר הראו שבאמצעות הטיפול רכשו המתבגרים אסטרטגיות לניהול זמן, שיטות לוויסות קשיים רגשיים, גיוס עצמי למאמץ ועוד. בתהליך הטיפולי הם פיתחו מודעות עצמית והבנה של הקשיים התפקודיים כתוצאה מהלקות, והחשוב ביותר: הם סיימו את הטיפול עם ביטחון ותחושת מסוגלות ביכולת שלהם להתגבר על קשיים בדרך להשגת המטרות.