המסורת הקבלית קובעת שבתקופת הנביאים המדרגה הרוחנית הייתה גבוהה כל כך, עד כי הבורא דיבר בתוככי האדם. הגשמיות הייתה חדורה ברוחניות והשמיים נגעו בארץ. אומנם כיום האדם עדיין קשור עם אלוקיו והחומר עדיין מלא ברוח, ובכל זאת - הקשר האישי של האדם עם בוראו סמוי מן העין ומעורפל. חוכמת הקבלה מלמדת כי הסיבה לכך נעוצה בהפניית עורף של האדם אל בוראו. אסביר: נראה כי ככל שהזמנים משתנים, האגו תופח, התאוות מתרבות, ויש רדיפה תובענית אחר סיפוקים ותענוגות זמניים, אשר מעידים על רצונות מתחלפים לזכות בניצוצות של אושר. כל אלה מציינים, בראש ובראשונה, אובדן דרך והתרחקות חד-צדדית של האדם מבוראו - מקור האור. 
הכמיהה והחיפוש אחר החיבור עם הבורא בתוך מבוך החיים, הרצון להיכלל בו ושהוא יחול בנו באופן מורגש, ברור ונטול כל ספק - זהו הכוח המניע את האנושות כולה. אם כן, מהי הדרך המובילה לחיבור זה? מהי המסילה העולה בית אל? האם יש גשר המחבר בין רוח לחומר, בין שמיים לארץ ובין אש למים? 
התשובה לכל אלה נעוצה עמוק בתורת ישראל. אם כן, מהי התורה? התורה היא מסמך כתוב שהתקבל על ידי משה רבנו במעמד הר סיני לפני יותר מ-3,300 שנה. התורה היא גם המסורת שנלוותה בעל פה לאותו מסמך, שכללה הנחיות כיצד להבין את משמעויות היסוד של התורה וכיצד לקיים את מצוותיה. 
כאן המקום לציין שהתורה הכתובה היא טקסט קצר ביותר, המקפל בתוכו שפע אדיר של ידיעות ולפיכך אומר הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. התורה שבעל פה משתלבת בתורה הכתובה בארבעה אופנים: פשט, רמז, דרש וסוד. ראשי תיבות הם פרד"ס, כאשר הקוד הקבלי למילה פרד"ס הינו עולם עליון. פשט - המשמעות הפשוטה של הכתובים. רמז - רמזים על ידי גימטריות, חילופי אותיות, ראשי תיבות, סופי תיבות (נוטריקון). דרש - משמעות מדרשית. סוד - משמעות נסתרת, קבלה. 
ארבעת אופני הלימוד הללו הם ארבעת המפתחות לדלתות התורה, שבעזרתם היא נפתחת וחושפת בפנינו את סודותיה. אך לא רק את סודותיה התורה חושפת בפנינו, אלא גם את סודות היקום כולו, סודות החומר, סודות ההיסטוריה והעתיד, סודות האדם ונבכי נשמתו. כמו שאמרו חז"ל: "הפוך בה והפוך בה וכוליה בה". בתורה נגלה לפנינו עולם עשיר ונפלא של סיפורת יהודית מחד, ומאידך - אנו מוצאים בכתובים את עצמנו, ולומדים משם על כוחות נפשנו ותיעולם למקומות הנכונים על מנת להשיג איזון ושלמות נפש.