תהליך פרידה מבין זוג מעלה המון משקעים ורגשות אל פני השטח. אלה תחושות קשות שאם נשארות ללא מענה, יכולות להשאיר המון מטענים וקשיים בתקשורת בין בני הזוג ויכולות לעכב את תהליך פרידה בין בני הזוג וההחלמה האישית. מהסיבה הזאת כדאי לנהל את תהליך הפרידה עם מגשר שידע לתעל את המשקעים שצפים.
בשיחות האישיות במהלך תהליך הגישור אני יכולה לשמוע את משפטים בסגנון: "זהו! סוף סוף זה נגמר. המערכת יחסים הזאת, מתה כבר להתקדם הלאה! לא בא לי לראות או לשמוע עליו. מתה כבר להכיר מישהו חדש! לחיות את החיים!". אחד מבני הזוג יוציא את התסכול שהוא צבר בתקופה האחרונה. אני חושבת שהרבה מקרים המערכת יחסים נגמרת ככה - לפחות מצד אחד. ישנן מערכות יחסים שבהם הצד השני לא כל כך מעוניין בפרידה או לא מבין למה זה קורה. הוא הרי ממש השתדל וממש ניסה שהכל יעבוד, אז למה?? זה הרבה פעמים נראה מהצד שמי שיזם את הפרידה עף על החיים, חסר רגשות אשמה ונהנה מהמציאות החדשה. זה יכול לגרור מהצד השני תחושות כעס ובמון תסכול. "איך הוא מעז להתנהג ככה, מה היה כל כך נורא לחיות איתי שככה הוא חוגג אחרי שנפרדנו?", אלה תחושות קשות שאם נשארות ללא מענה כלשהו, יכולות להשאיר המון מטענים וקשיים בתקשורת בין בני הזוג ויכולות לעכב תהליך פרידה בין בני הזוג.
בתהליך פרידה שאינו מגובה בגישור הרבה פעמים תהליך הפיוס נשאר ללא מענה. בתהליך גישור המגשר עובד עם המון רגשות קשים בחדר, והוא יודע לתעל אותם על מנת לקדם את תהליך הפרידה. המקום הזה שאנחנו מאפשרים בתהליך הגישור - ההבנה שיש מגוון תהליכים רגשיים בפרידה -למשל - ההכלה או העצמה וחיזוק של הצד הנעזב מאד חשובה. העובדה שיש מישהו לדבר איתו, שהוא ניטרלי בין בני הזוג ומול עיניו עומדת טובת הזוג והילדים יכולה לתרום המון, המגשר יכול לתת מקום למחשבות הקשות והכאב - וגם לתת פרופורציות מגובות מציאות למה שעובר על המגושרים.
בניגוד למה שחושבים הצד היוזם פרידה גם הוא מוצף רגשות אשמה וגם לו קשה עם בניית המציאות החדשה , אך עם זאת הוא מגובה בתחושת הקלה - אחרי שחיכה כל כך הרבה זמן להוציא את האמת שלו. בתהליך בריא שני הצדדים צפויים לעבור "תהליך התאבלות" על הזוגיות. מכוון שאנו אנשים שונים אחד מן השני - כל אחד יעבור אותו אחרת. יש את מי שיסתגר בתוך עצמו לעומת מי שידבר החוצה את הכאב שלו, ויש את אלה שיחגגו יצאו וייהנו - וברגעי הלבד שלהם - הקושי והעצב שלהם יצאו החוצה.
שינוי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים והוא מפחיד לרוב אבל אם נאמץ את השינוי אפשר להגיע למקומות נפלאים - קלישאתי אבל אמיתי. אז איך יוצאים מהמקום השחור והמפחיד? איך מתקדמים הלאה?
קודם כל מבינים שזה תהליך וזה לא נגמר ביום אחד. מפנימים שיש אור בקצה המנהרה.
לוקחים אחריות אישית על מה שקרה בזוגיות ומגדירים לעצמנו איך אנו רוצים להתקדם הלאה.
איך אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו.
ובעיקר - סולחים. הרבה. לעצמנו ולבן זוג לשעבר שלנו. בסופו של יום אתם מתגרשים ונפרדים אבל הגורל נשאר משותף לשניכם יחד.
בתאל בר גיורא היא מגשרת גירושין ומלווה אישית בתהליכי פרידה במשרד הגישור "נדב נישרי מגשרים". https://www.nadavnishri.co.il/
