טיפול רגשי יכול לאפשר לנו ליצור שינוי רגשי, התנהגותי וחשיבתי. כשהמורה או הגננת אומרות להורים שלילד יש קשיים רגשיים או שכדאי לקחת אותו לטיפול, רבים חווים רתיעה. פעמים רבות נדמה לנו שאנו יכולים להתנהל מול הקשיים שחווים ילדינו, בעיקר אם לא מדובר בילד בכור. חשוב כמובן שהורים ישקיעו זמן ומאמץ בסיוע לילדיהם להתגבר על קשיים ומצוקות, אך אין ספק שיש בעיות שדורשות טיפול או ליווי מקצועי.
מצד אחד, יש כיום לגיטימציה לטיפול רגשי, אולם מצד שני, עדיין שומעים משפטים כמו "הילד שלי לא משוגע", "זה סתם בזבוז כסף", או "אני לא חלש, אלא יכול להתמודד עם הדברים לבד". כאשר אנו מתייחסים למכאובים של הגוף - ההסבר הרציונלי שכאשר מתפתחת דלקת בגוף שמפריעה, אנו הולכים לבדוק אצל רופא מומחה. כשמתפתחת "דלקת" בעולם הרגשי שאינה מטופלת, היא עלולה לגרור התנהגויות שילכו ויחמירו בעתיד.
הדברים שיכולים לנבא הצלחה של טיפול רגשי הם מוטיבציה לשינוי, מידת האימון שיש לילד בתהליך, הבנה שצריך "לעבוד" כדי לייצר שינוי, ומעל הכל - הקשר עם המטפל, ועל כך ארחיב בהמשך.
מומלץ להפנות לטיפול ילדים ומתבגרים המתמודדים עם מצוקות רגשיות אלו:
• חרדות מסוגים שונים, הפרעות אכילה.
• דיכאון, התקפי זעם.
• חשיפה לאירוע טראומטי, כמו תאונה קשה, אלימות או חרם.
• קשיי הסתגלות ובעיות התנהגות.
• הפרעות קשב וריכוז, שפה ותקשורת.
• קשיים חברתיים: חרמות, קליקות וחרדה.
• ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך: ביישנות, אמירות מנמיכות.
• שאלות סביב הזהות המינית.
• אירועי חיים קשים או משברים, המכבידים על היכולת לחזור למסלול החיים היומיומי: מחלה של ההורים, מעברי דירה, גירושים.
• יחסים בעייתיים עם ההורים.
מתי נפנה לעזרה מקצועית?
אם יש סימני מצוקה משמעותיים לאורך זמן, כמו הסתגרות, בכי, סירוב ללכת למסגרות, חרדות. אם יש מצב בעייתי והילד מדחיק ומתעלם, כמו מחלה קשה של הילד או של מישהו קרוב, גירושים מתקרבים, חרם וכדומה, כאשר הילד חווה איזה ניתוק. אם נראה התנהגויות והתבטאויות קיצוניות - אמירות אובדניות, אלימות או מוזרות.
צעדים ראשונים של ההורה:
ניטור - לראות אם התחושה שיש לי שמשהו לא תקין אצל ילדי מקבלת תוקף בשטח. לאסוף עובדות. ליצור קשר עם המסגרת שבה לומד הילד ולקבל תמונת מצב.
לשאול את הילד לשלומו. לא להירתע מהמתבגרים החוסמים, ולמצוא זמן לייצר קרבה ושיח לא שיפוטי.
להעריך אם אני יכול לטפל בנושא להיעזר במשפחה הקרובה. ההתגייסות יכולה לתת לילד תחושת החזקה, ולהורה - תחושת מסוגלות. אם ההתערבות והתמיכה שלכם אינן מביאות לתוצאות או שהמצב מחמיר, זה הזמן לפנות לסיוע של איש מקצוע.
סוגי הטיפולים:
טיפול דינמי - מבוסס על התיאוריה של פרויד, המדבר על קונפליקטים בין התת-מודע והמודע. בדרך כלל מדובר בטיפול מתמשך, פעם-פעמיים בשבוע.
טיפולי CBT - לרוב מדובר בטיפולים קצרי מועד, המוכחים מדעית. מתאים במיוחד לטיפולים מוגדרים - בחרדה, פוביה, דיכאון, OCD, טיקים וכדומה. הטיפול מובנה, והמטופל מקבל “שיעורי בית”. בלתי אפשרי לטפל באמצעות CBT ללא מוטיבציה לשינוי.
טיפול בהבעה וביצירה - לרוב נשמע על כך בהקשר של ילדים, אולם אפקטיבי מאוד גם בקרב מבוגרים. החומרים שעולים בטיפול במוזיקה, אומנות ותנועה מאפשרים נגישות למידע לא מודע ושיח לשינוי וצמיחה.
טיפול בילדים ונוער מלווה בהכוונה והדרכה של ההורים, על מנת שיוכלו לסייע לילד בקשייו, הבנת המקום הרגשי של ההורים מול קשיי הילד, ועזרה והכוונה לשינוי התנהגותי וחשיבתי בעולמם המשפחתי. ההורים נמצאים עם הילד רוב היום, והם עשויים לעקוב אחר השינויים. הם יכולים לספק "אירועים חמים" מהשטח, שלגביהם ניתן לקיים את ההדרכה.
לילדים יש יכולת לעשות שינוי בזכות היותם גמישים ופתוחים. אם יש ילדים יותר סגורים ונוקשים, זו נקודה טובה להתחלת עבודה טיפולית. המשחק מציף תכנים על פני השטח, ודרכו המטפל מזהה דפוסים ותכנים שהילד מעלה. כאשר לילדים יש הבנה במה שקורה להם, ניתן לייצר שיח טיפולי טוב.
הרבה נאמר על הקשר הטיפולי שמספק את עיקר ההצלחה בטיפול. הקשר הטוב מייצר ריפוי, שינוי וצמיחה. כמו בהרבה מקומות בחיים, הכל תלוי בכימיה.
מומלץ לפנות לאנשי מקצוע אשר הוכשרו לכך. לעתים כשמתחילים לטפל בקושי, ישנה נסיגה, ממש כמו בטיפול בפצע דלקתי. לא כל מטפל יכול לסייע בכל נקודת זמן - יש זמן והבשלה נפשית מתאימים לצורך טיפול. אם יש ספק, אז אין ספק. התייעצו, היפגשו, בדקו את האפשרות.
