זהו סיפורם מעורר ההשראה של שחקני נבחרת ישראל בכדורגל לקטועי גפיים ובעלי מוגבלויות, שלא ויתרו על החלום הגדול ולא נכנעו לקשיים הפיזיים, הנפשיים והמנטליים, והוכיחו לעצמם שהכל אפשרי אם רוצים מספיק. עכשיו הם רוצים להיחשף, גם כדי להעלות את המודעות ולהרחיב את הנבחרת.
פגשתי אותם לראשונה באימון, ואי אפשר היה לפספס את האנרגיות החיוביות בין חברי הקבוצה, העזרה ההדדית הנוטפת מכל עבר ועבודת הצוות המסונכרנת. בסופו של דבר, שילוב של כל אלו הוביל אותם לזכייה.
נבחרת ישראל לכדורגל לקטועי גפיים ובעלי מוגבלויות הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי צח שחרור, המשמש כקפטן של הקבוצה. לאחר מכן הצטרף אליו שרון פז, מאמן הקבוצה, מתוך מחשבה לתת תעסוקה בענף הכדורגל לכל בעלי המוגבלויות באשר הם. "שיחקתי כדורגל מגיל קטן, ולאחר הפציעה לא התאפשר לי. עכשיו זו הגשמת חלום ילדות שלי", משתף היימן אבו עדיה, חבר בקבוצה.
לשחקנים בקבוצה יש רגל אחת קטועה או שהם בעלי מוגבלות ברגליים והם משחקים על קביים. השוערים הינם קטועי יד או בעלי מוגבלות ביד, והם משחקים עם יד אחת בלבד.
האימונים מתקיימים פעמיים בשבוע, בימי שני במגרש הפועל ת"א בחולון ובימי חמישי במגרש של הפועל רמת גן. שחקני הנבחרת מגיעים מכל קצות הארץ, ולנגד עיניהם כמה מטרות: להמשיך להתאמן, לצבור הישגים ולייצג את מדינת ישראל בכבוד. בחודש שעבר הנבחרת טסה לשחק בשני טורנירים ידידותיים באירופה - וסיימה את שני הטורנירים במקום הראשון.
בטורניר הראשון, שהתקיים בסקוטלנד, ניצחה הנבחרת את המארחת סקוטלנד ואת בלגיה ואירלנד.
בטורניר שהתקיים בבלגיה היא ניצחה את בלגיה, גרמניה ואלבניה.
איך אתם מסכמים את שתי הזכיות במקום הראשון?
"הרגשה נפלאה, מעמד מרגש לייצג את נבחרת ישראל בכבוד ולהביא את הניצחון הביתה, זו חוויה מדהימה שלא הייתה לי כמותה בחיים", מספר אבירם אוחנה.
ספרו קצת על התקשורת ביניכם בקבוצה.
"זה משהו מיוחד, קיימת אחווה מרגשת. אחד רוצה להילחם בשביל השני, וזו אחת הסיבות לכך שאנחנו מצליחים לנצח. כישרון תמיד יהיה יותר ופחות, אבל החיבור שלנו הוא כמו הר געש, ובמגרש הוא מתפרץ", אומר אבירם.
"שום דבר אינו בלתי אפשרי"
מה גורם לכם להמשיך לשחק בנבחרת למרות כל הקשיים הכרוכים בכך?
"להוכיח לעצמי שאני יכול, גם כשיש לי יד מוגבלת וכשאני מעל גיל 40, עם משפחה וילדים, עצמאי, ועדיין מצליח להגשים את החלום", אומר אורן קשיוף. בן ממן מוסיף: "אחרי הפציעה לא הכרתי קטועי גפיים ולא ידעתי איך מתמודדים עם כאבים כאלו. לאחר שהגעתי לקבוצה, אני יודע שיש לי למי לפנות ומי שיעזור לי. אני לא מרגיש שונה".
מאיפה מגיע כוח הרצון?
"כדורגל זה המקום שלי. אני חי ונושם אותו. אני נלחם ולא מוותר, וכמובן שיש לי גב - המשפחה. אני רואה את ההצלחה האישית שלי ושל כל אחד מחברי הקבוצה ואת היכולות שפיתחנו. וואו", אומר אלי אלמונינו. חברו, אורי חיים, מוסיף: "אתה חייב לקבל את זה שאתה לא יכול לשחק כדורגל באופן רגיל, אבל פה אני יכול".
מה הצעד הבא של הנבחרת?
"באוקטובר 2023 יתקיים טורניר גביע האומות באירופה, ושם נתמודד מול נבחרות גדולות. טיפסנו בדירוג האירופי בעקבות הטורנירים שניצחנו, ואנחנו מכוונים להיות בדרג הראשון", אומר המאמן שרון פז.
יואב צרפתי מכוון גבוה: "אני יודע שזה יישמע קלישאה, אבל השמיים הם הגבול. החלום הוא שיהיה לנו ענף כדורגל - להקים ליגה, ושיגיעו כמה שיותר אנשים".
רגע לפני שנפרדים, יש מסר שחברי הנבחרת רוצים להעביר לקוראים: "לכל מי שיש לו מגבלה כלשהי, אנחנו ממליצים לצאת ולעשות ספורט, זה מעלה את מצב הרוח וממלא את הנפש. לא לוותר לעצמכם. לרוץ אחר החלומות שלכם, הכל בראש. לשאוף קדימה. לכל מי שחווה אירוע טראומטי בחיים וחושב שהחיים נפסקים - אז החיים לא נפסקים, הם רק מתחילים. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהתקדם. אף אחד לא אומר שזה קל. זה קשה, והדרך היא ארוכה. אבל לא להתייאש. להמשיך לנסות".
אני זכיתי להכיר נבחרת של אלופים, שלא מוותרים לעצמם וממשיכים כנגד כל הסיכויים. המסקנה שלי מהמפגש איתם היא ששום דבר אינו בלתי אפשרי, ועם כוח רצון אפשר לעשות הכל. עכשיו תורכם. למה אתם מחכים.