רק נפרדנו מחג הפסח, ותכף אנחנו נכנסים לאירועי יום העצמאות. החג הארוך הפגיש אותנו המון עם בני משפחה קרובים ורחוקים. כמו שבוודאי חוויתם, לצד השמחה הראשונית בהתכנסות המשפחתית, לא פעם עלו מחלוקות וצפו ריבים. וכעת, אחרי המון זמן משותף ומאתגר, אני אשמח לדבר על איך נשתחרר ונרחיב את החופש בפן המשפחתי.
ח.מ.צ - אותן אותיות שיצרו את המילה חמץ, שבה השתמשנו בפסח - הופכות ברגע לראשי תיבות למילים "חייב, מוכרח, צריך". הורים, אתם בוודאי שומעים אותן מדי יום במינונים כאלה ואחרים. אם תוסיפו אליהם את המילה "אמור", נקבל לפתע משמעות חדשה.
כשאנו אומרים ש"אנחנו חייבים לעשות משהו", כמו "אני חייב לנקות היום את הבית", האומנם אנחנו חייבים? או ש"בת זוגי חייבת להיות שם עבורי כאשר אני מרגיש לא טוב", או ש"הילד שלנו מוכרח לסיים את כל שיעורי הבית היום".
האמירות האלו הן מחשבות אוטומטיות מ"ספר החוקים" שאיתו אנו מסתובבים בעולם. ספר זה "נכתב" בילדותנו על ידי המקום שבו גדלנו, באמצעות הורינו, החינוך והחברים.
האם אנו יכולים לצאת לחופש מהכללים הישנים ולכתוב מחדש את החוקים של עולמנו?
כאשר אנו משתמשים במילות ח.מ.צ נוצרת נוקשות מחשבתית. כאשר הדבר שציפינו לו לא יגיע, נחווה כיווץ ואולי תחושות ורגשות לא נעימים. במקום זה, כדאי להשתמש במילים "היה עדיף ש...", "הייתי שמח ש...", "איך מתאים לי ש..." - הן מאפשרות יותר גמישות וחופש.
החופש לנוח
החופש להיות אני - כולנו גדלנו בדרך מסוימת, וניסיון החיים שלנו צרב חוויות מוצלחות יותר או פחות. הילדים שלנו הם חלק מאיתנו, ויש להם את מסע החיים שלהם. הם דומים לנו בהרבה דברים ושונים בהרבה. חשוב לתת חופש לאפשר להם להיות מי שהם, לחפש את הדרכים שלהם לפתרון בעיות ולעשות דברים, לאהוב דברים אחרים משלנו, ולאו דווקא ללכת בדרכנו. כמו שאנו זורעים זרע, משקים ומדשנים ונותנים לטבע לגדל את השתיל - כך לעתים כדאי פשוט לא להפריע לילדינו לגדול בדרכם הייחודית.
החופש בהורות - הורות כיום היא דבר מאתגר, אנו עסוקים מאוד, ולצד היותנו הורים אנו עוסקים בהתפתחות אישית, בזוגיות, בחברתיות ועוד דברים. לעתים אנו חוזרים הביתה בסוף יום העבודה ומתחילים משמרת ב', בזמן שאנו רוצים לשבת לנוח, או אולי לעשות ספורט או לצפות בסדרה, אולם ילדינו באים בדרישות כמו "תכיני לי כריך", "תקפיץ אותי לצופים", "בוא נלך לקניון". זה נהדר שהם מחפשים זמן איכות איתנו, אך לא תמיד יש לנו את המסוגלות או הפנאי. שאלו את עצמכם רגע לפני שאתם אומרים את ה"כן": האם מתאים לכם כרגע? מה זה מצריך מכם? האם אתם מוכנים לעשות את המחווה? השלימו עם העובדה שגם אתם זקוקים לזמן פרטי. נסו למצוא פתרון אחר, שלא ידרוש ממכם המון מאמץ (פיזי או מנטלי), והשתחררו מתחושת האשמה על כך שאינכם זמינים 24/7.
חופש מביקורת ושיפוטיות - חלקנו נושאים בתוכנו את מילות הביקורת של הסביבה שבה גדלנו - הורים, מורים, חברים. חלקנו מכירים זאת בתור הדרך היחידה לדרבון עצמי. אני מזמינה אתכם להשתחרר ממילים של ביקורת ושיפוטיות - כלפי עצמכם וכלפי האחרים. שבר זה יאפשר קבלה עצמית וחירות פנימית.
יום עצמאות שמח!
