"גמאני רצה" זו לא סתם סיסמה, אלא מסר אמיתי לחיים עבור נשים המתמודדות עם סרטן השד ומחלימות מהמחלה, וכן זו גם שמה של עמותה שמקבצת את אותן נשים לפעילות ספורט המציבה בפניהן אתגר מטורף, לצד סיפוק אדיר. כ-80 נשים החברות בעמותת "גמאני רצה" יצטרפו השנה למרוץ הלילה של פתח תקווה 2023, שיתקיים ב-8 ביוני. הן ירוצו במקצה בן חמישה ק"מ ויהיו אורחות אגף הספורט של העירייה.

במטרה לבלוט בין המשתתפים, ירוצו הנשים המחלימות והמתמודדות עם מחלת הסרטן בחולצות ורודות, ואת שיער ראשיהן יעטרו צמות אחידות, מתוך כוונה להעלות את המודעות לחשיבות השיער עבורן, כמתמודדות עם המחלה. עבור רובן, מדובר במרוץ ראשון בחייהן, וזהו הישג אמיתי, לאחר שהתקשו בהליכה פשוטה במהלך הטיפולים ולאחריהם. 

על פי מספר הנרשמים עד כה, נראה שהמרוץ השנה ירשום שיא של רצים. כ-7,000 רצים ישתתפו במרוץ הססגוני שיורכב מארבעה מקצים - שני מקצי ריצה תחרותיים באורך 10 ק"מ ו-5 ק"מ, מקצה משפחות באורך 2.5 ק"מ ומסלול מונגש לקהילות, ילדים וילדות באורך של 600 מטר. 

יצוין, כי קבוצות "גמאני רצה" פועלות כיום ביותר מ-50 ישובים בארץ, עם למעלה מ-1,000 נשים. הקבוצה המקומית של העמותה, בהובלת המאמן יהודה גבאי, היא קבוצת הריצה הגדולה ביותר של העמותה בארץ, והיא מעניקה לנשים מעטפת אימוני כושר וריצה, תזונה טבעית לצד מגוון פעולות חברתיות. יצוין, כי מחקרים מראים, שריצה מסוגלת להפחית את תופעות הלוואי הנלוות לטיפולים, לשפר את סיכוי ההחלמה ולהוריד את הסיכון לחזרתה.

ראש העירייה רמי גרינברג: "מרוץ הלילה המסורתי של פתח תקווה הוא חגיגה ספורטיבית רחבת היקף, ואני מאוד שמח שעמותת 'גמאני רצה' בחרה להצטרף למרוץ, ובכך להפגין עוצמה, כוח ואופטימיות. התמודדות עם מחלות בכלל ומחלת הסרטן בפרט, באמצעות ספורט קבוצתי, היא דרך מצוינת להעלאת המורל וקבלת תמיכה קבוצתית, ואני מברך את הרצות ומאחל לכולן בריאות איתנה".

"לפני קצת יותר משנה", מספרת טלי אבודרהם, אם לארבעה קטנטנים שתרוץ לראשונה במרוץ הלילה של פתח תקווה, "נפגשתי עם אחד הפחדים הגדולים בחיים – סרטן. במהלך ההתמודדות עם המחלה, חיפשתי בפייסבוק קבוצות תמיכה והגעתי ל'גמאני רצה'. החלטתי לנסות, למרות שהיה לי ברור שזה לא בשבילי. באמצע טיפולי כימותראפיה, מצאתי את עצמי מגיעה לקבוצת ריצה וממש רצה. הריצה העבירה לי כמעט את כל תופעות הלוואי - כאבי בטן, בחילות וחולשה, ויותר מכל ריפאה לי את הנפש. פתאום הרגשתי חזקה. אימא לארבעה ילדים קטנים, משרה מלאה, טיפולים וריצה. בתקופה של תשעה חודשים, הצלחתי לרוץ חמישה ק״מ. נרשמתי למרוץ הלילה של פתח תקווה מלאה חששות, אבל יודעת שזה יהיה הניצחון המתוק שלי". 

גם אילה וייס מתכוננת למרוץ הריצה הראשון שלה. "במהלך הטיפולים הבנתי, שריצה היא עוד קו הגנה בדומה לטיפולים הקונבנציונליים, כמו כימותראפיה, טיפול ביולוגי והקרנות. אחרי שנה מהגילוי של סרטן השד ואחרי תהליך ארוך שכלל שני ניתוחים, שהפסיקו את מרוץ החיים, בחרתי בריצה אחרת. מעולם לא הייתי אדם ספורטיבי וכשהגעת לעמותה לא הייתי מסוגלת לרוץ 200 מטר בלי להתנשף ולהרגיש את השרירים ברגליים. לא חשבתי שאגיע לריצה רצופה של יותר מקילומטר אחד, אבל ההגעה הקבועה לאימונים עשתה את שלה. בפעם הראשונה בחיי, אני נהנית מהריצה ומלהוכיח לעצמי שאני יכולה. כמו ברגע הבשורה שחליתי, אני בוחרת להתמודד ולתת פייט. אני מודה על האתגרים וצומחת כל יום, מכל קילומטר".

יהודה גבאי, מאמן 'גמאני רצה פתח תקווה': "המדובר בנשים אמיצות, הגיבורות האמיתיות של החיים, שלמרות כל האתגרים והקשיים הפיזיים והמנטליים, מגלות תעצומות נפש, לא מוותרות לרגע ומהוות מודל להשראה וחיקוי. הקבוצה מהווה עבורן מעטפת חמה, תומכת ומגובשת, היוצרת מחויבות לריצה בדומה לטיפול הרפואי, כאשר הריצה היא סוג של מדיטציה לנפש ולגוף. לראות את הנשים שבתחילת הדרך הטילו ספק ביכולתן לרוץ כמה מאות מטרים, מתכוננות לרוץ חמישה ק"מ במרוץ הלילה הקרוב, מעניק לנו סיפוק. זה ניצחון ענק שלהן, של העמותה ועבורי באופן אישי".