כ-20 שנה אחרי שהפקירה את השטח לשימוש פרטי, תפעל העירייה להשבת קרקע בגב רחוב הפרטיזנים בשכונת כפר גנים לחזקת העירייה, כדי להימנע מהצורך בטיפול של רשויות החוק והאכיפה במדינה. הקרקע, בשטח של כ-800 מ"ר, נרשמה ברשם המקרקעין כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ) ושימשה במרוצת השנים שלוש משפחות, שסיפחו וניכסו את השטח לעצמן, ובהן משפחתו של עו"ד סיני גלבוע, מי שכיהן באותם ימים כמ"מ ראש העירייה. 
נציין כי כבר לפני כשנה וחצי ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, בהרכב של השופטים דפנה ברק ארז, ענת ברון ודוד מינץ, שהפך חלוט. לפי פסק הדין, בהמלצת בית המשפט, משכו גלבוע באמצעות עו"ד משה קמר ושני העותרים האחרים את הערעור שהגישו, ובכך נתנו גושפנקא סופית להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13 בינואר 2019, שלפיה עליהם להשיב את הקרקע לחזקת העירייה.
אלא, שמאז חלפו שלוש וחצי שנים. העותרים, לרבות גלבוע, בחרו להתעלם מפסק הדין, והעירייה מצדה לא פעלה להשבת הקרקע לחזקתה, חרף הצהרתו של העומד בראשה רמי גרינברג. למען ההגינות, נבהיר שגרינברג קיבל את הטיפול בפרשה בירושה מקודמו בתפקיד איציק ברוורמן, שבתקופתו הוגשה העתירה, חרף הניסיונות להפעיל בזמנו לחצים על המערכת העירונית.
גם בעירייה, בנסיבות לא ברורות, לא נעשו בתקופה זו פעולות להשבת הקרקע באופן מעשי. יתרה מכך, לפני כשנתיים ביצעה העירייה פרויקט להקמת פארק בכפר גנים, הגובל ברחובות יטקובסקי, הפרטיזנים, ויצמן ובן-גוריון. העירייה נאלצה לסטות מהתוכנית המקורית, תוך ויתור זמני על השטח שבו אחזו בניגוד לחוק אותן שלוש משפחות. רק השבוע הנחה ראש העירייה רמי גרינברג את אגף הנכסים והעומדת בראשו עו"ד צילה גרינהויז, לפעול להשבת הקרקע לרשות העירייה ללא דחייה נוספת.
תושבים באזור הביעו לא אחת את מחאתם, וטענו כי התנהלות העירייה מעוררת תמיהות, שכן בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה בעבר עתירה שהגישו שלושה תושבי רחוב הפרטיזנים, ובראשם גלבוע, במטרה לבטל הפקעת קרקע שנרשמה לטובת העירייה לפני שנים רבות, כפי שהופיעה בתוכנית בניין עיר (תב"ע) מאושרת, ולהורות על השארת הקרקע שיועדה לשצ"פ ברשותם.  
השופטת בדימוס זהבה בוסתן, שניהלה את הליך הגישור בעתירה זו, מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו של העותר המרכזי, והורתה על דחיית העתירה שהוגשה נגד העירייה, רשם המקרקעין ואחת מתושבות השכונה. השופטת אף חייבה את העותרים לשלם לעירייה ולרשם המקרקעין סכום בגובה 30 אלף שקל לכל אחת, בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לאותה תושבת בסך 20 אלף שקל.
עם זאת, מי שעצרה את העבודות בפארק בשעתו הייתה החברה לפיתוח, שמהנדסיה התעלמו לכאורה מתב"ע מאושרת ומהתחייבות מפורשת שעליה חתם לפני שנים אחדות גלבוע, ולפיה הוא אמור להחזיר את השטח שהחזיק ברשותו, לטובת הקמת שבילים ודרך מעבר בגינה האמורה.
בהחלטתה ציינה השופטת כי מרבית הטענות שהעלו העותרים היו ידועות להם זמן רב לפני הגשת העתירה, ולמרות זאת הם השתהו בהגשתה. "טענת בא כוח העותרים כי במקרה זה לא נגרם נזק כתוצאה מהשיהוי - בטעות יסודה", ציינה השופטת, שמתחה ביקורת על התנהלותו של גלבוע. "אשר לפגיעה בשלטון החוק, המהווה אחד מיסודות השיהוי, נטען על ידי העותרות, כי עקב חלוף הזמן עלולים להיפגע אינטרסים ראויים להגנה. 
"לא בכדי, לא פירט בא כוח העותרים מהם אינטרסים ראויים אלה. האינטרס היחיד שעליו מנסים העותרים להגן בעתירה זו הוא, כאמור בפתח פסק הדין - האינטרס של העותרים לספח למגרשם את שטחי הציבור, שבהם הם מחזיקים", קבעה השופטת בוסתן וציינה כי הרישום של השטח בוצע כבר בשנת 2002 והיה ידוע לעותרים. 
עוד הוסיפה השופטת כי העותרים חתמו על מסמך ההתחייבות, שלפיו יפנו את הגדר והחומה וישיבו את השטח הציבורי, אם העירייה תרצה לממש את זכויותיה בקרקע. "ביטול ההפקעות בחלקים שהופקעו יותיר את השטחים דה פקטו בידי העותרים, ויימנע מהכלל שטח ציבורי אפקטיבי ומרווח אשר ייטיב עמם", סיכמה השופטת.
עם זאת, וחרף פניות של מנהלת אגף הנכסים בעירייה להשיב את הקרקע שהופקעה לחזקת העירייה, ניסו העותרים להתעלם מהפניות אליהם והמשיכו להפעיל לחץ על העירייה לביטול ההפקעה. כאמור, רק השבוע הנחה גרינברג את אגף הנכסים לפעול להשבת הקרקע לרשות העירייה ללא דיחוי. 
מדוברות העירייה נמסר: "העותרים עתרו לבית המשפט כדי לבטל את ההפקעה ואת מימוש השטח הציבורי מנימוקים שונים. בית המשפט דחה את העתירה, ופסק כי עליהם לפנות את השטח הציבורי שהם תופסים. בשל עבודות פיתוח שנעשו ונעשות באזור וטרם הסתיימו, התעכב פינוי השטח הציבורי, אך העירייה תמשיך לעמוד על דרישתה לפינויו והחזרתו לטובת הציבור".
תגובת עו"ד גלבוע: "הגדר המדוברת קיימת במקומה כבר למעלה מ-80 שנה, כאשר אנו המחזיקים השלישיים במקום. לפני כ-50 שנה אושרה תוכנית המייעדת רצועה לצד הגדר לצורך המשך חיבור הרחוב לכפר גנים ג', וכן לשביל המקשר בין רחובות ויצמן ובן-גוריון. עם העברת החזקה אליי, לפני עשרות שנים, ביקשתי וקיבלתי היתר מהוועדה המקומית והמחוזית להקמתה במקומה זה. 
"לאחר שהעירייה הודיעה בכתב שלאור תוכנית כפר גנים החדשה, התייתר הצורך בהפקעה, רחובות ויצמן, בן-גוריון ולוחמי הגטו המשיכו לכפר גנים ג', והרחובות הצרים שטרן, ברטונוב והפרטיזנים - לא. כך שהשטח המיועד לדרך התייתר, והשטח המיועד לשביל (שצ"פ) הועתק בתוכנית החדשה 30 מטר דרומה, ואף הוא התייתר.
"הנהלת העיריה הנוכחית והקודמת הציעו לבטל את ההליך המשפטי, תוך סיכום שהמצב לא ישונה. בהליך הראשוני, חלק מהשכנים הסכימו, אך אחרים לא. ההליך הנוסף הופסק, תוך הסכמה שהעירייה אינה משנה את המצב, כי אין לה צורך בקרקע, ובוודאי שלא בהשקעה של כמיליון וחצי שקל לשינוי תשתיות הכביש, המדרכה, הגינון, החשמל, הביוב, המים והתקשורת, ופגיעה בעצים מוגנים בני למעלה מ-80 שנה.
"ישנן בעיר מאות תכוניות המיועדות להפקעה, חלקן אחרי פסק דין, אך העיריה באופן קבוע אינה מפקיעה, אלא ממתינה לבנייה חדשה ואז מתבצעת ההפקעה. הצורך שבמקרה דנן אינו קיים על פי הצהרות בכירי התכנון וההנדסה בעירייה. בפרט היום, אחרי חקיקת חוק יסוד הקניין, שאין להפקיע אלא אם הוכח צורך חיוני וממשי".