בין גבעתיים לרצועת עזה

סמ”ר אסף צרפתי - סייר בתחנת משטרת גבעתיים - גויס כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל לשירות מילואים, ומאז הוא משרת לסירוגין כלוחם בצה”ל וכשוטר בגבעתיים.
סמ”ר צרפתי (40), נשוי ואב לשתי בנות, התגייס למשטרה לפני כשנתיים, לאחר שעבד בפיקוח בעיריית תל אביב-יפו. “הרצון להשפיע, לשנות, לעשות צדק ולמנוע עוול שנגרם לאנשים, הביא אותי לשינוי ולהחלטה להתגייס למשטרה”, הוא מספר. “העבודה כסייר מעניינת, וקיימת תחושת סיפוק”.
נפגשתי עם סמ”ר צרפתי בתחנת משטרת גבעתיים, בהפוגה בין סיורים וטיפול באירועים חריגים בעיר. “אחרי כחודשיים של הפוגה משירות מילואים בצה”ל, אני חוזר לשירות פעיל, והפעם באיו”ש, הוא מספר. “שני התפקידים שאני מבצע מאוד חיוניים, גם כשוטר וגם כחייל מילואים”.
במה מתמקדת הפעילות שלך במשטרת גבעתיים?
“העבודה מעניינת. בחלק גדול מהזמן שקטה, אבל פתאום ישנם אירועים שבהם כל התחנה על הרגליים. היה לי אירוע שבו זיהיתי שב”חים שבאו לגנוב רכב. הם עוררו חשד, וכאשר ראו שהבחנתי בהם - הם התחילו לרוץ, ואז ניהלתי אחריהם מרדף רגלי. אנחנו מתמקדים בסיורים להגברת הביטחון האישי ובטיפול באירועים, ומעניקים דגש לאיתור שב”חים”.
גבעתיים עיר שקטה יחסית...
“רוב האירועים הם של גניבות רכב. גם יש פריצות, אבל פחות. בדרך כלל הפשיעה מגיעה מתושבים מחוץ לעיר. פעלנו גם במשימות תגבור במחוז, כמו טיפול בעת הצורך בהפגנות בקפלן, בחסימות בהפגנות בבני ברק וגם באירוע הפיגוע שאירע לפני כשנה ברחוב דיזנגוף. אנחנו ערוכים לכל משימה בעת הצורך”.

“החלפתי את מדי המשטרה במדי צה”ל”

סמ”ר צרפתי, שבשירותו הסדיר היה לוחם בחטיבת גבעתי, משרת במשך שנים ארוכות כחייל מילואים בחטיבת הנגב. “כיום אני קשר סמג”ד בחפ”ק. כל השנים אני עושה מילואים, למעט בשנת 2022, כשהייתי בקורס שוטרים”, הוא מספר בגאווה”.
היכן תפסה אותך המלחמה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר?
“בלילה שלפני 7 באוקטובר הייתי במשמרת לילה בגבעתיים, ובבוקר המשמרת הייתה אמורה להסתיים בשעה 7:00. בשעה 6:30 שמענו אזעקות. בהתחלה חשבתי שזה אולי אירוע נקודתי בעקבות חיסול של בכיר בחמאס, אבל לאחר זמן קצר החלו לעלות סרטונים והרגשתי שזה אירוע חריג. נכנסנו להיערכות מיוחדת. בערב הגעתי לעוד משמרת לילה בתחנה, אבל עוד לפני כן הזעיקו אותי לשירות מילואים בחטיבה. ביצעתי את משמרת הלילה בגבעתיים, ובבוקר, עם סיום המשמרת, החלפתי את מדי המשטרה במדי צה”ל ויצאתי לצאלים”.
סמ”ר צרפתי מספר בעצב על המראות הקשים בימים הראשונים של המלחמה. “התארגנו במהירות בצאלים, כדי לסייע בפינוי ציר 232. המראות היו קשים מאוד, בגלל הגופות הרבות של הנרצחים. כבר ראיתי בשירות שלי כלוחם גופות, אבל הפעם זה היה שונה, היו הרבה גופות, ולא היה קל להתמודד עם המראות הקשים”, הוא משחזר.
בהמשך הוא נכנס עם החטיבה לצפון רצועת עזה. “הייתה לנו גם היתקלות פנים אל פנים עם מחבלים, ופעלנו במשך ימים ארוכים”, הוא מספר עוד.
בינתיים, במשטרה ביקשו מצה”ל לשחררו ממילואים כדי שהוא יחזור לשרת בתחנת גבעתיים, לנוכח המחסור בשוטרים. אבל בצה”ל דחו את הבקשה, ובמשך שבועות ארוכים המשיך צרפתי לשרת במילואים.
“רציתי להמשיך לשרת עם החבר’ה בחטיבה, לא יכולתי לעזוב אותם. הסמג”ד שאני הקשר שלו היה סגן מפקד הפלוגה שלי בסדיר. אנחנו כבר למעלה מ-20 שנים ביחד, כמו משפחה. רק בסוף דצמבר השתחררתי לתקופה מוגבלת ממילואים, אבל הציוד הצבאי נשאר אצלי”, הוא אומר עוד: “חזרתי למשמרות בתחנת גבעתיים”.
איך הייתה החזרה לגבעתיים?
“המשימה הראשונה הייתה לדאוג לביטחון התושבים ולשמור על הביטחון השוטף. אנחנו מגיעים לאתרי בנייה ומוודאים שאין שב”חים, מקיימים סיורים רצופים בעיר, עושים ביקורות, וכמובן מטפלים באירועים חריגים. הדריכות עלתה בעקבות המלחמה”.
אתה שוב חוזר למילואים?
“אני ממשיך לשרת במילואים עם החטיבה, ועוד אחזור לתחנת גבעתיים. האווירה בתחנה משפחתית, ותחושת הסיפוק רבה. אני משלב בין שירות מילואים למשטרה - בשני המקומות זקוקים לי”. 
סמ”ר צרפתי מספר בעצב על אל”ם אסף חממי ז”ל, שלפני ששירת בתפקיד בכיר באוגדת עזה היה המח”ט שלו בחטיבת הנגב. “יצא לי להכיר אותו מקרוב, אסף היה דמות של מפקד מעורר השראה, שהכיר כל אחד ואחד מהחטיבה, לא יכולתי להשתתף בהלוויה שלו, כי הייתי בשירות מילואים ברצועת עזה”.
כיצד הגיבו בבית על שירות המילואים הקרבי?
“היה קשה למשפחה בבית, הייתה דאגה, אבל מאוד תמכו בי, ורק כשחזרתי הבנתי כמה קשה היה להם”.
מתי תחזור לתחנת גבעתיים?
“כשאסיים את שירות המילואים. המשטרה היא דרך חיים עבורי, ואני ממליץ להצטרף לשורותיה. זו גם הזדמנות לתרום ולהשפיע”.