"מועד השלמת הקו האדום של הרכבת הקלה נדחה כבר שש פעמים לפחות, לתקופה מצטברת של כחמש שנים". כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת נוקב על עבודות הקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן. 

תוואי הקו האדום, שמתחיל בפתח תקווה, עובר בציר ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן, ממשיך למרכז תל אביב, משם לשדרות ירושלים ביפו, ועד לתחנה הסופית בבת ים. הקו היה אמור להתחיל לפעול בנובמבר, אך בשל תקלות במערכות האיתות והבקרה, פתיחתו נדחתה בכמה חודשים נוספים.

לדברי אנגלמן, "חמש מתוך שש הדחיות אירעו בשנים 2010-13, לפני תחילת עבודות ההקמה, שהחלו בשנת 2015". אנגלמן טוען עוד, כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בינה לבין משרדי התחבורה והאוצר. זאת, למרות שהממשלה הורתה לפעול לחתימה על ההסכם, ומבקר המדינה אף המליץ על כך בדו"חות ביקורת, שפורסמו בשנים 2013 ו-2018.

בנוסף, טוען אנגלמן בדוח, הממשלה לא קבעה יעד למועד הפעלת הקו הסגול והקו הירוק. לדבריו, "פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות, לנוכח דחייה בהכרזה על זוכה בפרויקט ה-PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב - מאוגוסט 2020 לינואר 2022", הוא מציין.

כמו כן, נטען בדוח, כי ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום -10.7 מיליארד שקל, בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010, בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות, ולפחות בשמונה מהם עודכנה עלות הפרויקט הכוללת. בנוסף, נטען בדוח, כי מנתוני מחקר הבנק העולמי עולה, כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול גבוה ביחס למספרי ההשוואה במדינות אחרות.

בדו"ח הביקורת נטען עוד, כי משך הקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה, שכולו עילי, צפוי להיות ארוך מזמן ההקמה של רוב הקווים עם מאפיינים דומים שנבדקו במדינות אחרות - כ-3.7 חודשים לק"מ בישראל, לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר).

תוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה מתחיל ביישובי בקעת אונו, עובר דרך ציר אלוף שדה וחלק מדרך השלום ברמת גן ובגבעתיים, וממשיך דרך כפר שלם לשכונת התקווה ומשם למרכז תל אביב. התוואי עובר, בין היתר, ברחובות אלנבי, בן יהודה וארלוזורוב בתל אביב, ועבודות התשתית כבר מצויות בעיצומן, והדבר בא לידי ביטוי בעומסי תנועה כבדים.

לדברי אנגלמן, "אף שכל אחד מקווי הרכבת הקלה עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין, וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית, ואף אין בה מִנהלת פרויקט של הרכבת הקלה, שתרכז את כל הקשור לפרויקט", מתריע מבקר המדינה. "הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת ולמתן פתרונות תחבורתיים, מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, ביצוע תיאומים בין רשויות ויצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית".

לטענת המבקר, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק, אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב, בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב. זאת, למרות שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה, המוקצה על ידי משרד האוצר. "נובע מכך חוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים", נקבע בדוח.

לסיום ממליץ אנגלמן למשרדי התחבורה והאוצר לקיים תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרויקט הרכבת הקלה עד כה, וליישם אותם בחלקים המתוכננים ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים.

מחברת נת"ע נמסר: "אנו מברכים על דו"ח מבקר המדינה ומאמצים את מסקנותיו החשובות של המבקר. קצב ההקמה ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בינלאומי. המבקר מציין, כי הגידול בתקציב נגזר מתקצוב חסר של הפרויקט. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013, עוד לפני תחילת העבודות. 

"המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות, הגורמות לעתים לעיכובים. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו, שלה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים בפרויקטים השונים, באופן דחוף. נת"ע הגבירה בשנים האחרונות את הליכי הפיקוח והבקרה, במטרה לשפר את ניהול הפרויקטים. החברה מובילה בנחישות את פרויקט התשתיות הגדול והמורכב שהוקם בישראל - הקמת רשת הרכבת הקלה והמטרו, ובקרוב יוכלו הנוסעים ליהנות מנסיעה בטוחה ומהירה בקו האדום של הרכבת הקלה".