"בבחירות לכנסת הייתי הוותיק היחיד במטה הבחירות של מפלגת העבודה בעיר. התחושה הייתה של שמירת הגחלת", אומר משה גולני, שכבר יובל שנים בולט בפעילותו הציבורית בגבעתיים, ומתגעגע לימי הזוהר של מפלגת העבודה. "פעם היינו רוב בגבעתיים, קראו לה 'העיר האדומה'. לא האמנתי שנגיע למצב שנקבל כאן רק 10%. הזמנים השתנו", הוא אומר בצער.

גולני, שזכה בעבר בתואר יקיר העיר גבעתיים, כיהן במשך שלוש קדנציות כחבר מועצת העירייה ושימש במגוון תפקידים בכירים גם בהסתדרות במרחב. "גבעתיים עברה שינוי דמוגרפי בשנים האחרונות", הוא מציין. "הפעילות הציבורית היא דרך חיים עבורי, תמיד פעלתי בהתנדבות למען הציבור", מציין גולני (80), המכהן גם כיו"ר עמותת "שורשי תימן" בגבעתיים, סגן יו"ר המועצה הדתית בעיר והאחראי על מבצעי הקמחא דפסחא - אספקת חבילות מזון לקשישים ונזקקים, שיוזמת המועצה מידי שנה לקראת פסח, בתיאום עם האגף לשירותים חברתיים בעירייה.

נפגשנו בבית קפה ברמת גן. במהלך הריאיון הוא דיבר בצניעות האופיינית לו על דרכו, משחר ילדותו. "נולדתי בכרם התימנים", הוא מספר, "ההורים שלי עלו לארץ מתימן ב-1912, וגדלנו ארבעה אחים ואחיות בבית. הזמרת אהובה עוזרי ז"ל היתה שכנה שלנו. האווירה בכרם הייתה שכונתית, משפחתית, כולם הכירו את כולם".

במשך כ-35 שנה, עבד בלשכת המס, שם כיהן כיו"ר ועד העובדים וכמנהל מדור גבייה. "זה היה משרד האוצר של ההסתדרות", הוא מספר. בשנת 1976 עבר גולני להתגורר בגבעתיים, לאחר נישואיו לאשתו אסתר, שמשך שנים ארוכות מתנדבת בסיוע לדיירים בבית האבות הוותיק "שלווה" בעיר. "יש לנו שלוש בנות, כולן אקדמאיות, וכ-20 נכדים ונינים", הוא מספר בסיפוק.

מתי התחלת בפעילות ציבורית?

"הייתי פעיל בוועד העובדים בלשכת המס, ואז נעניתי לפנייתו של ראש עיריית גבעתיים לשעבר אפי שטנצלר, שהתמודד לראשות מועצת פועלי גבעתיים. הייתי מספר 2 ברשימה, ומאז הפעילות הציבורית שלי נמשכת".

גולני המשיך יד ביד עם שטנצלר, שנבחר בשנת 1993 לראשות עיריית גבעתיים ושימש בתפקיד עד לשנת 2006. "הייתי ברשימת מפלגת העבודה, בראשותו של שטנצלר", הוא משחזר, "כיהנתי שלוש קדנציות כחבר המועצה והנהלת העירייה, וביצעתי כמה תפקידים בכירים".

לפני קצת יותר מ-30 שנה חזר גולני לשורשים, כשהקים עם אחרים את עמותת "שורשי תימן" בעיר. באותן שנים, התגוררו בגבעתיים כ-500 תושבים שמוצאם מתימן. "הקמתי את העמותה בעידודו של שטנצלר. כיום, יש מיזוג גלויות, וקשה לאמוד את מספר התושבים שמוצא הוריהם מתימן, אבל אני עדיין רואה חשיבות רבה בשימור מורשת יהדות תימן".

במה מתמקדת פעילות העמותה בגבעתיים?

"אנחנו פועלים לשמר את מורשת יהדות תימן, יוזמים פעילויות תרבות והעשרה, הובלנו את היוזמה לקריאת רחוב בגבעתיים על שם שלום שבזי וכיכר על שמו של שלמה כהן (סולימאן הגדול), שהיה תושב העיר. בכנס האחרון שלנו, שהתקיים לאחרונה, הודיע ראש העירייה רן קוניק על כוונה לקרוא לגינה ציבורית בעיר על שמו של גיבור ישראל אביגדור קהלני".

כמה פעילים בעמותה?

"כ-50 משפחות משלמות מס חבר מידי שנה".

בכנס העמותה האחרון, שהתקיים בתיאטרון גבעתיים, היו גם שטנצלר, ח"כ לשעבר איתן כבל, המשנה לראש העירייה מושיק גולדשטיין, יו"ר המועצה הדתית בעיר יעקב כרמי ונשיא האגודה לטיפוח חברות ותרבות ד"ר יגאל בן שלום. בקטע האומנותי הופיעו, בין השאר, הזמר ציון גולן ולהקת המחול "צפון תימן" מקריית עקרון. "לקראת הכנס, ביקרנו במשכן הנשיא יצחק הרצוג, והמפגש היה מרגש", מספר גבעתי.

מה קרה למפלגת העבודה?

"העבודה הפכה למפלגת נישה, מרצ ב'. זו לא מפלגת העבודה של בן גוריון, גולדה ואנשי ההתיישבות. פעם, כשניהלתי את גוש בורוכוב, היינו הרוב בגבעתיים. אני מתגעגע למפלגת העבודה של פעם, לבית מנדלבליט ברחוב ויצמן, שהיה סניף המפלגה ובית שני עבורי ועבור רבים מהפעילים. בכל שבוע מתכנס פרלמנט הוותיקים בבית ראשונים. מגיעים עשרות. לא תמיד אני מצליח להגיע, אבל המפגשים בהחלט יוצרים תחושה נוסטלגית. היום גבעתיים היא עיר צעירה יותר, עם יותר מקומות בילוי, אבל היא עדיין עיר שקטה עם איכות חיים גבוהה", הוא מסכם.