“הפגת הבדידות ומיצוי הזכויות הם האתגרים המורכבים של מרבית שורדי השואה”, אומר ל”המקומון” סגן ראש עיריית גבעתיים אלי הולצמן, המחזיק את תיקי השירותים החברתיים והגמלאים. 
הולצמן, שמכהן גם כמזכיר האיגוד המקצועי והגמלאים בהסתדרות במרחב גבעתיים-בקעת אונו, מנהל במשך שנים ארוכות את מכללת הגמלאים של ההסתדרות בעיר, הזוכה לפופולריות רבה. “יש לנו רשימת המתנה של עשרות אזרחים ותיקים שמבקשים להגיע להרצאות”, הוא מספר על ספינת הדגל של ההסתדרות במרחב.
הולצמן, מזכיר סניף מפלגת העבודה בגבעתיים, דורג במקום הרביעי ברשימת גבעתיים שלנו, בראשות ראש העירייה רן קוניק, ונבחר לקדנציה שנייה כחבר מועצה.
“רן נתן בי אמון והפקיד בידי את תיקי השירותים החברתיים והגמלאים וסגן ראש עירייה ללא שכר. אני פועל בעירייה בהתנדבות מלאה, והפעילות למען האזרחים הוותיקים בעיר מהווה עבורי דרך חיים”, הוא מציין.
נפגשתי עם הולצמן לקראת יום השואה והגבורה ועל רקע האתגרים המורכבים בקדנציה הקרובה. 
“גבעתיים עברה מהפך דמוגרפי בעשור האחרון. לפני כעשר שנים האזרחים הוותיקים היוו כ-23% מתושבי גבעתיים, וכיום הם מהווים כ-12%. בשנים האחרונות הגיעו הרבה צעירים ומשפחות צעירות, ורואים את השינוי הדמוגרפי במוסדות החינוך, בבתי הקפה, במקומות הבילוי השוקקים ובחוצות העיר”, הוא מציין. “אחת מהמשימות שלנו היא לפעול לשילוב בין-דורי בגבעתיים”.
כמה שורדי שואה מתגוררים כיום בגבעתיים?
“כ-1,200 שורדי שואה, ואנו מבצעים למענם פעילות ענפה במסגרת ‘קפה אירופה’ בשני מועדונים - במשען ובשדה בוקר. מדי חודש מתקיים עבורם אירוע של הופעת אומן והרצאה ייעודית, ואנו פועלים לסייע להם בכל דרך אפשרית. ראש העירייה מחזיק את תיק שורדי השואה, והוא רואה בליווי השורדים ובסיוע לכל צורכיהם חשיבות עליונה”.
כיצד העירייה מסייעת להם?
“שורדי השואה מתמודדים עם שני אתגרים מרכזיים - הפגת הבדידות ומיצוי זכויות. בגבעתיים פעילים כ-1,600 מתנדבים בכ-20 ארגוני התנדבות, ואחת מהמשימות המרכזיות היא ליצור קשר עם שורדי שואה וכלל האזרחים הוותיקים ולמלא את הצרכים שלהם. אנחנו מבצעים את זה באמצעות האגף לשירותים חברתיים, שמשקיע משאבים רבים למענם, ובמסגרת פרויקט ‘לב’. בחגים מתקיימים מבצעים של משלוחי מנות, וישנן פעילויות ייחודיות, כמו שיעורי התעמלות, וגם ייעוץ פרטני על מיצוי זכויות”.
ישנם ניצולי שואה רבים שלהערכתך אינם ממצים את מלוא זכויותיהם?
“זו הבעיה הקשה של מרביתם. ההתמודדות עם הבירוקרטיה המורכבת”.

הסיפור שלהם

הולצמן מציין שאחד מהרצונות של שורדי שואה הוא לספר את סיפורם. “ישנם כאלו שאמרו לי שלפני שהם מספרים את סיפורם, הם לא ישנים בלילות בשל ההתרגשות הרבה. היה ניצול שואה שמאוד רצה לספר לבני נוער את סיפור הישרדותו, אבל הרופא אסר עליו, מחשש שההתרגשות עלולה לפגוע בבריאותו”.
כיצד אתם מעודדים מפגשים בין השורדים לבני נוער?
“אנחנו יוזמים מפגשים בבתי ספר תיכוניים, כפי שנעשה בהצלחה רבה בתיכון אורט קרייזמן. לפני מלחמת חרבות ברזל התקיים מפגש מרגש בין ניצולי שואה לגרמנים שהגיעו מהעיר התאומה של גבעתיים, אסלינגן. חשוב לנו מאוד להגביר את המפגשים הבין-דוריים”.
המהפך הדמוגרפי של העיר הביא לשינוי בשירותים העירוניים?
“הגמלאים לא נפגעו. זו אוכלוסייה חשובה עם ערך מוסף והפעילות לגמלאים בגבעתיים היא מהענפות בארץ. מתקיימים באופן סדיר מופעים בתיאטרון גבעתיים, שלוש פעמים בחודש אנו מוציאים טיולים לאזרחים הוותיקים, בעיר פועלים חמישה מועדוני גמלאים, וגם מתקיים שלוש פעמים בשנה מיזם ‘מועדון הסרט הטוב’ בקולנוע רב-חן בקניון גבעתיים”.
הולצמן רואה בפעילות מכללת הגמלאים של ההסתדרות בבית ווהלין בגבעתיים את גולת הכותרת של פעילותו. “מדי יום ראשון אנחנו מביאים את מיטב המרצים בתחומים שונים. במכללה רשומים כ-400 גמלאים, 80% מהם מגבעתיים. כ-50 אזרחים ותיקים נוספים מצויים ברשימת ההמתנה, בגלל היעדר מקום. פתחנו מכללת גמלאים נוספת ביהוד”, הוא מספר בהתלהבות.
היו בעבר טענות שקיימת בעיית נגישות בבית ווהלין.
“התקנו מעלון, שמעלה את כל מי שזקוק לכך, ואין בעיית נגישות”.

השפעות המלחמה

הגידול החד בשיעור הצעירים הביא לשינויים בסוגי הפניות לאגף לשירותים חברתיים?
“רואים עלייה בפניות לאגף בשל סכסוכים ואלימות במשפחה. גם קיימת עלייה משמעותית בטיפול בילדים ובני נוער בסיכון ובאירועי הפרעת אכילה, התמכרויות ופגיעות מיניות. כמו כן, קיימת מגמת עלייה בטיפול בתושבים, ובהם ילדים עם צרכים מיוחדים”.
הולצמן מתריע כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, חל זינוק של למעלה מ-50% בפניות לקבלת סיוע מאגף הרווחה. “הגידול חל בעקבות גידול מדאיג באירועי מצוקה נפשית, יותר ניסיונות אובדניים, מתח ואלימות במשפחה והפרעות אכילה בקרב בני נוער”, הוא מציין. “אנחנו לא רואים, לעומת זאת, גידול בפניות על רקע מצוקה כלכלית”.
האגף ערוך למתן מענה לטיפול בגידול בפניות?
“באגף, בניהולה של זיווה גבאי, שהיא עובדת סוציאלית ובעלת ניסיון עשיר, יש עובדות סוציאליות מקצועיות ומסורות, אבל כוח האדם הקיים אינו מספיק, ויש צורך להוסיף תקנים. אני מקווה שהמדינה  תאשר תוספת כוח אדם, כדי שנוכל לעמוד בכל הפניות. אנחנו משקיעים משאבים רבים בטיפול במשפחות עם צרכים מיוחדים. אנחנו רוצים כעירייה להקים מסגרת תעסוקה ייחודית בגבעתיים לאנשים עם מוגבלות מגיל 21 ומעלה”.

“זינוק חד ומדאיג”

הולצמן מציג נתונים מדאיגים על הגידול החד בפניות לאגף לשירותים החברתיים מאז פרוץ המלחמה. “בשנת 2023 טופלו באגף 3,485 נפשות, כאשר מספר הפניות החדשות עמד על 1,939 - ומתוכן 811 היו לאחר פרוץ המלחמה, באוקטובר-נובמבר-דצמבר. זה זינוק חד ומדאיג”, הוא מתריע. “המלחמה גרמה לזינוק בפניות. גם אוכלוסייה מבוססת פונה אלינו יותר, בעיקר בשל סכסוכים במשפחה וגירושים. אנשים חושבים שהרווחה מטפלת רק בחסרי אמצעים, אבל זה לא נכון. אנחנו מטפלים בכל שכבות האוכלוסייה, גם באנשים עם מוגבלות פיזית, ואנחנו זקוקים לעוד כוח אדם”.
במהלך מערכת הבחירות ולאחר הבחירות לראשות ולמועצת עיריית גבעתיים, חל משבר אמון בין ראש העירייה רן קוניק לסגנו בקדנציה הקודמת סיון גולדברג. בעקבות זאת, קוניק הודיע שהוא לא ימנה את גולדברג לסגן ראש עירייה בשכר. סיעת צעירים פלוס בראשות גולדברג, המונה חמישה מ-17 חברי מועצת העירייה, תפעל מהאופוזיציה.
אתה חושש משסע פוליטי ומירידה לפסים אישיים בישיבות המועצה? 
“אני מאמין שהדיונים בישיבות המועצה יהיו ענייניים. כל מי שנכנס למערכת מחויב לתת שירות לציבור”.
כמזכיר סניף העבודה בעיר, יש תקומה למפלגה שפעם גבעתיים נחשבה לספינת הדגל שלה?
“רוב הסיכויים הם שיאיר גולן ייבחר בפריימריז ליו”ר מפלגת העבודה. הייתי רוצה לשמוע את העמדות שלו, מהן תוכניותיו לעתיד, ויהיה לנו מפגש איתו. יש למפלגת העבודה מקום בהנהגת המדינה, והיא צריכה לחזור לקדמת הבמה”.