“המודעות לרווחת בעלי החיים ואיכות הסביבה עלתה משמעותית בשנים האחרונות”, אומר ל”המקומון” רמי דרזיה, שהתמנה ליו”ר השירותים הווטרינריים גוש דן. 
“נגביר את מבצעי אימוצי הכלבים, נקדם בניית כלבייה חדשה, עם הכפלת מספר התאים, והכוונה היא שבית החולים הווטרינרי, המיועד כיום לחיות מחמד נטושות, יעניק שירותי חירום גם לכלבים וחתולים שלא ננטשו ואשר יזדקקו לטיפול מיידי”, מציין דרזיה.
הוא מעריך שמשרד הפנים יאשר בקרוב את צירופה של רמת גן לאיגוד, שנים ארוכות לאחר פרישתה ובתום הליך ממושך, שהחל כבר לפני כארבע שנים, ובנוסף - שרשויות נוספות באזור יצטרפו לאיגוד. “היעד שלנו הוא לשרת כמיליון תושבים. לאיגוד מאוחד יש יותר משאבים, והם יופנו לרווחת בעלי החיים”, הוא מסביר.
דרזיה, שבמשך שנים ארוכות היה חבר מועצה והנהלה בעיריית גבעתיים, חוזר לפעילות ציבורית לאחר 11 שנים.
בעבר הייתה לו יריבות קשה עם ראש העירייה רן קוניק, אבל בשנים האחרונות הם פועלים בשיתוף פעולה. “הפכנו מיריבים לחברים, וקיימת בינינו הערכה הדדית. גם כשהייתה יריבות קשה בינינו, קוניק היה הוגן וציין את התרומה שלי לחברת יעד והמשיך את שיתוף הפעולה של העירייה עם קרן רמי סעד שמשפחתי הקימה, כדי להעניק מלגות לתלמידים מגבעתיים”, הוא מספר. “המטרה המשותפת למען גבעתיים הייתה מעל לכל יריבות אישית”.

רותמים את רמת גן

נפגשתי עם דרזיה ב"קפה שקד" שבשכונת רמת חן ברמת גן, ובהמשך סיירנו בשירותים הווטרינריים גוש דן שבצומת מסובים, בשטח השיפוט של רמת גן, שמשרד הפנים צפוי לאשר לאחר הליך ממושך את צירופה לאיגוד. 
רמת גן כבר השתתפה בהקמת בית החולים לחיות קהילה, וראש העירייה כרמל שאמה הכהן כבר הודיע שיש כוונה להקים כלבייה חדשה בסטנדרטים גבוהים, עם הכפלת מספר התאים.
במהלך הראיון הראשון שלו זה 11 שנים, הוא דיבר בפתיחות על הפרישה, על האתגרים המורכבים בעתיד ועל השינוי הדמוגרפי שגבעתיים עברה בשנים האחרונות. 
דרזיה (67), הבעלים של “דומוס וילונות ומוצרי הצללה”, המעסיקה כ-100 עובדים, עלה בגיל 9 עם משפחתו מלבנון. 
אביו, ד”ר אייזיק דרזיה ז”ל, היה רופא בכיר בקופת חולים מאוחדת, ובגבעתיים הוא כיהן כסגן ראש העירייה מטעם הליכוד.
“למדתי בבתי הספר מצדה (אלון כיום - מ"כ) ואורט טכניקום (אורט קרייזמן כיום - מ"כ), ואני מתגורר בגבעתיים. גם שלושת האחים שלי מתגוררים בעיר. אני מאוד קשור לגבעתיים וחי אותה”, הוא מספר.  
דרזיה הלך בעקבות הפעילות הציבורית של אביו, ובמשך כ-15 שנים כיהן בהתנדבות כחבר מועצה והנהלה בגבעתיים. “הייתי יו”ר דירקטוריון יעד, שהיא הזרוע הביצועית של עיריית גבעתיים. גם כיהנתי כיו”ר איגוד כיבוי אש בעיר, והחזקתי את תיק הספורט”, הוא מספר.
לקראת הבחירות, שהתקיימו ב-2013, הוא הודיע בראיון ל”המקומון” על פרישתו מהחיים הפוליטיים. דרזיה היה אז גיסו של ראש העירייה לשעבר ראובן בן שחר. אבל בבחירות התחולל מהפך, ורן קוניק הדהים כאשר נבחר לראשות העירייה.
היריבות הקשה ביניהם נמשכה גם לאחר בחירתו של קוניק, אך בהדרגה היחסים ביניהם נעשו טובים יותר עד למהפך ההדרגתי, שהפך אותם לחברות.

ד''ר אלרון, דרזיה וכלבן בכלביית השירותים הווטרינריים (צילום: משה כהן)
ד''ר אלרון, דרזיה וכלבן בכלביית השירותים הווטרינריים (צילום: משה כהן)

מה דעתך כיום על תפקודו של קוניק כראש עירייה?
“הוא מאוד קשוב לצורכי התושבים. רן ממלא הרבה פעמים את המקום של המוקד העירוני. תושבים פונים אליו בכל שעות היממה, גם בסופי שבוע, והוא מטפל בכל פנייה”.
מדוע החלטת בזמנו לפרוש מהחיים הפוליטיים?
“לא יכולתי לסבול את ההשמצות. הייתי בעירייה יותר מאשר בעסק שלי, ופעלתי בהתנדבות מלאה. הרגשתי כפיות טובה, ומאז פעלתי יותר בעסק שלי. חברי מועצה פועלים בהתנדבות, ולצערי - אין הוקרה”.
מה הביא למפנה ביחסים בינך לראש העירייה?
“רן העריך את העבודה שלי כיו”ר ועד, וגם כשהיינו יריבים הוא הזכיר את התרומה שלי. מאוד הערכתי את שיתוף הפעולה שלו עם הקרן המשפחתי ע”ש רמי סעד, שמחלקת מדי שנה מלגות לתלמידים מגבעתיים בהיקף של 200 אלף שקל. המשכנו להיפגש, והאינטרס העירוני עלה על כל עניין אישי. למדנו להעריך אחד את השני”.
בעשור האחרון גבעתיים עברה מהפך דמוגרפי.
“מאחת מהערים המבוגרות, גבעתיים הפכה לעיר הצעירים. הרבה דירות של תושבים ותיקים התפנו ונכנסה אוכלוסייה צעירה, שהגיעה לגבעתיים בשל מחירי הדיור הזולים יותר שהיו אז לעומת תל אביב. המעבר של צעירים החל בתקופת ראובן בן שחר. אני זוכר שפתחנו אז 27 גני ילדים חדשים. בתקופת קוניק הואצה הצערת העיר, ומקומות בילוי רבים נפתחו. גבעתיים הפכה לעיר עם הרבה יותר צעירים ומשפחות צעירות. כשאני מסתובב בערב ברחובות כצנלסון וויצמן, התחושה היא כמו בחו”ל”.

חוזר להתנדב

לאחר פסק הזמן חזר דרזיה בסערה לפעילות ציבורית, גם הפעם בהתנדבות.אבל בניגוד לעבר, הוא לא נכנס לפוליטיקה המקומית. “יש לי אתגר גדול בקידום האיגוד הווטרינרי גוש דן”, הוא מציין.
במהלך הסיור שקיימנו בשירותים הווטרינריים בצומת מסובים, סיפרו ד”ר אורין אלרון, וטרינרית באיגוד, והכלבנים הדואגים לעשרות הכלבים בכלבייה ובחצרות שבהן הם שוהים במהלך היום, על העבודה המאומצת. “המטרה היא לסייע לרווחת הכלבים שבכלבייה ולטיפול בחיות הקהילה שמגיעות לבית החולים, שהוקם במתחם בשותפות עם עיריית רמת גן”, הם ציינו.
“אנחנו חייבים תודה לד”ר משה רפלוביץ, שבמשך 30 שנים ניהל את האיגוד ופרש לאחרונה לגמלאות”, ציין דרזיה. “זה היה עבורו מפעל חיים. ד”ר רפלוביץ הוביל ביחד עם ד”ר אבי שפירא. הקימו איגוד שהוא דוגמה. במפגש עם הנהלת המחוז במשרד הפנים אמרו שהאיגוד שלנו הוא מודל”.
כמה תושבים משרת כיום האיגוד?
“כ-650 אלף תושבים בגבעתיים, בני ברק, רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, גני תקווה, אור יהודה, אזור, שוהם ודרום השרון נהנים מהשירותים שלנו, ואנו ממתינים לאישור הסופי של משרד הפנים לצירופה של רמת גן להנהלת האיגוד וערים נוספות”.
יש בינתיים שני מבנים נפרדים וסמוכים לשירותים הווטרינריים גוש דן ורמת גן.
“לאחר קבלת האישור הסופי ממשרד הפנים, יש כוונה בהובלת עיריית רמת גן להקים מבנה חדש לשירותים הווטרינריים, שיכלול מתחם גדול. כיום ישנם 36 תאים בכלבייה, והכוונה היא לפחות להכפיל את מספרם וגם להוסיף שטחים נוספים לטיולים של הכלבים במהלך היום”.
דרזיה מספר שבמהלך השנים חל שינוי ביחס של רוב הציבור לבעלי החיים. “יש כיום מעורבות גדולה יותר של הציבור בסוגיית בעלי החיים”, הוא מסביר.
אתה מרוצה מהשירותים הניתנים בתחום בדיקות הבשר?
“האיגוד גם פועל למען בריאות הציבור ומבצע את הבדיקות הנדרשות. הפיקוח מן החי פועל ביותר מאלף נקודות מסירה של בשרים ומבצע את הבדיקות הנדרשות”.
דרזיה מציין שכדי להעניק שירות יעיל ומהיר בכל התחומים, באיגוד ובבית החולים לחיות קהילה מועסקים כיום עשרה וטרינרים, שמונה מפקחים וטרינריים, שבעה נציגי שירות, שני כלבנים, בנות שירות לאומי ומתנדבות ומתנדבים. “יש לאיגוד יחידת חילוץ, המעניקה מענה לכל פנייה”, הוא מציין. “בבית החולים לחיות קהילה מטפלים בבעלי חיים שאין להם בעלים ושזקוקים לסיוע. אחת מהמטרות שלי היא שבעתיד נוכל להעניק שירות חירום גם לבעלי חיים עם בעלים”.
מהו האתגר המרכזי שאתם מתמודדים איתו בתקופת הקיץ?
“לצערי, רואים יותר נטישות של כלבים. אנשים לוקחים כלב לאימוץ ולא מבינים שזו אחריות. יש אכיפה נגד הנוטשים, ונגביר את מבצעי האימוץ של הכלבים. לכל כלב מגיע בית מאמץ. דבר אחד אוכל להבטיח: נמשיך לטפל בכלבים עד שנמצא להם מאמצים”.
דרזיה אומר עוד כי יש כוונה להגביר את מבצעי העיקור והסירוס של חתולי רחוב. "האיגוד מבצע כ-3,000 עיקורים וסירוסים, ואנחנו רוצים להמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם מאכילי החתולים וחובבי בעלי החיים”.
מהו היעד לשנים הבאות?
“להקים מבנה חדש לשירותים הווטרינריים עם כלבייה בסטנדרט בינלאומי, להמשיך בפיתוח בית החולים לחיות קהילה, להגביר את אימוצי הכלבים, סירוסי ועיקורי החתולים, להעניק שירותים ולתת מענה מהיר לכל פנייה”.