“בעקבות המלחמה הייתה ירידה חדה של כ-50% באירועי התרבות בעיר. התמקדנו בעיקר באירועי הנצחה לנופלים ובאירועים בשכונות. אני מקווה שבשנה הבאה, אם המציאות במדינה תאפשר את זה, נוכל להגדיל משמעותית את אירועי התרבות”, אומר ל”המקומון” המשנה לראש עיריית רמת גן צחי זליכה, המחזיק את תיק התרבות, ובנוסף מכהן במשותף כמחזיק תיק החינוך בעיר יחד עם ראש העירייה כרמל שאמה הכהן.
זליכה, המכהן כ-25 שנים כחבר מועצה, ממלא שורת תפקידים נוספים בעירייה, בהם יו”ר המרכז למוזיקה, יו”ר משותף עם שאמה הכהן של תאגיד המים, מחזיק תיק בית הכנסת הגדול וחבר הנהלת הפארק הלאומי.
גם בבחירות האחרונות, שהתקיימו בחודש פברואר, הוא עמד בראש רשימת מרצ, שקיבלה 2 מנדטים. “היו כמה רשימות שהתמודדו על אותו מאגר קולות. קיבלנו יותר קולות מיש עתיד ומהרשימה שנתמכה על ידי המחנה הממלכתי, ואני מרוצה מהתוצאה”, הוא אומר.
זליכה תמך במועמדות של שאמה הכהן בבחירות לראשות העירייה, ולאחר הבחירות חתם על הסכם קואליציוני, שבמסגרתו בתום המחצית הראשונה של הקדנציה הוא אמור להתמנות לסגן ראש עירייה בשכר, במקומו של ישראל זרי, במסגרת רוטציה.
זליכה, שבעבר החזיק במשך שנים ארוכות את תיק גנים ונוף, פעל בקדנציה החולפת בתפקידו כמחזיק תיק התרבות להעשרת פעילות תרבותית ליוצאי בבל ברמת גן. אבל מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, גרמה לצמצום דרמטי במופעי התרבות.
האתגרים והתוכניות
נפגשתי עם זליכה ב"קפה שקד" ברמת גן. במהלך הריאיון הוא דיבר בהרחבה על האתגרים המורכבים והתוכניות לעתיד.
בשנה האחרונה הייתה ירידה חדה בפעולות התרבות בעיר...
“התושבים הרגישו שכמות האירועים ירדה דרמטית - הייתה ירידה של כ-50% באירועים. מ-7 באוקטובר יש תחושה קשה, כשחיילים נופלים וחטופים מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה. הייתה ירידה משמעותית באירועים הגדולים, כמו ביום העצמאות. אירועי התרבות התמקדו בשכונות, בהקרנות סרטים באמפי בפארק הלאומי, ויזמנו הרבה אירועים לזכרם של הנופלים”.
מה היו האירועים הבולטים?
“אחד מהדברים הנפלאים היה המבצע להנצחת החללים בני העיר שנפלו במלחמה. כל חלל הונצח בתיאום עם משפחתו, וב-7 באוקטובר קיימנו טקס זיכרון מרגש בכיכר רמב”ם”.
זליכה מדגיש את סבלן של משפחות החטופים, המצפות כבר למעלה משנה לשובם של יקיריהן, המוחזקים בשבי חמאס בעזה.
“שלמה מנצור היה צריך לשבת בשולחן החג עם המשפחה שלו, ובשבילם השנה שעברה לא הסתיימה והשנה החדשה לא מתחילה ולא תתחיל בלעדיו. אנחנו במציאות בלתי נתפסת. משפחות החטופים זועקות, ויש תחושה שמתעלמים מהזעקה שלהן. אנחנו כאן כדי להציע לפחות את החיבוק והאמפתיה שמגיע להן לקבל מכל המדינה, ובמיוחד מהממשלה”, הוא מסביר. “אז לכבוד שלמה הקדשנו ערב שלם לפיוטים בנוסח בבל, נוסח עיראק. יש כל כך הרבה משותף בינינו לבין השכנים שלנו. אני רוצה להאמין שבסוף המלחמה הזו, במזרח תיכון שלא יהיו בו חמאס וחיזבאללה, נמצא מקום גם לתקווה ולא רק למלחמות”.
מה המגמה בנוגע לאירועי תרבות בשנה הבאה?
“אני חייב להגיד שבשנה האחרונה, עם כל הקשיים שבה, הרגשתי שהקהל צמא יותר מתמיד לאירועי תרבות, לקצת בריחה מהחדשות ומהמחשבות הקשות. קצת זמן איכות, ואני חייב להגיד שבעיניי תרבות היא לא מותרות, היא הכרחית לנשמה. דווקא כשקשה ועצוב, חשוב למצוא זמן לשיר, לצחוק, להאזין לקונצרט, לשמוע הרצאה. ללכת לבלות זה לא אומר שאנחנו שוכחים כמה קשה. להפך, אנחנו צוברים כוח כדי להמשיך להתמודד, וזה מה שאני רוצה לתת לתושבים גם בשנה הבאה עם כל המורכבויות שעוד יגיעו. קצת העשרה, קצת הומור, קצת מוזיקה טובה שמחברת אותנו, קצת פיוטים בנוסח של אבא ואמא, קצת כוכבי ילדים ונוער שירימו את המורל וקצת שירי ארץ ישראל, שגם מזכירים לנו מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים. לא צריך להגביל את עצמנו לסגנון מסוים בגלל המלחמה. להפך, יש מקום לכל סוג של נחמה”.
יהיה יותר תקצוב לאירועי תרבות בשנה הבאה?
“אני מקווה שבשנה הבאה, אם המציאות במדינה תאפשר את זה, נוכל להגדיל משמעותית את אירועי התרבות”.

מרצ ובית כנסת?

כראש סיעת מרצ, מדוע ביקשת להחזיק את תיק בית הכנסת הגדול?
“אני רואה בבית הכנסת הגדול מוקד שמחבר בין חילונים למסורתיים. הוא מקום שונה משאר בתי הכנסת בעיר בגודלו ובאירועים שמתקיימים בו. פעם בחודש מתקיים אירוע שבת חזנות יחד עם מקהלה. אפשר לשלב בבית הכנסת הגדול שבתות שיחברו גם את החילונים והמסורתיים - סוג של קונצרט באולם המכיל 1,200 מקומות ומקום אירוח לכל הציבורים, מקום שמקרב לבבות”.
זליכה, המכהן זו הקדנציה השנייה כיו”ר תאגיד המים העירוני מי רמת גן, הפעם במשותף עם ראש העירייה, טוען שיש צורך בביצוע עבודות תשתית נרחבות בעיר, לנוכח תנופת הבנייה וההתחדשות העירונית.
יש טענות על שיבושים מתמשכים הנגרמים בשל עבודות תשתית שמבצע תאגיד המים, כמו שקרה רק לאחרונה ברחוב ארלוזורוב.
“העבודות בארלוזורוב התעכבו מפני שזיהו תשתית של חברת החשמל והיה צורך לטפל בה. נמשיך לבצע עבודות תשתית להחלפת צנרת ישנה והתאמתה לגידול במספר התושבים. ככל שבונים מגדלים בעיר, יש צורך בהרחבת קוטר צנרות המים והביוב ונצטרך להגדיל את התשתיות האלה”.
רשות המים יזמה איחוד תאגידי המים של רמת גן, בני ברק וגבעתיים. מה העמדה שלך?
“אני בעד איחוד עם מי גבעתיים, אבל אנחנו מתנגדים לאיחוד עם בני ברק, שיאלץ אותנו להחליף את מדי המים למדים כשרים. בעיר בני ברק התשתיות דורשות השקעה גבוהה, וכספים של רמת גן יממנו את העבודות שם. ההיגיון הוא לאחד בין תאגידי המים של ר"ג וגבעתיים”.

מערכת בחירות מורכבת למועצה

התאכזבת שמרצ לא הגדילה את כוחה במועצה ונשארה עם 2 מנדטים?
“הרבה מפלגות רצו על הקול הליברלי, והצלחתי להוציא תוצאה טובה. מרצ ברמת גן קיבלה יותר קולות מיש עתיד ומהרשימה שרצה בתמיכת המחנה הממלכתי. שמרתי על הכוח של מרצ בעיר, ואני מרוצה מהתוצאה”.
השסע הפוליטי בין הקואליציה לאופוזיציה בישיבות המועצה נמשך...
“כבר 25 שנים אני חבר מועצה, וראיתי קדנציות הרבה יותר סוערות. לקואליציה יש רוב גדול מאוד בקרב חברי המועצה, וטבעי שיש גם אופוזיציה”.
איך שיתוף הפעולה עם ראש העירייה?
“יש לנו שיתוף פעולה מצוין. אנחנו עובדים בצורה שוטפת ובהסכמה מלאה, ובחרנו מנהלת חדשה לאגף החינוך - לימור מרקנון-סגל”.

טלטלות במערכת החינוך

זליכה מציין את הקשיים של מערכת החינוך העירונית, בדומה לארצית, בשנים האחרונות: “התלמידים שלנו כבר חמש שנים חווים טלטלה אחרי טלטלה. משבר פוליטי, קורונה, הפיכה משטרית, מלחמה. משנה לשנה זה רק נעשה יותר קשה ומבהיל, והמחיר שהם משלמים עולה”, הוא מתריע. “חייבים לייצב את המערכת ולתת את הכוח למנהלים ולמנהלות, ובכלל לשלטון המקומי. אנחנו מבינים יותר ממשרד החינוך את הצרכים של בתי הספר, של הצוותים החינוכיים ושל התלמידים”.
הוויכוחים הפוליטיים הגיעו לעיתים גם לבתי הספר.
“מבחינה ערכית, אני שואף לכמה שיותר עיסוק בשאלה איך מנהלים ויכוח פוליטי עז מבלי לשבור את הכלים. איך לומדים להכיל דעות שונות ומחשבות מגוונות בלי להפוך מי שחושב אחרת מאיתנו לאויב. התלמידים שלנו צריכים לקבל דוגמה טובה יותר מזו שנותנים להם חברי הכנסת, זה בטוח. מעבר לזה, תנו למורים ללמד, וכמה שפחות התערבות - יותר טוב. עלינו רק להיות רוח גבית עבורם ולתת להם כלים לממש את החזון שלהם”.
אחרי השנה הסוערת והקשה, מה אתה מייחל לשנה הקרובה?
“אני מאחל לנו קודם כל שנתחיל במסע ההחלמה, וזה יקרה רק כשכל החטופים יהיו בבית. עד אז הלב שלנו לא שלם. מאחל לנו שנדע להתאחד מתוך השבר. להניח בצד את השנאה ולפנות מקום לאמפתיה. מאחל לנו ממשלה אחת שיש בה נציגים מכל המפלגות שחושבים רק על טובת המדינה ולא על עצמם. מאחל לנו בריאות, כי לפני הכל ואחרי הכל זה הכי חשוב”.