מליאת הכנסת אישרה עם פיזורה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק התכנון והבנייה, הכולל חלופה לתמ”א 38. החלופה נועדה ליצור כלי תכנוני לטובת התחדשות עירונית, תוך העדפת התחדשות מתחמית. זאת, על רקע התנגדותן של רשויות מקומיות, ובהן רמת גן וגבעתיים, להתחדשות עירונית נקודתית, במסגרת תמ”א 38 והעדפת התחדשות במסגרת מתחמית - פינוי-בינוי.
החלופה, שאותה יזמה שרת הפנים איילת שקד, אמורה לאפשר קידום תוכניות להתחדשות עירונית פרטנית בכמה מסלולים. במסגרת מסלול הריסה ובנייה מחדש, תתאפשר תוספת זכויות בנייה של עד 400% ואף יותר, במקרים שבהם ישנה תוכנית כוללת, המאפשרת העמסת זכויות מעבר לכך.
על פי התיקון לחוק, מסלול ההריסה הינו המועדף ביותר, מכיוון שהוא יוצר חידוש של הבניין ומאפשר הקצאת שטחי ציבור בשטח של עד 10% מהבניין החדש. בנוסף, הוא מאפשר את קידום התחדשותם של מתחמים, הכוללים  שניים-שלושה בניינים, שחידושם נעשה מכוח החלופה המוצעת.
המסלול השני שהחוק יוצר הוא הריסה ובנייה מחדש, תוך ניוד הזכויות. במקרים שבהם לא ניתן לנצל את זכויות הבנייה הנוספות, את תוספות הזכויות מספק מתחם קולט, שבכוחו לשאת את הזכויות הנוספות. המסלול השלישי הוא חיזוק מבנה, בדומה לתמ”א 38, כשהמבנה הבודד עובר שיפוץ וחיזוק, מקבל תוספת ממ”ד ומתווספות לו גם עוד יחידות דיור, בשיעור של עד 200%.
התיקון לחוק כולל גם סעיף ייחודי, שמטרתו קידום פרויקטים להתחדשות עירונית, בדגש על אזורי הפריפריה, שבהם שווי הקרקע נמוך. התיקון מאפשר לשרת הפנים לקבוע בצו אזורים שבהם יהיה ניתן להעניק תוספת זכויות עד ל-550% לטובת פרויקט של הריסה ובנייה מחדש.
עוד נקבע כי יש לפעול לאיחוד שלבי התוכנית וההיתר לשלב תכנוני אחד, בניסיון לצמצם את ההליכים הארוכים, שנמשכים לעתים שנים ארוכות, ושעד כה קודמו בזה אחר זה. עד לתיקון, על היזם היה לפעול במישור התכנוני, לקדם את התוכנית, ורק לאחר אישורה היה עליו לפנות לרשות הרישוי ולקדם את מתן ההיתר. התיקון לחוק מאפשר את איחוד התהליכים, כך שהתוכנית וההיתר יקודמו יחדיו. 
סוגיה רגולטורית נוספת, שקיבלה מענה בתיקון החוק, עוסקת בברירת המחדל בכל הקשור להגשת ערר על רישוי. בשנים האחרונות קיימת מחלוקת בין ראשי ועדות הערר לתכנון ובנייה, האם לאחר הגשת ערר יש להקפיא את מתן ההיתר לחלוטין, או שניתן לאשר את ההיתר ובד בבד לדון בערר. בחוק החדש נקבע כי יש לאפשר הוצאת היתר בנייה גם במקרים שבהם הוגש ערר, וכי אין באי-הקפאת ההיתר צעד בלתי הפיך. עוד נקבע כי שרת הפנים תקבע בתקנות באילו נסיבות זה יקרה.
“החלופה תספק מענה לחסרונות של התמ”א, הידועים לכל, ותגדיל את הכדאיות הכלכלית”, ציינה שקד. “היא מהווה חלופה אופטימלית, שנותנת פתרון מלא לכלל האינטרסים הקיימים כיום בשוק”. יו”ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר הוסיף: “תיקון החוק מהווה בשורה לעולם ההתחדשות העירונית. החלופה פותרת כשלים שעלו בעבר, ופותחת פתח לאזורים רבים בארץ, שלא ניתן היה לקדם בהם התחדשות עד עתה”. 
מעיריית רמת גן נמסר: “החלופה של שקד בהחלט מציגה גרסה משופרת של התמ”א, אך רחוקה מלהיות פתרון בר קיימא לטווח ארוך לעיר ותיקה וצפופה כמו רמת גן. נמשיך ליישם ולקדם את ההתחדשות העירונית במסלול של תכנון רחב של מתחמים במסלול פינוי-בינוי, כדי שיתווספו בעיר לא רק עוד ועוד דירות, תושבים, רכבים וכלבים, אלא גם עוד תשתיות ציבוריות, כמו מוסדות חינוך, כבישים, חניות וגינות, גם לכלבים”.