"שתי הבעיות המרכזיות איתם מתמודדים רבים מהאזרחים הוותיקים הן הבדידות וההסתגלות לעולם הדיגיטלי", אומר מחזיק תיק הגמלאים בעיריית גבעתיים אלי הולצמן.
הולצמן, המכהן גם כיו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות במרחב, חווה מאז פרוץ משבר הקורונה, במרץ 2020, תהליך דרמטי בקרב בני הגיל השלישי. "אין דבר יותר קשה לגמלאי, מלהיות בודד בין ארבע קירות", הוא מציין. "אחרי שחזרנו לפעילות מלאה במכללת הגמלאים של ההסתדרות בבית ווהלין בעיר, האולם היה מלא בעת ההרצאות, למרות שהיו אזרחים ותיקים שעדיין חששו. הרצון החזק לא לחזור לבדידות, היה חזק יותר אצל רובם, רק בודדים נשארו בבית", הוא מספר. "ביקשנו לעטות מסיכות בתוך האולם, והפעילות נמשכה".
נפגשתי עם הולצמן בבית קפה ברמת גן. במהלך הריאיון הוא דיבר על האתגרים המורכבים, התוכניות לעתיד וההיערכות לקראת הבחירות לכנסת, בתפקידו כמזכיר סניף מפלגת העבודה בגבעתיים. "היו זמנים שמפלגת העבודה בגבעתיים הייתה מקבלת כ-45% מהקולות בבחירות לכנסת, אבל גבעתיים עברה מהפך דמוגרפי. כיום הקולות מתפצלים בגוש המרכז שמאל – מפלגת העבודה, יש עתיד, כחול לבן ומרצ, וזה גם מה שלדעתי יקרה בבחירות הקרובות".
במה בא לידי ביטוי המהפך הדמוגרפי בגבעתיים?
"בגבעתיים מתגוררים כיום כ-12 אלף גמלאים, המהווים כ-14% מאוכלוסיית העיר. לפני כעשר שנים, למעלה מ-20% מתושבי העיר היו גמלאים. אנחנו רואים שבשנים האחרונות הגיעה לגבעתיים אוכלוסייה צעירה, שהורידה את הגיל הממוצע ושיעור האזרחים הוותיקים מצוי בירידה מתמדת. למעלה מ-40% מתושבי גבעתיים מתגוררים בשכירות, רובם צעירים ומשפחות צעירות, שהגיעו לעיר בשנים האחרונות".
זה הביא לשינוי גם באורח החיים בעיר?
"גבעתיים ממשיכה להיות עיר קהילתית, אבל יש כיום צורך בתוספות של גנים וכיתות בתי ספר, ובגלל שהעיר צפופה, כבר בונים גם גני ילדים במבנה של כמה קומות. פעם גבעתיים הייתה עיר השינה של תל אביב, ובשנים האחרונות היא הפכה לעיר הצעירים. בתי הקפה, הברים והמסעדות ברחוב כצנלסון שוקקים בשעות הערב ובסופי השבוע. גבעתיים הפכה לעיר בילויים גם לצעירים המתגוררים בערים אחרות. בקרוב יהיה פסטיבל בירה בעיר, וזה ממחיש את שיעורם הגבוה של הצעירים כאן. לפני כעשר שנים אף אחד לא חשב לקיים פסטיבל בירה בגבעתיים".
הולצמן מדגיש, כי למרות הירידה בשיעור האזרחים הוותיקים בגבעתיים, הם מהווים מרכיב מרכזי בעיר לדורותיה. "אנחנו יוזמים עבורם פעולות ייחודיות ורואים רצון עז של אזרחים ותיקים לצאת ולהשתתף באירועים", הוא מספר.
חזרתם לפעילות מלאה מאז משבר הקורונה?
"חזרנו החל מאוקטובר בשנה שעברה בצורה הדרגתית, אבל בפברואר הקורונה שוב הרימה ראש, אז עצרנו את הפעילויות. ההרצאות במכללת הגמלאים של ההסתדרות הופסקו וגם המופעים שהתקיימו מטעם העירייה בתיאטרון גבעתיים. אחרי כחודש חזרנו לפעילות. בגלל זה, גם היציאה לחופשת הקיץ במכללת הגמלאים נדחתה בחודש, כדי להשלים את החסר".
יש גמלאים שחששו לשוב לפעילות?
"הגמלאים חזרו בגדול ורצו מאוד שהפעילות תתחדש, למרות החשש מהקורונה. ביקשנו לעטות מסיכות, ורובם היו עם מסיכות בעת ההרצאות. ראינו את הרצון העז של אזרחים ותיקים לצאת מהבדידות. למרות החשש מהקורונה, הרצון לשוב לפעילות ולצאת מהבדידות היה חזק יותר".
הולצמן מדגיש את התקופה הקשה של הסגרים והמגבלות, בה נאלצו גמלאים רבים להתמודד עם הבדידות: "אין דבר נורא יותר לגמלאים מאשר להיות סגור בין ארבע קירות", הוא מסביר. "זו הייתה תקופה קשה מאוד עבור גמלאים רבים בעיר".
הולצמן רואה במכללת הגמלאים שמפעילה ההסתדרות, את ספינת הדגל של הפעילות בקרב הדור השלישי בעיר. "מתקשרים אליי ממרחבים אחרים בהסתדרות ומבקשים טיפים, בעקבות ההצלחה הרבה של המכללה בגבעתיים. אנחנו מביאים את מיטב המרצים במגוון נושאים. ההרצאות הפכו למפגשים חברתיים, ובכל יום ראשון, חלק מהגמלאים ממשיכים למפגשים חברתיים בבתי קפה באזור", הוא מספר.
כמה אזרחים ותיקים רשומים במכללה?
"במכללת הגמלאים רשומים כ-400 אזרחים ותיקים, רובם מגבעתיים, אבל יש גם כאלה שמגיעים מרמת גן, תל אביב, גני תקווה וממקומות נוספים. לקראת פתיחת שנת הפעילות הבאה, יש צורך בהשקעה בתשתיות בבית ווהלין. המזגן לא מספיק חזק, וצריך לשדרג אותו. למרות שבית ווהלין אינו נכס של ההסתדרות, ננסה לעזור במה שניתן, כדי לשדרג את המזגן. אין לנו אולם מתאים חלופי, אז נעשה הכול כדי להמשיך לקיים במקום את ההרצאות".
למה העליתם את מחיר ההרשמה לשנה הבאה?
"העלינו רק ב-50 שקל - מ-700 ל-750 שקל לכל השנה, עבור 35 מפגשים עם מיטב המרצים. לא הייתה לנו ברירה, כי המרצים העלו השנה מחירים".
מה קורה עם פעילויות לגיל השלישי במהלך הקיץ?
"בגלל הדרישה, השנה אין פגרה. העירייה מקיימת פעילות קיץ ענפה לגמלאים בעיר, שכוללת הרצאות, חוגים במועדוני הגמלאים, מופעים בתיאטרון, טיולים ונופשונים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם האגף לשירותים חברתיים, ויצרנו ביחד סל פעילות מגוון לדור השלישי".
הולצמן מספר על מיזם חדש – "חבורה מטיילת", הכוללת שמונה מפגשים לתושבים ותיקים בגבעתיים. לדבריו, המיזם נועד לגבש גמלאים לקשרים חברתיים, מעבר לתוכנית הפעילויות החדשה שתושק בנובמבר. התוכנית כוללת ארבעה טיולים וארבעה מפגשי הכנה, והיא מיועדת לכ-50 משתתפים".
תוכנית ייחודית נוספות שהעירייה יוזמת היא, סיורים מודרכים בגבעתיים לאזרחים הוותיקים, שיכללו בין היתר, את מצפה הכוכבים ושכונת בורוכוב, בוקר קולנוע ברב חן בקניון גבעתיים, ובוקר צרכנות, להעלאת המודעות הצרכנית.
אתה מרוצה מהשילוב הבין-דורי בגבעתיים?
"גבעתיים היא עיר קהילתית, ורואים את שיתופי הפעולה הבין-דוריים. יש גמלאים שמתנדבים בבתי ספר, יש בתי ספר לגמלאים, והתנדבות של בני נוער ומתנדבים בגילאים נוספים".
לדברי הולצמן, מעבר לבדידות, נאלצים בני הגיל השלישי להתמודד עם עולם הדיגיטל. "רבים מהאזרחים הוותיקים צריכים את המגע הישיר, אבל בגלל שלעתים אין להם ברירה, הם לא יכולים להישאר מאחור. צריך לעזור להם להסתגל לעולם החדש, ואנחנו מתכוונים ליזום יותר הדרכות בתחום הדיגיטל לאזרחים הוותיקים".
כיו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות במרחב, הולצמן מצביע על שינוי מהותי ודרמטי מאז פרוץ משבר הקורונה. לדבריו, "בעת משבר הקורונה, עובדים רבים יצאו לחל"ת, אבל כיום המציאות התהפכה. קיים מחסור של עובדים בתחומי המלצרות, הסיעוד ומשק הבית. אני שומע שחסרים עובדים. זו תופעה מדהימה - אנשים רבים התרגלו לעבוד מהבית, או שלא רוצים לעבוד במשרה מלאה", הוא אומר. "שמענו על מחסור בעובדים בענפים נוספים, כמו בנמל התעופה בן גוריון".
כמזכיר סניף העבודה בגבעתיים, מה להערכתך צפוי בבחירות?
"המהפך הדמוגרפי בא לידי ביטוי גם בתוצאות הבחירות לכנסת בגבעתיים. בעבר מפלגת העבודה קיבלה בגבעתיים כ-45% מהקולות ונחשבה לספינת הדגל של המפלגה בכל הארץ. כינו את גבעתיים 'העיר האדומה'. במערכת הבחירות האחרונה, העבודה קיבלה רק 12%, וזה היה בהמשך למגמה של השנים האחרונות. הגיעו אוכלוסיות חדשות לעיר, אבל גבעתיים נשארה מרכז-שמאל".
כבר התחלתם להיערך לקראת הבחירות לכנסת?
"אחרי הפריימריז לבחירת הרשימה לכנסת, ההיערכות תיכנס להילוך גבוה. ראש העירייה רן קוניק יהיה יו"ר מטה הבחירות, ואני אהיה מנהל המטה. יש לנו שיתוף פעולה הדוק ומתנדבים רבים".
