"הרצון הוא לקרב את האנשים למורשת היהודית", אומר הרב אהרן כ"ץ, המכהן כמנהל המחלקה לשירותי דת בעיריית רמת גן ומכהן בפועל כרבה הראשי של העיר. לדבריו, "יש שיתוף פעולה בין העירייה, המועצה הדתית והרבנות, בקידום פעולות העשרה של מורשת יהודית, הכוללת שיעורי תורה בבתי כנסת, הרצאות, אירועי תרבות וקונצרטים של חזנות", מציין הרב כ"ץ, שמודע היטב לשינוי צביונה הדמוגרפי של העיר בשנים האחרונות. "יש יציאה של דתיים מרמת גן, בעיקר לגבעת שמואל ופתח תקווה", הוא מציין.
ב-46 השנים האחרונות, משמש הרב כ"ץ (74) כרב קהילת דובב עוז ברמת גן. נפגשתי עמו במשרדי המחלקה העירונית לשירותי דת ברחוב הרא"ה. במהלך הריאיון, הוא דיבר בהרחבה על החיים הקהילתיים של הציבור הדתי בעיר והאתגרים המורכבים ביחסים שבין דתיים לחילוניים, על רקע סוגיות כמו תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת.
איך אתה מסכם את השנה שחלפה?
"זו הייתה שנה שאחרי הקורונה, שיצרה קושי רב. הקורונה פגעה בקהילות, שלא יכלו להתכנס בבתי הכנסת. אין פגיעה קשה יותר מזו. ניסינו לסייע בכל דרך. לקראת יום כיפור, המלצתי לקיים תפילה מקוצרת בקבוצות שהתכנסו במקומות פתוחים, כדי לקצר את השהות של אנשים מחוץ לבית. בשנה האחרונה, בתי הכנסת חזרו לשגרה מלאה, עם מספר מתפללים דומה לימים שלפני הקורונה. כיוון שכבר אין הגבלות, יזמנו פעולות העשרה של מורשת יהודית בבתי כנסת וגם באירועים גדולים יותר".
נותרו צלקות מתקופת מגבלות הקורונה?
"לא ייתכן ששנים קשות כל כך לא ישפיעו, גם היו נפגעים בנפש, אבל מסתכלים קדימה. הרב קוק לימד אותנו, שהצדיקים האמיתיים לא בוכים על הרשע, אלא עושים צדק. לא קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חוכמה. לא קובלים על השנאה, אלא מוסיפים אהבה".
אתה מרוצה משיתוף הפעולה עם העירייה?
"בהחלט. קיים שיתוף פעולה מלא עם היחידה למורשת ישראל, שבראשה עומד חבר המועצה יונה טילמן, ויש לנו גיבוי מראש העירייה, שדואגת לצרכים של הציבור הדתי".
איך אתה רואה את תפקידם של רבני הקהילות בעיר?
"יש תשעה רבנים עירוניים הכפופים אליי. חיברנו את רבני הקהילות למנהלי הרובעים, ויש ביניהם שיתוף פעולה בביצוע פעולות קהילתיות של סיוע לתושבים, בעת אבלות, שמחה ואירועים משותפים. שיתופי הפעולה הקהילתיים נועדו לסייע לכל אדם בעיר שנמצא במצוקה או זקוק לסיוע".
הגברתם את פעילויות העשרת המורשת היהודית בעיר?
"בשנה האחרונה חזרנו לשגרה, ויש מגוון רחב של פעילויות תרבות, כמו שיעורי תורה בבתי כנסת, הרצאות, קונצרטים גדולים בפארק הלאומי ובתיאטרון היהלום. הרצון הוא לקרב את האנשים למורשת היהודית. העירייה הקצתה לכך משאבים".
אם הכול טוב, למה דתיים עוזבים את העיר?
"אנשים מחפשים דברים חדשים או רוצים לגור ליד הילדים. רוב הבנייה בעיר לא מתאימה לציבור הדתי. הבנייה ברמת גן היא ברובה ברבי קומות, ולעתים נוצר קושי בשמירת המסורת".
יש מעליות שבת.
"לא בכל מקום יש מעלית שבת, וגם אם יש שתי מעליות, שאחת מהן היא מעלית שבת, לעתים דיירים שאינם דתיים מתנגדים להפעיל אותה, כי היא עובדת כל הזמן ועלות הפעלתה יקרה יותר. אני מכיר מקרה, שאדם מבוגר שמתגורר בקומה החמישית, הגיע להסכמה עם השכנים בבניין, שבו יש רק מעלית אחת, שרק בשעות שהוא יורד מביתו לבית הכנסת וכאשר הוא חוזר, תפעל מעלית השבת. בשאר השעות הוא לא יכול לצאת מהבית, כי עליו לעלות חמש קומות לביתו.
יש חוק המחייב הפעלת מעלית שבת?
"אף אחד לא רוצה לנופף בחוק מול שכנים, שהוא מתגורר איתם בצוותא באותו בניין. יש גם קושי נוסף בחג הסוכות, כי במרבית הדירות אי אפשר להקים סוכות".
מה שיעור הדתיים והמסורתיים ברמת גן?
"בעבר הוא היווה כ-20% מכלל תושבי רמת גן, וכיום כ-10% בלבד. יש בתי כנסת בעיר שחלקם ריקים. בבית הכנסת קהילת דובב עוז, לא היה בזמנו מקום באולם של 420 מקומות תפילה ו-180 מקומות נוספים בעזרת הנשים. כיום יש הרבה מקומות פנויים".
איך מנהלים קהילה המצטמקת והולכת?
"כשהקהילה קטנה, אתה יכול להרשות לעצמך פחות פעילויות, כי התקציב נמוך יותר. היו מקרים שקהילות התקשו להביא חזנים ליום כיפור".
בתי הכנסת ביום כיפור יהיו מלאים?
"בוודאי. ביום כיפור, בעיקר לתפילות כל נדריי ונעילה, מגיעים רבים, גם כאלה שאינם דתיים. בתי הכנסת מלאים".
ומה בשאר ימות השנה?
"העירייה עושה מאמץ לסייע לכל הקהילות, ויש יותר יוזמות תרבות ואירועים".
כמה בתי כנסת יש בעיר?
"יותר מ-100 בתי כנסת. לרבים מהם אישרה העירייה תקציבים לאחזקת המבנה, חידוש הריהוט ושיפוצים, בהתאם לצורך".
יש הבדל בין הציבורים - האשכנזי והספרדי?
"אצל האשכנזים, בדרך כלל זה או דתי או לא. בעדות המזרח, יש יותר מסורתיים. רואים יותר צעירים מסורתיים, ורבים מהם חוזרים לבתי הכנסת. זה גם בא לידי ביטוי גם בבתי הכנסת, שמלאים יותר".
מה דעתך על חילוקי הדעות הפוליטיים בעיר בנושאי דת?
"יש חברי מועצה, שלצערי הגדול עסוקים במתח וחיים מהמתח. יש אנשי ציבור שניזונים מחידוד הפערים, אולי כי להרגשתם יש בזה רווח פוליטי. אני לא רואה מתח בציבור, בין אנשים דתיים ללא דתיים. להיפך, חיים באהבה ובכבוד הדדי. בבניין שאני גר, פעם כולם היו דתיים, וכיום שיעורם עומד על כמחצית, אבל קיים כבוד בין כל הדיירים".
מה דעתך על כוונת שרת התחבורה להפעיל את הרכבת הקלה בשבת?
"לא תהיה רכבת קלה בשבת, כי היא לא תיסע בבני ברק".
עיריית רמת גן הייתה הראשונה שהפעילה תחבורה ציבורית בשבת. מה דעתך על זה?
"הדבר מאוד מצער אותנו, כי הוא פוגע באווירת השבת. אני עוד זוכר שהיו רחובות ברמת גן שהיו סגורים בשבת בעת התפילות בבתי כנסת. ראש העירייה שמע את דעתי והסביר שהדבר מגביר את הביטחון האישי של צעירים, שבמקום לנהוג ברכב בשבת, נוסעים בתחבורה ציבורית. אני נגד תחבורה ציבורית בשבת, אבל זה לא שינה משהו מהותי בעיר".
מה עמדתך לגבי פתיחת עסקי בילוי ובתי קפה בשבתות?
"יש כאן כמה בעיות. האחת היא הפגיעה באווירת השבת. חסרים ימים אחרים? השנייה, זו תחרות לא הוגנת עם עסקים שאינם פתוחים בשבת. אם בית קפה נפתח בפינת העיר, הייתי מתעלם מזה, אבל במרכז העיר זה אחרת. יש כאן פגיעה חברתית. העירייה עושה פעילות תרבות בשבת ואת זה אנחנו מבינים, כי הרצון שלה הוא לתת מענה לכל הציבורים. אבל כואב לנו מאוד, כשאנו רואים בתי קפה פתוחים במרכז העיר. זה מיותר, זה מפריע ופוגע ברגשות של הרבה מאוד אנשים".
אבל מרבית בני הנוער בעיר אינם דתיים.
"ישנם בעיר בני נוער נפלאים, שעושים דברים נהדרים. הייתי רוצה שיקבלו חינוך יותר מסורתי".
מה אתה מאחל לנו לקראת יום הכיפורים?
"שתהיה לנו שנה שקטה ציבורית, ללא שבר, שנה בריאה, ושנוכל להמשיך בפעולות התרבות וקירוב הלבבות. שתהיה חתימה טובה".
"פועלים מתחושת שליחות"
"גבעתיים היא עיר לדוגמה, עיר עם קוטביות בין חילוניים לדתיים, אבל עיר עם סובלנות מאוד גדולה וחיים בדו-קיום", אומרים בראיון משותף המשנה לראש העירייה מושיק גולדשטיין, המחזיק את תיק דת ומורשת ישראל, ראש המועצה הדתית בגבעתיים יעקב כרמי ומזכ"ל המועצה הדתית מוטי רוטשטיין.
"כ-96% מתושבי גבעתיים אינם דתיים. תופעת המעבר של תושבים דתיים לגבעת שמואל ופתח תקווה הייתה גם בגבעתיים", מספר גולדשטיין. "הציבור הדתי מהווה רק כ-4% מכלל תושבי העיר, ואנו פועלים מתחושת שליחות".
נפגשנו במועצה הדתית ברחוב טייבר, בעיצומה של ההיערכות לקראת חגי תשרי. במהלך הריאיון הם דיברו בהרחבה ובפתיחות על האתגרים המורכבים בשמירת חיי הקהילה והדת בגבעתיים.
כמה בתי כנסת יש בעיר?
"כ-30 בתי כנסת. ביום כיפור יהיו אלפי מתפללים. לקראת חגי תשרי, קיימנו במועצה הדתית כנס גבאים, כחלק מההיערכות לקליטת המתפללים הרבים בחגים. בשיתוף מחלקת גנים ונוף באגף שפ"ע, נעשו ניקיונות גם בשטחים הסמוכים לבתי הכנסת".
יש היערכות מיוחדת?
"יש התרעות ולכן, חייבים להקפיד על ביטחון בתי הכנסת ולא להגיע עם נשק. בנוסף, בית חב"ד בעיר יקיים מניינים ביום כיפור באולמות בבתי ספר – בקלעי, בברנר ובבן גוריון, ואנחנו נסייע בהכנות ובסיוע לוגיסטי".
מה מצב בתי הכנסת העיר?
"אנחנו בהליך רב שנתי של שיפוץ בתי הכנסת. בשנה האחרונה שיפצנו חמישה. בבית הכנסת גבורת מרדכי, שהוא מאוד פעיל, פתחו אולם למטה, בהשקעה של כ-700 אלף שקל, שמומנו על ידי הקהילה. בשנה הקרובה יושקעו כמיליון שקל. מדובר במבנים ישנים, שדורשים תחזוקה ושיפוץ, תאורה, חשמל ומיזוג אוויר".
גולדשטיין מציין, שבמסגרת אירועי שנת ה-100 לגבעתיים, המדור למורשת ישראל מארגן ביום חמישי ה-6 באוקטובר מופע בפארק גבעתיים, עם הזמר שלומי שבת. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם ראש העירייה רן קוניק", הוא מספר.
מה צפוי בסוכות ובשמחת תורה?
"נקיים שוק ארבעת המינים, ולראשונה מאז משבר הקורונה, יתקיים אירוע גדול של הקפות ברחבת קניון גבעתיים, בהשתתפות שמואל קרישר ותזמורתו. אנחנו מצפים לאלפי תושבים. כחלק מהדו-קיום והאחווה בעיר, ההקפה האחרונה תוקדש לתנועות הנוער".
רחוב כצנלסון גבעתיים הפך בשנים האחרונות למוקד בילוי, עם פאבים, ברים, בתי קפה ומסעדות, הפועלים גם בסופי שבוע. מה עמדתכם בנושא?
"אנחנו חלק מהתושבים. חבל שיש מי שמנסה להעכיר את האווירה".
לדבריהם, בשנה האחרונה חל גידול של כ-12% במספר עסקי המזון בעלי תעודת כשרות הפועלים בעיר. "רוב עסקי המזון בגבעתיים כשרים ואינם פתוחים בשבת. בעיר פועלים כ-110 עסקים כשרים, ובשנים האחרונות רואים מגמת גידול", הם מציינים.
איך אתם מסבירים את הגידול במספר העסקים הכשרים בעיר, שרוב תושביה חילוניים, ורבים ממקומות הבילוי פתוחים בשבת?
"יש גם ציבור מסורתי, שחשובה לו הכשרות. רוב הציבור מעדיף מזון כשר".
איך אתם מסתדרים עם ההגירה השלילית של הציבור הדתי בעיר?
"יש הגירה שלילית, הציבור הדתי מתמעט, אבל אנחנו מצליחים לשמר את הקהילתיות וחיי הדת והחינוך".
מה מצב מערכת החינוך הדתית בגבעתיים?
"בבית הספר אמונים נפתחו השנה שתי כיתות א' וגם הגנים הדתיים מלאים".
מה עם תנועת בני עקיבא בעיר?
"רואים פעילות מבורכת של דור ההמשך בבני עקיבא, ובעתיד יש תוכנית לבניית סניף חדש לתנועה".
מה התוכנית שלכם לשנה הקרובה?
"המשך שיפוץ בתי כנסת בעיר, פעילויות חברתיות ותורנויות, וסיוע לפרט, כמו מכירת מזוזות במחירים מסובסדים. השנה יקודמו תוכניות לשיפוץ שני המקוואות בגבעתיים. במקווה ברחוב טייבר, שהוא במבנה בן כ-70 שנה, יושקעו כ-2.5 מיליון שקל. במקווה השני, ברחוב מנהרה, יתבצע שיפוץ חלקי וחיוני בהשקעה של מאות אלפי שקלים. בהמשך, ארגון צוהר גיבש תוכנית להריסת המבנה ולהקמת בניין דו-קומתי במקומו, שבקומת הקרקע יכלול מקווה ברמה של ספא, ולמעלה מרכז הדרכה לכלות מכל אזור המרכז".
יש לזה קהל בעיר?
"בכל שנה מגיעים למקוואות כ-3,800 נשים. אנחנו מעריכים שכ-50% אינן דתיות. בנוסף, פוקדים את המקוואות כ-8,500 גברים".
כמה זוגות נרשמו השנה לנישואים במועצה הדתית בגבעתיים?
"בתקופת הקורונה, נרשמו פחות מ-200 זוגות בשנה. היו רבים שדחו את הנישואים בגלל המגבלות. בשנה האחרונה נפתחו במועצה הדתית בעיר כ-280 תיקי נישואים. אנחנו רואים התאוששות יפה".
איך זה מרגיש לפעול בעיר שכ-96% מתושביה חילוניים?
"התחושה היא שאנחנו בשליחות. חשוב לשמור על מקומות כמו גבעתיים ורמת גן ולשמר את נושא המסורת, תוך יצירת דו-קיום וסובלנות הדדית בין כל התושבים".
