מי זקוק למי: "חוצפנים", מכנים בליכוד את אנשי ימינה בכלל ואת נפתלי בנט במיוחד. ימינה, כך הם מסבירים, דורשת מחיר מופקע תמורת הצטרפותה לממשלה הפריטטית. איך ייתכן שמפלגה שזכתה בשישה מושבים בלבד תבקש כל כך הרבה משרדים ותפקידים חשובים? זאת כאשר נבחרי הליכוד נאבקים על כל בדל של משרד בלתי חשוב שהומצא לצורך הפריטטיות.
נוסף לכך, ממשיכים וטוענים בליכוד, ימינה אפילו לא נדרשת ליצירת הרוב הקואליציוני. גם בלעדיה לליכוד ביחד עם המפלגות החרדיות יש מספר מושבים גדול בהרבה מהשותפים הפריטטיים - כחול לבן, סיעת דרך ארץ ושאריות מפלגת העבודה. אכן, הקואליציה יכולה לקום בלי ימינה. מבחינת המתמטיקה הקואליציונית הרגילה אין בה שום צורך. אבל מתמטיקה קואליציונית איננה מתמטיקה רגילה.
גם אם ימינה תצטרף בסופו של דבר לממשלה, רבים בימין מתקשים לראות כיצד בדיוק תיושם בממשלה הפריטטית מדיניות ימנית בתחום זה או אחר. הריבונות, הנישאת בפי ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוברי הליכוד, היא עניין תיאורטי כרגע, לא מעבר לזה. לעומת זאת, שני משרדים בעלי משמעות כלכלית נמסרו לנציגי העבודה, שלא לומר לנציגי ההסתדרות. הם אגב, בניגוד לכחול לבן, לא נדרשים כלל לרוב הקואליציוני. ובכל זאת, כל אחד מהשניים יקבל תפקיד שר, הרבה יותר מהדרישות של ימינה.
משרד המשפטים, שהפך בזכות איילת שקד למשרד חשוב ביותר במאבק המתנהל סביב מערכות האכיפה ומעמד בית המשפט העליון, נמסר לאבי ניסנקורן, כך שברור שהמהפכה בתחום נבלמה לשנים הקרובות. עדיין לא אמרנו כלום על משרד הביטחון, החשוב כל כך להתיישבות.
ללא ימינה, גם המיעוט שעדיין מקווה שהממשלה תקדם במשהו מדיניות ימנית כבר לא יאמין. וימינה באופוזיציה גם תזכיר זאת לנתניהו ללא הפסקה.
המאמץ לצרף את ימינה מזכיר את הסיטואציה המוכרת של בעל מקצוע שהוזמן לבצע עבודה קלה, פשוטה ומהירה. לאחר שסיים ביקש 250 שקל. מה? התפלאו מזמיני העבודה, סכום כה גבוה על עבודה כה קלה שהסתיימה מהר? מה פתאום, ענה בעל המקצוע, על העבודה לקחתי רק 50 שקל בסך הכל, 200 שקל זה על כך שהגעתי. אז כן, בעל המקצוע דורש תשלום גבוה על כך שהוא בעל מקצוע טוב יותר. ואם נחזור לימינה, הרי שהיא בעלת מקצוע ימנית מוכחת.
הכותב הוא ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן