עוד יותר מהשמחה וההתרגשות על עצם הבשורה הטובה של שחרור ארבעת החטופים בשבת החולפת, היה משמח ומרגש שבעתיים להיווכח בשלל התגובות הספונטניות ופרצי השמחה הכנה מצדם של מקבלי הבשורה מכל חלקי החברה.

בין אם הם דתיים ודתיות שומרי שבת שהתבשרו על כך משכנים נרגשים ובאופן טבעי פרצו בריקוד ברחובה של עיר. ובין אם מדובר בנופשים על חוף הים, שהגיבו בצעקות גיל ושמחה להכרזת המצילים, שבשונה מהרגלם להכריז בדרך כלל על ילדים שאבדו, הכריזו הפעם לשם שינוי על החטופים שנמצאו.

ארבעת החטופים שוחררו מהשבי (צילום: רויטרס)
ארבעת החטופים שוחררו מהשבי (צילום: רויטרס)

מעוצמות האושר שבתגובות אפשר היה בקלות לטעות ולהניח שהבשורה הטובה עוסקת בבן משפחה קרוב, או לפחות בחבר מוכר וטוב, של כל אחד ואחת ממאות אלפי המגיבים המאושרים.

חג השבועות: הדתה שאין בה שום כפיה, אלא הרגשה של נחת רוח
הלמ"ס חושף: כמה כוורות צריך בשביל דבש וכמה פרות בשביל חלב בישראל?

ואולי בעצם אין זו טעות, וזו אכן האמת. שהרי כבר אמרו חז״ל ״כל ישראל ערבים זה לזה". ואם חשבתם שמדובר באמרת כנף מוגזמת וקלישאתית, כדאי שתדעו שמדובר בקביעה משפטית של ממש בעלת משמעות הלכתית מרחיקת לכת.

שבועות בסוד הפלא הקיבוצי (צילום: בני ברק)
שבועות בסוד הפלא הקיבוצי (צילום: בני ברק)

כמו למשל העובדה שגם אדם שכבר קיים מצווה מסוימת יכול עדיין לברך עליה שוב עבור אדם אחר, מפני שהערבות ההדדית מחייבת כל אדם לא רק לקיים את המצווה בעצמו, אלא גם במצוות המוטלות על חברו.

אכן זו ערבות כה תקפה ומחייבת, שהיא לא רק נשמרת אלא אף הולכת ומתחזקת, כפי שמוכיחים מאורעות התקופה - בשותפות בצער, בהתגייסות לעזרה, ובעיקר בתחושת האושר המשותפת לנוכח הבשורה הטובה.

זאת אף שכבר חלפו כמה אלפי שנים מאז שחתמנו עליה בפעם הראשונה, כפי שנאמר במדרש: ״בשעה שעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה, היו ממשכנים את עצמם זה על זה, שנאמר: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה״. שלא אמר כל אחד: אעשה, אלא אמרו כולם: נעשה, בלשון רבים, וקיבל כל אחד מהם על עצמו ערבות אף על חבריו״.

חוגגים שבועות ברחובות (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
חוגגים שבועות ברחובות (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)

זו הסיבה לכך שמתן תורה יכל להתקיים רק לאחר ש״וַיִּחַן שם ישראל כנגד ההר - כאיש אחד בלב אחד. ואמר רבי שמעון בן יוחאי: מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה השכינה נגלית עליהם?

דכתיב: 'כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. כלומר, אילו היה חסר ולו אדם אחד מישראל במעמד הר סיני, לא היינו מקבלים את התורה. כיוון שכל מהותו של מעמד הר סיני היא הפיכת עם ישראל לעם אחד שלם ומאוחד, שעל ידי קיום התורה כל חלקיו משלימים זה את זה וערבים זה לזה.

שבועות בחבל מודיעים (צילום: דודי לזר)
שבועות בחבל מודיעים (צילום: דודי לזר)

מאז ועד היום כל שנה ושנה מחדש, בחג השבועות זמן מתן תורה, אנו מתאספים שוב כולנו יחד בבית הכנסת, אנשים, נשים וטף, שומעים שוב את קריאת עשרת הדיברות מתוך ספר התורה, ומחדשים את הברית בינינו לבין הקב״ה ובינינו לבין עצמנו. וחותמים שוב על הערבות ההדדית - ״כל ישראל ערבים זה לזה״.

הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש בתל אביב ורב בית הכנסת סי אנד סאן.