"מורה הנבוכים", ספרו פורץ הדרך של הרמב"ם שחובר במאה ה־12, הפך מסמך מונומנטלי שמגדל ומחנך דורות על גבי דורות. הספר, האחרון שכתב הרמב"ם בחייו, נכתב במקור בערבית־יהודית (שמו בערבית: “דלאלה אלחאירין") וכולל 177 פרקים הערוכים בחוסר סדר ניכר לעין (ומקשים על הבנתו). גדעון יחיאל אטלס (72) מהרצליה לומד וחוקר למעלה מ־40 שנה את ספרו של הרמב"ם ומתחקה אחר שורשי סודו. “מה שהפך את ‘מורה הנבוכים’ לחשוב הוא שב־200 השנים הראשונות לאחר כתיבתו כולם ניסו לפענח אותו", הוא מסביר.
“עד שהתחילו להדפיס ספרים וספר הזוהר הפך נפוץ וכולם נהרו לקרוא אותו, ‘מורה הנבוכים’ היה האוטוריטה היחידה כי הרמב"ם אמר שיש פה סוד של סדרי תורה שכולם ניסו לפענח. במרוצת השנים ספר הזוהר והקבלה השתלטו על הבמה ו’מורה הנבוכים’ קצת נדחק הצדה. מצד שני, השם שיצא לו כ’ספר פילוסופיה’ הרחיק הרבה אנשים, וכך גם העובדה שיש לו רק שני תרגומים, האחד של שמואל אבן תיבון שהוא הכי נכון והשני של רבי יהודה אלחריזי, שהוא אחד הגיבורים שלי, שהודפס רק במאה ה־19. במהלך התחקיר הגעתי לעוד מקור של אלחריזי שאף אחד לא מכיר ואני לא מוכן לחשוף אותו, ואני מצטט מתוכו ומשלים פרקים שהיו חסרים בספר המודפס. ‘מורה הנבוכים’ הוא ספר קשה מאוד כי העניינים בו מורכבים ומסובכים ולכאורה יש בו אי־סדר, שזה ממש לא אופייני לרמב"ם".
בימים אלה השלים אטלס את כתיבת “ספר הסו"ד - הרמב"ם מורה הנבוכים" העוסק ברמב"ם ובספרו האלמותי והחידתי, ואשר לצורך הוצאתו לאור פנה ל"הדסטארט" לצורך גיוס המונים. “מדובר בספר בן 504 עמודים, הכולל גם טבלאות מפורטות, על הרמב"ם, על סוד ספרו ‘מורה הנבוכים’ ועל כל מפרשיו", הוא אומר. “חלקו הראשון של הספר מוקדש בין היתר לאיגרות הרמב"ם, לאיגרות בנו ר’ אברהם החסיד ולחילופי האיגרות של הרמב"ם עם תלמידו ועם חכמי העיר לוניל שבפרובנס. כמו כן, יש תיעוד של כל גלי פולמוס הרמב"ם שהתחוללו באירופה ובמזרח, יחד עם רשימת כל מפרשי 'מורה הַנבוכים' החשובים במשך הדורות ועד ימינו - כ־200 רבנים, חכמים ופרופסורים. מטרת פרויקט ההמונים היא הדפסת הספר והנגשתו לקהל הרחב בארץ ובעולם".
“המלחמה שינתה אותי"
אל הרמב"ם הגיע אטלס בין השאר בעקבות החוויות שעבר במלחמת יום הכיפורים, במהלכה שירת כקצין בסיירת חרוב וכמדריך צניחה. “כשפרצה המלחמה לא האמנתי שהאלוקים הטוב עושה את זה לעם ישראל ביום הכי קדוש, זה שיגע אותי", הוא מספר. “מה שהרגיע אותי היה שלי יצא להיות בחזית הצפונית בראש השנה, כעשרה ימים לפני יום הכיפורים, ועם ישראל חגג, הכנרת הייתה מלאה, הדרכים היו מפוצצות. אם היו מתחילים אז – כל הצירים היו חסומים והאסון היה הרבה יותר גדול. ביום הכיפורים כולם היו בבית, אז אמרתי לעצמי שאלוקים חמל עלינו. בתחילת המלחמה הייתי בבית ספר לצניחה ובאמצע המלחמה חברתי לסיירת חרוב שממנה הגעתי ולחמתי איתה בסואץ. איבדתי חברים רבים, לוחמים, שכנים ואנשים שהכרתי ואהבתי, ראיתי מראות קשים, וכאדם חילוני שהקשר העיקרי שלו לדת היה ללכת לבית הכנסת בימים הנוראים, חיפשתי תשובות ומצאתי אותן אצל הרמב"ם. הוא היה מורה הדרך שלי, מרחוק. המלחמה שינתה אותי ו’בזכותה’ התחלתי להתקרב לדת ולקרוא הרבה ספרים, וספרי הרמב"ם תמיד תפסו את עיניי. גם העברית שלו ב'משנה תורה' וגם האישיות שלו והאיגרות שלו והחלטתי שהוא יהיה הרבי שלי".
לאחר המלחמה נסע אטלס ללמוד הנדסה באוניברסיטת קולומביה, ועם שובו ארצה באמצע שנות ה־80 פנה ללימודי “מורה הנבוכים" בקורסים באוניברסיטת תל אביב, אך פרש באמצע. “למדתי שנתיים וכל הזמן הם לימדו שזה ספר פילוסופיה ואני אמרתי לעצמי שלא ייתכן שזה ספר פילוסופיה אז עזבתי את התוכנית והחלטתי לפענח את הספר לבדי", הוא מספר. “התחלתי מסע ארוך ובאמצע שנות ה־80 נסעתי לארצות הברית ואחרי שלמדתי בארץ פיתוח קול התחלתי לשמש כחזן בבתי כנסת בניו יורק. למדתי חזנות אצל הבן של החזן הנודע יוסל’ה רוזנבלט. שימשתי חזן בכ־13 בתי כנסת שונים ולאורך כל התקופה הזו חקרתי ונברתי בנבכי ‘מורה הנבוכים’".
ב־2000 שב לישראל ובשנת 2005 נולד בנו היחיד, יהב, אותו הוא מגדל לבדו מאז היותו בן 3. “יהב אובחן על הרצף ובמשך השנים נלחמתי להשאיר אותו בחינוך רגיל", אומר אטלס. “נאבקתי במערכת החינוך ולא רציתי שהוא ילמד בבתי ספר לחינוך מיוחד. בשלב מסוים מכרתי את הדירה שהייתה לי ברמת חן כדי לממן את לימודי בני ואת העבודה על הספר. עברנו 14 בתי ספר שונים, עד שמצאנו תיכון בהרצליה בו הוא פרח. במשך כל השנים יהב ואני למדנו תורה יחד והשנה הוא ייצג את ישראל בחידון התנ"ך העולמי לנוער. הייתי ואני עדיין כל כך גאה. יהב גם עזר לי לערוך את הספר הזה ותרם תרומה ענקית לכתיבתו. מאז שהוא היה קטן החלטתי להקדיש את כל זמני לגידול בני וללמידת ופענוח הספר ‘מורה הנבוכים’ החידתי, שעבורי היום הוא לא חידה ומי שיקרא את הספר יוכל להבין את הכל. היום יהב נמצא במיונים לצבא, הוא רוצה להתגייס ועכשיו כשהוא סיים ללמוד בתיכון רגיל - אני מתחיל לחפש עבודה, אך מקווה שהוצאת הספר לאור תעזור למשפחתנו הקטנה".
מה המסר שאתה רוצה להעביר לקוראי הספר?
“לשמוע לרמב"ם, להאזין לדבריו ולהתקרב לאישיות הזו דרך הספר. היו לו הרבה דברים לומר לעם ישראל ומבחינתי הוא המורה הגדול של עם ישראל מאז הגלות ואנחנו צריכים לשמוע לו וללכת בדרכיו. גם באיגרתו לתלמידו שבה הוא מאיץ בו להתנהג בכבוד לאנשים, דרכו תמיד הייתה לנהוג בכבוד, ומעבר לסודות של התורה שאני חושף בספר, זו דמותו האישית שמקרינה עליי ומלווה אותי כל השנים. חשוב לציין שזה הספר הראשון ויש עוד ספרים מתוכננים כי אי אפשר להכניס את הכל לספר אחד".