"צריך לעשות תיקון של הרבה עיוותים כלפי העדה האתיופית"

במסגרת כניסתי לתפקיד בשנה האחרונה, אחת המשימות שהצבתי לעצמי היא לתת לבני הקהילה האתיופית כלים להשתלב במערך שירותי הדת לכלל האוכלוסייה", אומר הרב ראובן וובשת. "לשם כך, פתחתי קורס ייחודי להכשרת בלניות מהעדה האתיופית שהמחזור הראשון שלו הסתיים בשבוע שעבר. לפני שבועיים נפתח קורס שוחטים לבני העדה, כל זאת במימון המשרד לשירותי דת, מהתקציב שעומד לרשותי באגף".

לדברי וובשת, רב ראשי ליהודי אתיופיה ומנהל אגף שירותי דת לעדה האתיופית במשרד לשירותי דת, ההחלטה לפתוח בפעם הראשונה את שני הקורסים הללו נבעה גם מהמצב בשטח. "באופן פורמלי, בתוך מערך השוחטים הארצי, אין לנו כיום נציגים של בני העדה האתיופית", אומר הרב וובשת. "בנוסף לכך, כמו שאנחנו יודעים, אחד האתגרים שהקהילה האתיופית בארץ מתמודדת איתו הוא עניין השילוב בעבודות שנחשבות כתחומים מיוחדים. למשל, בתחום שקשור לדת יש קשיים לקהילה להיכנס ולהתקבל".

מהן הסיבות העיקריות לכך?

"יש גורמים כאלה ואחרים שמטילים ספק ביהדותה של הקהילה האתיופית. כמו כן, בכל מקום יש קושי שקשור באפליה. אני חייב להדגיש שהרבנות הראשית הכירה ביהדותם של יהודי אתיופיה בהסתמך על פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף. הרבנות הראשית גם מיישמת זאת הלכה למעשה, למשל ברישום נישואים. אבל עדיין יש אנשים שלמרות הדעה של הרבנות הראשית, יפלו לרעה את בני העדה האתיופית. כאשר מדובר בגופים ציבוריים ממלכתיים, כל ראש מערכת או אדם שאחראי על מתן שירותי דת, חייב להסתמך על מה שהכריעה הרבנות הראשית. זה אומר למשל שכל בלנית שעכשיו הוכשרה כדת וכדין דרכנו ועברה את הבחינות, הרי שכל מועצה דתית אמורה לקבל אותה, אם יש תקן כמובן".

זה עדיין לא המצב בשטח.

"זה נכון שיש מאות מקוואות בארץ ומיעוט של בלניות מהעדה האתיופית. יכול להיות שבנות העדה נמנעו מלהתמודד על התפקיד הזה, כי היה להן מחסום, וגם לא רצו להיכנס כשאין מי שילווה אותן. עכשיו אנחנו מלווים אותן ונוצרה הזדמנות. לא פתחנו סתם את הקורס הזה; הייתה דרישה מבנות הקהילה. אגב, אני גם יודע שבמקוואות שבהם יש בלניות אתיופית, כמות הטובלות גדלה באופן משמעותי בשל המקצועיות והאדיבות שלהן. דיברתי עם ראשי מועצות דתיות, ואני יודע שהם מוכנים לקבל אותן. למשל, יו"ר המועצה הדתית ברמלה, שם גם התקיים הקורס, הכריז שהוא מתחייב להעסיק שתי בלניות מהעדה אצלו בעיר".

הרב וובשת מבהיר שלבלניות יהיה קל יותר להתקבל לעבודה מאשר לשוחטים. "בנושא של השחיטה, זה נעשה דרך גופים קבלניים", הוא מסביר. "אני יכול לומר לך ששם לא רק לקהילה האתיופית קשה להיכנס, גם לקהילות אחרות, קרי ספרדים. בעבר הכשרתי שוחטים. מבחינה מקצועית הם היו ראויים, אבל היה את העניין המשני של האפליה על רקע עדתי. העדיפו שוחטים אשכנזים מאשר ספרדים. לכן הקושי להתקבל לעבודה כשוחט לא נוגע דווקא לקהילה האתיופית, אבל משליך עליה. כמו כן, לפעמים המשחטות בתפוסה מלאה, לפעמים יש חוסר גדול. לכן לדעתי התעסוקה של השוחטים תהיה תלויה במצב כוח האדם במשחטות. אבל אני כאמור לא מתעלם מכך שיהיה לנו קושי לעבור את מחסום האפליה שקיים במשחטות".

הרב וובשת מדגיש שהמטרה של הקורסים הללו היא לעשות סדר בנושא: "הכוונה שלנו היא גם לתקן עוול מסוים: המצב שבו לא קיבלו את בני העדה לעבודות שקשורות בשירותי דת. הקורס נותן להם גיבוי וגם גושפנקה. אין סיבה לכך שכל מי שעבר את הקורס וקיבל תעודה לא יוכל לעבוד. אם יש תקן מסוים של בלניות למשל, בת העדה האתיופית תוכל להתמודד כמו כל אחת אחרת".

ללמוד בחממה

בקורס הבלניות השתתפו 22 נשים. בקורס השוחטים, שימשך כארבעה חודשים, לומדים 21 גברים. מרים שטה (40), יועצת חינוכית, נשואה ואם לשלושה מרמלה, הייתה בין מסיימות קורס הבלניות. "צריך נציגות של הקהילה במקוואות", היא אומרת. "כמו כן, סיבה נוספת לכך שניגשתי לקורס היא שצעירות מהעדה לא כל כך מקפידות כיום על טבילה או לא רואות חשיבות בטבילה במקווה. אם יהיו בלניות מהעדה, אולי זה יותר יקרב אותן. אלה שלא דתיות אומרות, למשל, 'מה ההבדל בין מקלחת למקווה?'. הן לא מבינות את החשיבות, שמקווה יוצר טהרה. זה מאוד מפריע לי, כי באתיופיה זה היה בל ייהרג, זו הייתה מצוות חובה. לא היה דבר כזה רוצה או לא רוצה. נשים הקפידו מאוד על מצווה זו".

גדי אסרסו (40), אברך מבאר שבע, נשוי ואב לשבעה, לומד כעת בקורס השוחטים. "חיפשתי הכשרה מקצועית, שאוכל לעסוק במשהו שקשור בדת. אני גם חושב שזה יעזור לציבור שלנו", הוא אומר.

לא היית מעדיף ללמוד בקורס שבו משתתפים לא רק בני העדה?

"לא הייתי יוצא באופן עצמאי לקורס כזה. בדרך כלל הקורסים והאביזרים עולים הרבה כסף, כ־7,000 שקלים. אין לנו אמצעים כאלה. הקורס שאני משתתף בו עכשיו ממומן באופן מלא. רק התחלתי, ואני מקווה למצוא עבודה. יש יתרון בכך שזה קורס לבני העדה האתיופית, כי אנחנו מבינים אחד את השני. הם רצו לאחד אותנו, כדי שנעזור אחד לשני. באופן אישי יכולתי להשתלב גם בכל קורס אחר, אבל יש אצלנו כמה בחורים שמרגישים הרבה יותר נוח ככה. במקום אחר הם לא היו עושים את הקורס. שם יש יותר תחרות, כל אחד רוצה להראות שהוא יותר טוב מהשני. זה בכלל לא מתאים לאופי שלנו".

"אני מופקד ואמון על מתן אפשרויות לקהילה האתיופית", מסביר הרב וובשת את ההחלטה לפתוח קורס מיוחד רק לבני העדה. "אני נותן להם את האפליה המתקנת הזאת, אבל הגופים שמלמדים אותם נותנים שירות לכולם. לקהילה שלנו קשה בשלב זה להצטרף לכל מיני קורסים אחרים. יש כל מיני מחסומים. יש גם יתרון בכך שמרכזים זאת. המשתתפים מרגישים יותר בטוח, מרגישים בחממה. ראיתי את גיליון הציונים של הבלניות. הקורס עבר ברמה מאוד גבוהה. וגם לגבי שוחטים, בטוח שיעברו בציונים גבוהים. אם למשל, כל אחת מהבלניות היתה מצטרפת לקורס במקום אחר, אני לא בטוח שהייתה מגיעה לאותן תוצאות. בחממה, אחד נותן לשני יותר כוח. אנשים מהתרבות שלנו הם ביישנים, שקטים. יהיה להם קשה להביא לביטוי את הכישורים שלהם כשהם בקבוצה רגילה".

לא נראה לך שההפרדה הזאת פוגעת בהתערות שלהם בחברה?

"הבלניות שסיימו עכשיו את הקורס יספקו שירות לכלל הציבור. רק ב־40 השעות האלה של הקורס הן היו בקבוצה נפרדת. המטרה שלנו היא לשלב את בני העדה בשירותי הדת הכלליים. על זה אנחנו נאבקים. הדרך להגיע לכך היא לרכז את הפעילויות".

מנציחים סטיגמה

"אם הייתי אמא והייתה לי ילדה שרוצה להיות בלנית או בן שרוצה להיות שוחט, לא הייתי רוצה שילכו ללמוד בקורס ייעודי לבני העדה. הייתי רוצה שילמדו עם כולם", אומרת עו"ד דיקלה בסופקד, ממובילות המאבק להעלאת שארית יהודי אתיופיה. "לדעתי, עצם ההחרגה, עצם הבידול ועצם זה שעושים קורס מיוחד רק לאתיופים במסגרת ארגון מסוים, לא תורמים ואפילו מזיקים. בעבר, למשל, היה בצה"ל קורס 'אמיר' שנועד להכין חיילים יוצאי אתיופיה לשירות צבאי. זה היה מתוך תפיסה שזה יקל עליהם, שיש כל מיני מאפיינים מיוחדים ליוצאי אתיופיה, למרות שלמעשה אלה צברים שנולדו כאן. בסופו של דבר, הצבא הבין שהפרויקט הזה לא באמת תורם והקורס בוטל".

לדברי בסופקד, להכליל אוכלוסייה שלמה תחת מאפיינים או עם קשיים מסוימים, זה בעצם ליצור סטיגמה. "בסופו של דבר, אנחנו כבר 35 שנה בישראל ורובנו לא שונים משאר האזרחים", היא טוענת. "לכן אין שום סיבה לעשות קורס ייחודי רק ליוצאי אתיופיה ולבדל אותנו מהאוכלוסייה. אני חושבת שליוצאי אתיופיה יש יכולות וכישורים כמו לכלל האוכלוסייה. אם למישהי יש שאיפה להיות בלנית, אין לי שום ספק שהיא תפגין את כישוריה בכל קורס ותעבור אותו בהצלחה. עצם העובדה שעושים קורס מבדל, יש בכך בעיה גם אם המטרה היא לעזור".

"בתפיסה שלי, כל קורס שהוא בנפרד אומר שאת כרגע צריכה טיפול, או שהצד השני לא מקבל אותך. זה מבדל אותך, גם אם הכוונה היא טובה", אומר קסאו שיפראו, בן העדה האתיופית, פעיל חברתי למען זכויות אדם. "אני לא מסכים עם כל הדברים האלה. יש דור חדש שנולד כאן בארץ, שהוא כמו כולם. אנחנו לא צריכים מסגרות נפרדות וטיפול מיוחד".

"צריך לעשות תיקון של הרבה עיוותים כלפי העדה האתיופית", אומר השר לשירותי דת, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס). "זו עדה מאוד מכובדת, ובמשך שנים היה צריך לעשות דברים מסוימים כדי שהם יהיו גם בתוך המסלול של שירותי דת. זה נכון להדריך ולסייע להם בכל הנושאים האלה על מנת שישתלבו בחברה. אחרי הקורסים האלה הם באמת יוכלו להשתלב בכל ההוויה החברתית של מדינת ישראל".

יש הטוענים כי קורסים ייעודיים לבני העדה גורמים לבידול.

"היה חסר גדול בקהילה האתיופית באנשים שעוסקים בשירותי דת. ברור שאנחנו עושים זאת לא כדי לבדל אותם, אלא כדי לתגבר אותם יותר. המטרה היא שיוכלו להשתלב כמו כולם בשירותי הדת ולתת שירות לכלל האוכלוסייה. זו פעם ראשונה שהמשרד לקח על עצמו דבר כזה. זה מביא ברכה לכל העדה".