קצת יותר מעשר שנים חלפו מאז גרם אירוע מוזיקלי למחלוקת קשה בין הקהילה החרדית השמרנית לחרדים הליברליים בארצות הברית, והסוגיה עדיין לא נפתרה. מאז קרוע המגזר החרדי בין הרצון שלו ליהנות ממופעי מוזיקה של הזמרים החביבים עליו לבין הווטו שהטילו רבנים ידועים על השתתפות הציבור באירועים כאלו.
מי שגרם למשבר היה ענק הזמר החסידי ליפא שמעלצר, שהגיע להופעה במדיסון סקוור גארדן במנהטן - אחד האולמות המפורסמים בעולם. בדיוק שנה קודם לכן, ב־2007, הייתה אמורה להתקיים הופעה שלו עם אומנים נוספים בארצות הברית, אלא שאז עשרות רבנים מהקהילה היהודית באמריקה חתמו על קריאה האוסרת על הציבור להשתתף באירועי מוזיקה המוניים. האירוע בוטל. אבל הפעם הרצון של אלפי מעריצים ומעריצות לראות את הזמר האהוב גבר על דרישת הרבנים, והאירוע התקיים כסדרו. שמעלצר לא אכזב אותם. הוא היה במיטבו ונתן שואו שעד אז לא נראה במגזר החרדי.
תופעת ההערצה שמתפשטת בקרב חרדים צעירים מדירה שינה מעיניהם של בכירי המגזר. העדה החרדית דוגלת בהערצה לרבנים ולאדמו"רים, ורואה באהדה כלפי כל מי שלא נושא באחד התארים הללו אחד הגורמים המסוכנים ביותר להשקפת העולם החרדית.
מי שעומד במוקד ההערצה של הצעירים החרדים הם חברי כנסת, עיתונאים ובעיקר זמרים כמו שמעלצלר. ואותם מוזיקאים, שבעבר התרחקו מחשיפה ונתנו למוזיקה שלהם לדבר בעבורם - משווקים כיום גם את עצמם. הם הפכו לסלבס, על כל המשתמע מכך. מולם עומדים בני הנוער ששואפים להיות קרובים למושאי הערצתם, שמשתוקקים לשמוע את דעותיהם וחולמים לעשות איתם סלפי, אם המכשיר הכשר מאפשר זאת.
"יש לי עשרות אלפי עוקבים ברשת החברתית, וברור לי שכולם נמנים עם הציבור החרדי", אומר ליפא שמעלצר בראיון למוסף. "המשמעות היא שיש עשרות אלפי חרדים שנמצאים ברשת החברתית, מתעניינים באומנים ורואים בהם דמויות להערצה. עד לפני כמה שנים לא היה דבר כזה, ואין ספק שהנוער החרדי חווה מהפך דרמטי בתפיסת העולם שלו, בחיפוש אחר ריגושים ובכמיהה למוזיקה שמגיעה מבחוץ".
שמעלצר (41) הוא אחד האנשים הססגוניים ביותר בציבור החרדי. הוא נולד למשפחה חסידית מרובת ילדים וצמח בחצר החסידות "סקוורא" הקיצונית בניו יורק, אך תמיד אהב ללכת על הקצה. האלבומים הראשונים שלו היו שמרניים, אולם תוך שנים ספורות שינה את עולם המוזיקה החרדי מן הקצה אל הקצה. "כל השירים החרדיים הורכבו מפסוקים מהתורה ומטקסטים שמרניים", הוא אומר. "אני החלטתי לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא משהו אחר, שונה. לשיר מהלב. אני הראשון במגזר שהעז לשיר שירים על מצבים מהחיים, על רגשות ותחושות. גיליתי שהציבור נשבה בקסם של הדבר הזה, שאנשים מתחברים אליי. שבמקביל לטקסטים חידשתי גם את סגנונות המוזיקה, והכנסתי ז'אנרים של ג'אז, פופ, רוק ומוזיקה אלקטרונית. הציבור היה צמא לחדשנות, ואני הבאתי לו את זה".
שמעלצר, שקהל מעריציו חסר תקדים בהיקפו ושנהנה מסבבי הופעות מוצלחים, רשם פריצת דרך נוספת כזמר הראשון מהמגזר שתמונתו התנוססה על אלבום. "אפשר לומר שאת המילה 'סלב' שמעתי לראשונה רק אחרי שכבר הייתי כזה", הוא מסביר. "בעצם גם אפשר להגיד שהתחלתי את הז'אנר של הסלבס החרדים".
וזה לא נגמר בזה. ב־2010 יצאה לאור הגדה של פסח שבה מתנוססים צילומים של שמעלצר ושל ילדיו מסובים יחד לשולחן הסדר. בשנים שלאחר מכן הוא צילם לראשונה קליפים בהשתתפות נשים חרדיות, והגרלות נערכו על בגדים שלבש במהלך הופעות. היו מי שהתנגדו להתנהלות הזו, אבל הוא המשיך בשלו.
הוא ביקר בארץ בפעם האחרונה בחול המועד סוכות, אז בכל ערב התקיימה הופעה שלו. מעריצים לא חסרים לו גם בארץ. ולראיה, לא פשוט להסתובב איתו ברחובות ירושלים. אנשים עוצרים אותו לסלפי, מבקשים חתימות. אחרים מתקרבים כדי ללחוץ את ידו. "הזמנתי את ליפא לשיר בחתונה שלי", מספר ידידו אבי בלומנטל, מבעלי משרד יחסי הציבור "בלומנטל חדד". "מאוחר יותר, כשראיתי את הסרט של החתונה גיליתי שמסביב לבמה עומדים עשרות אנשים, ואפילו לא הכרתי אותם. הם שמעו שליפא מגיע לשיר ופשוט נכנסו לצפות בו. אחרי זמן מה הבנתי שדיסק מהחתונה שלי מסתובב בכל הישיבות בארץ".
זמר מחפש משמעות
תופעת הערצת הידוענים במגזר החרדי התחילה לפני כשני עשורים, בתקופתו של מרדכי בן דוד, מי שמכונה "מלך המוזיקה החסידית". "מרדכי היה הזמר החרדי הראשון שהעז לחדש", אומר השדרן ואיש התקשורת החרדי מנחם טוקר. "הוא הביא מוזיקה שונה ממה שהורגלנו לשמוע, שילב שירים באנגלית והביא אלמנטים מסגנונות מוזיקה מודרניים. היה צריך לזה תעוזה לא מעטה, אבל מרדכי בן דוד הצליח להתמודד יפה עם השמרנות החרדית".
בהיותו הידוען החרדי הראשון מתחום התקשורת, טוקר מסכים ששינוי משמעותי מתחולל בחברה החרדית בשנים האחרונות. "אני אחד מאלה שהובילו את השינוי הזה, ומובילים אותו עד היום", הוא אומר. "עד שהתחלתי לראיין זמרים ולהפוך אותם לדמויות בעלות משמעות מעבר למוזיקה שהם עושים, אף אחד לא דיבר עליהם. הם פשוט עשו מוזיקה".
"מהרגע הראשון זכה טוקר - וכיום זוכה אפילו יותר - להערצה מטורפת ברחוב החרדי בזכות הגישה החדשנית שלו והצבת הזמרים לראשונה כמעצבי דעת קהל", אומר בלומנטל. "לתוכניות שהגיש היו 100% רייטינג. הוא הגיע למצב שלא יכול היה לשבת במסעדה או ללכת ברחוב מרכזי בעיר חרדית בלי שעשרות נערים חרדיים ייגשו אליו. כשהיה מגיע לשכונת גאולה בירושלים בימי שישי (רחוב הקניות המרכזי של המגזר - ק"י), הוא לא היה מצליח ללכת. עשרות נערים צבאו על דלתות האולפנים של הרדיו שבו שידר".
אחד הראיונות הראשונים שערך טוקר (44) היה עם בן דוד. "הייתי רק בן 19 וגמגמתי לאורך כל הראיון", הוא מודה. "התופעה כיום שונה לחלוטין משהייתה כשהתחלתי את דרכי, ויש אומנים חרדים עם עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם. השינוי הזה מתרחש כל הזמן, אבל כל עוד שומרים על קו חיובי, אני רואה אותו כמבורך. אנחנו יודעים להפיק תועלת מהמעמד שנהיה לאותם זמרים".
איך עושים את זה תוך שמירה על המגבלות של המגזר?
בלומנטל: "הכרתי בחור שהסתובב באולפנים כשמרדכי בן דוד הקליט את אחד האלבומים שלו. כשאותו בחור נשאל על ידי ראש הישיבה להיכן הוא נעלם לעתים תכופות, הודה הבחור שהוא משתתף בהקלטת האלבום של מרדכי בן דוד. ראש הישיבה אמר לו שאם הוא לא רוצה לעוף מהישיבה, שידאג להביא את מרדכי להופיע בפני התלמידים. אותו בחור, שלא רצה להיזרק מהישיבה, פנה למרדכי וסיפר על הבקשה של ראש הישיבה, תוך שהוא מציין בפניו שמדובר בישיבה לנערים 'מתמודדים' והופעה שלו תחזק אותם. הוא לא האמין שמרדכי, אבי הזמר החסידי שלוקח עשרות אלפי דולרים להופעה יסכים להגיע, אבל הופתע כשהזמר שיתף פעולה כדי לחזק את בני הנוער. אחרי שמרדכי הגיע לישיבה והתיידד עם הבחורים, נולד לו אלבום בשם 'קומזיץ'. הערך המוסף היה שאותו בחור נשאר בישיבה בזכותו".
נעמי שמר ביציעים
הודות לחשיפה המואצת ברשתות החברתיות, טוקר נהנה מהערצה שבעבר לא באה לידי ביטוי. "הפיכה של דברים מסוימים למותרים ול'כשרים' הביאה לכך שיש לאנשים דרך לחשוף את הרגשות ואת האהדה שלהם", אומר טוקר. "פעם הרדיו היה אסור אצל החרדים, ואנשים חששו לגלות שהם מאזינים. כיום הוא מותר ונמצא כמעט בכל בית. פעם בעיתונים לא כתבו על זמרים, וכיום יש כתבות רבות עליהם. השינוי הפך את ההערצה לטבעית".
ובכל זאת, לטוקר יש קווים אדומים: "אני בגישה שלא צריך לפתוח הכל ושצריך להישאר נאמן לערכים שלך. זו גם הסיבה שאינני מערב את המשפחה שלי במקצוע. אנשים מכירים אותי, אבל אני לא מאפשר שיכירו את המשפחה שלי. יש להם את החיים שלהם, ואני שמח שזה כך. הילדים אפילו מתביישים לשמוע אותי בשידור כשהם בסביבת חברים".
בתחילה הקהל החרדי המתון לא קיבל בזרועות פתוחות את הידוענים החדשים, אבל בעוד טוקר הצליח ליהנות מכל העולמות, הדרך של שמעלצר עלתה לו ביוקר. "אומנם ליפא ניצל את כוחו כאומן כדי להשפיע על הציבור, אבל הוא עשה מהלכים שגם המעריצים הגדולים שלו התקשו לקבל", אומר בלומנטל. "הוא למשל הקים בית כנסת שנתן הזדמנות לכל אחד, גם אם הוא לא שומר על הקוד ההתנהגותי המקובל, ויצא נגד מנהגים שרווחו בציבור החרדי. האנשים שזרמו עם החדשנות המוזיקלית שלו, התקשו לעשות זאת כשהוא החל להביע דעות חדשות. היה ציבור גדול שעזב אותו, אבל בתקופה האחרונה הוא חוזר לקדמת הבמה. אנשים קשורים למה שהוא עושה, ההופעות שלו ייחודיות בסגנון שלהן, והציבור שומר לו אמונים. זו תופעה".
"בסוף מה שקרה אצלי הוא ממש נס", מודה שמעלצר. "לאנשים היה קשה עם זה שחידשתי, כי הציבור שלנו שמרן ורואה בחדשנות משהו שמערער אותו. לשמחתי, אחרי שעברתי תקופה פחות טובה, אנשים חוזרים למוזיקה שלי וכמעט אין לי ערב פנוי. זה לא מובן מאליו".
לטענתו, הבחירות שעשה הועילו בסופו של דבר למוזיקאים שהגיעו אחריו. "סללתי את הדרך להרבה זמרים מוכשרים", הוא אומר. "הם לא היו מעיזים לעשות את מה שהם עושים אם לא אני, שפרצתי עבורם את הדרך והובלתי את המוזיקה החסידית למקום חדש".
לפני עשר שנים נפל דבר, כשאברהם פריד - אחד הזמרים החרדיים המצליחים בכל הזמנים - ביצע שיר יחד עם המוזיקאי חנן יובל. המפגש בין שני העולמות, החרדי והחילוני, הוליד את "רק תפילה אשא" וסימן את העידן החדש במוזיקה החסידית, שבו המוזיקה החילונית התברגה בפלייליסט החרדי. כיום המגזר החרדי נחשף לעומר אדם, דוד ד'אור, קובי אפללו, הראל סקעת ושלומי שבת.
חרדים היום כבר לא מהססים לבצע שירים ישראליים בחתונות של המגזר. "כיום התזמורות בחתונות או באירועי זמר מנגנות שירים של עידן רייכל, שלמה ארצי ואפילו של סטטיק ובן־אל", מסביר גורם בתעשיית המוזיקה החרדית. "מי שמכיר את השירים הללו מחייך לעצמו, ומי שלא - סתם נהנה ממוזיקה טובה. זה WIN־WIN".
שיתוף הפעולה בין פריד ליובל נתן גושפנקה לזמרים חרדים נוספים להקליט, לשיר ולהופיע יחד עם מוזיקאים חילונים. בין היתר יעקב שוואקי ביצע שיר משותף עם עומר אדם ושלומי שבת, שולי רנד עם אמיר דדון, וישי ריבו ביצע שירים עם הראל סקעת ועם שלמה ארצי. עכשיו נותר לחכות ליום שבו אביב גפן יארח את הזמר החרדי זאנוויל ויינברגר.
שוואקי הפך את הדואטים לאומנות בפני עצמה. שוואקי, שחתום על שורת להיטים וקריירת מוזיקה מהמוצלחות שידעה המוזיקה החרדית, רואה במוזיקה אמצעי חיבור בין מגזרים. "מוזיקה היא שפת הנשמה", הוא אומר. "זו לא קלישאה. אני אוהב את האומנים הישראלים וחושב שגשר בין המגזרים זו לא רק ססמה. אנחנו עושים את זה בפועל. אני לא אוהב את המילה 'חילונים', אנחנו כולנו בנים של הקב"ה, ואני מכיר הרבה אומנים ישראלים מוערכים שמניחים תפילין ומתפללים. החיבור הזה הוא מתבקש". שוואקי פרץ עם הדואטים שלו אחרי שהציבור החרדי התרגל לרעיון של הופעות משותפות עם אומנים ישראלים. "המגזר החרדי הגיב בהתלהבות לדואטים הללו וקיבלתי פידבקים ממש טובים", הוא אומר.
"אם לפני עשור אומן חרדי היה מבצע דואט משותף עם זמר ישראלי, הוא היה מאבד את הקריירה המוזיקלית שלו", מספר הגורם מתעשיית המוזיקה החרדית. "כיום אפשר לשמוע את הקהל החרדי ביציעים שר נעמי שמר. רוב החרדים שאני מכיר נהנים להאזין לשיר 'בואי כלה' של אוהד מושקוביץ, בלי שהם יודעים שמדובר למעשה בשיר 'הללויה' של לאונרד כהן".
מספר זמרים חרדים הצליחו ללכת בכיוון ההפוך ולהתחבב על הקהל החילוני. אחד מהם הוא בני פרידמן, ששירו "עברי אנוכי" צבר למעלה מ־15 מיליון צפיות ביו־טיוב.
היעד הבא: אומנות
השינוי שמחלחל לאטו אל הציבור החרדי אינו בא לידי ביטוי רק במוזיקה, אלא גם בתחומים נוספים. כיום במגזר למדו להעריך יינות טובים או ספרות משובחת. כבר לא נדיר לראות ילדים בבני ברק שחוזרים משיעורי קפוארה או מחוג קרטה. אבל הדרך עוד ארוכה. "מבחינת החרדים ציור של אדמו"ר או רב - עולה עשרות מונים על יצירה של ואן גוך", אומר שמעלצר, שמתעתד ללמוד ציור בישראל. "כיום אני יודע שדברים שלא יכולים לצאת באמצעות המוזיקה מצליחים לבוא לידי ביטוי על הקנבס. גם במוזיקה אמרו לי שהקדמתי את זמני, וכיום האלבומים הראשונים שלי הם חלק בלתי נפרד מהפסקול של המוזיקה החרדית. כשהלכתי צעד אחד יותר מדי, היו אנשים שעזבו אותי כי הרגישו שלא בשלה העת, אבל אני לא מתחרט על שום דבר, כי אני יודע שבעוד כמה שנים יהיה לזה קהל. עכשיו עם האומנות קפצתי לעולם שעדיין אינו בשל בציבור שלי, אבל אין ספק שהילדים שלי כבר יוכלו ליהנות מיצירות אומנות מהסוג שאני עושה. אם אצליח ללמד את המגזר החרדי להעריך אומנות איכותית, זה יהיה הניצחון השני שלי אחרי השריטה העמוקה שהצלחתי לחרוט במוזיקה החרדית. אני בטוח שזה יקרה".
שמעלצר, שנחשב לסלב החרדי הידוע ביותר, חוזר בתקופה האחרונה למיינסטרים אחרי תקופה שבה נחשב בעיני רבים לאאוטסיידר. ואת הדרך חזרה הוא עושה במהלך מחושב היטב. "אם יציעו לי כיום הופעה משותפת עם אדל או ביונסה, אסרב", הוא אומר. "אולי בזכות הופעה כזו יתייחסו אליי כאל גימיק נחמד במשך כמה שבועות, אבל אז אגלה שאיבדתי את הקהל הביתי שלי, זה שאני באמת חסר לו. במוזיקה החסידית אני ממלא משבצת שאף אחד אחר לא ימלא במקומי, שם יש לי יכולת להתבטא ולהביא את מה שאני טוב בו".
התובנות שגיבש הביאו את שמעלצר להקליט את האלבום הבא שלו ביידיש. "כשאני רוצה לשמוע מוזיקה מזרחית, אשמע מוזיקה אותנטית", הוא מסביר, "ממש לא יעניין אותי לשמוע זמר חסידי מבצע שיר של אייל גולן. אז אם בהתחלה חשבתי להקליט גם כמה שירים בעברית, מהר מאוד הבנתי שיש אנשים ששרים יותר טוב ממני. בסוף, אם שירים בלטינית כמו 'דספסיטו' הצליחו לגעת במיליארדי אנשים בעולם שאינם מבינים את השפה, אם אנשים מאזינים לפברוטי בלי להבין איטלקית ואם הם מתחברים לשייקספיר בגלל הרגש ולא בגלל השפה - אין סיבה שהיידיש לא תוכל לגעת גם באנשים שלא מבינים אותה".
...