בארבע לשונות של גאולה משתמשת התורה (שמות ו, ו־ז): והוצאתי (אתכם מתחת סִבלוֹת מצרים); והצלתי (אתכם מעבודתם); וגאלתי (אתכם בזרוע נטויה); ולקחתי (אתכם לי לעם).
בתלמוד הירושלמי (פסחים י) מובאת אמרת חז"ל: "מניין לארבע כוסות בפסח? אמר רבי יוחנן: 'כנגד ארבע גאולות - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי'". המפרשים ניסו איש איש בדרכו לבאר את המושג "ארבע גאולות" - אילו ארבע גאולות יש כאן ולמה אין זו גאולה אחת?
אחד הפירושים הובא בספר "אלה הדברים" של הרב א' שלזינגר שליט"א, וזו תמציתו: במסכת תענית בירושלמי נאמר: "תניא, ארבע כִתות נעשו לאבותינו על הים. אחת אומרת: 'ניפול לים'; ואחת אומרת: 'נחזור למצרים'; ואחת אומרת: 'נעשה עמהם מלחמה'; ואחת אומרת: 'נצווח כנגדן'. זו שאמרה 'ניפול לים', אמר להם משה: 'התייצבו וּראו את ישועת ה''; זו שאמרה 'נחזור למצרים', אמר להם: 'כי אשר רְאיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם'; זו שאמרה 'נעשה עמהם מלחמה', אמר להם: 'ה' יילחם לכם'; וזו שאמרה 'נצווח כנגדן', אמר להם: 'ואתם תחרישון'".
אותן כִתות שהיו חלוקות ליד הים היו למעשה ארבעת חלקי עם ישראל, שכבר במצרים היו חלוקים בדעותיהם.
הכת שאמרה "נשוב למצרים" היא הכת שאיננה מאמינה בגאולה ואף אינה רוצה בה. כת זו לועגת למי שחולם על גאולה והיא מעדיפה להישאר במצרים. לכת זו יש תשובה אלוקית: "והוצאתי אתכם" - אף על פי שאינכם רוצים ואינכם מאמינים, אוציא אתכם גם בעל כורחכם, כמו להוציא עובר מרחם אמו.
הכת שאמרה "ניפול לים" היא הכת המבטאת ייאוש; היא חדלת כל רצון להתמודד עם הסבל, התייאשה מהגאולה. כנגדה אומר הקב"ה "והצלתי אתכם מעבודתם". אלה זקוקים להצלה מיידית וממשית בטרם ישקעו בתהומות הנשייה ואז תהיה הצלתם כרוכה בקשיים נוספים.
הכת שקראה "נעשה עמהם מלחמה" היא הכת החולמת על גאולה ואף מוכנה להילחם עליה. זה הפלג בעם האורג את חלום החירות. אולם רק חירות - ולא יותר. רק לצאת מהגלות - ולא יותר. אין היא מחפשת את קרבת השכינה. לכת זו אומרת התורה: "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה". הם רוצים בגאולה, והקב"ה אכן יגאלם.
הכת האומרת "נצווח כנגדן" היא כת היודעת כי בעת צרה יש גם לזעוק לעזרת ה' ולחפש את קרבתו. לכת זו אומר ה': "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים".
כל אחת מהכתות הייתה זקוקה לגאולה המתאימה לצרכיה ולהשקפתה, ובסופו של דבר יקוים בכולן הפסוק: "והבאתי אתכם אל הארץ". לכל חלקי העם יהיו אורה וגאולה, לכן אומר התלמוד: "ארבע לשונות של גאולה הן".
גם הגאולה שלה אנו מצפים ונזכה בה במהרה תתאים לכל חלקי העם.