כדי שנבחר בטוב: בתרבויות שונות אנו מוצאים ימים בלוח השנה שעיקרם יציאה מהסדר הרגיל למרחב של כאוס. תרבותנו היהודית נבחנת לא רק בימים של הסדרים הקבועים, כי אם גם ביום שבו אנחנו מציינים את "ונהפוך הוא", כלומר את היפוך הכללים. מדוע נקבע פורים כיום הזה? בשל העובדה שמגילת אסתר היא אכן מגילה הפוכה מכל התנ"ך כולו. לא מוזכר בה ריבונו של עולם; נגזרה גזירה איומה על היהודים – אבל שלא כמו לאורך התנ"ך, אין לנו מושג למה היא נגזרה; המגילה עוסקת באריכות בדברי הבל ועוד. כמו כל חריגה מהסדר המדויק – יש ליום הזה יכולת להאיר את העולם הרוחני, אך גם להחשיכו.
כל מי שחווה חוויית התבסמות מתוך תורה, מתוך ריקוד ושמחה, מתוך התקרבות אנושית – יודע את טעמו המתוק של פורים, ואת הפוטנציאל שיש בו כדי לרומם את העולם; אך יש גם מי שראה איך היום הזה הופך ליום חשוך, שבו ילדים ובני נוער צורכים אלכוהול בצורה בלתי מבוקרת.
לנוכח זאת, שתי דרכים עומדות בפנינו. האחת היא לנסות ולמנוע בכל דרך את צריכת האלכוהול הבלתי מבוקרת, למנוע מסיבות, להחרים בקבוקים, לומר דברים קשים נגד התופעה וכו'. אולם דרך זו מלווה בחולשה גדולה גם במישור הטכני - קשה למנוע באופן מעשי את השתייה; אך גם במישור החינוכי: מבחינת הילדים והנוער, שוב מופיעים בעלי הסמכות עם פנים חמורות סבר, מנופפים באצבעם, מטילים איסורים, הגבלות ועונשים, ובעיקר לא מנצלים את האור הגדול שיכול להתרחש בפורים.
האפשרות השנייה היא להחליט על מדיניות חינוכית שכותרתה היא "האתגר": בראש ובראשונה, לדבר בחיוב ובעיניים בורקות על מה שכן יכול להתחולל בפורים ומהי שתייה מבוקרת.
מתוך הדיאלוג הזה, שבו אנחנו והנוער הופכים להיות שותפים, ניתן ללמוד כיצד מאמצים את שפת האתגר ולא את שפת האיסור. זהו המעשה החינוכי המכוון יותר, והוא גם נכון מנקודת מבט אתית, שכן אנו מרגילים את עצמנו ואת התלמידים והילדים שלנו כי מוטלת אחריות מוסרית על האדם להשתמש בכלים השונים העומדים לרשותו כדי לבנות ולא להרוס, להאיר ולא להחשיך, לרומם את עצמנו ולא לדרדר את עצמנו לתהומות. הבסיס החינוכי הזה, הנבנה במשותף, הוא הפתח הגדול גם לחינוך ילדים מוסריים, הבוחרים בטוב.
בנוסף לכל אלה, השנה, בעקבות הקורונה, חובה עלינו להיות מודעים להשלכות שעלולות להיות ליציאה מהבדידות ומהריחוק החברתי על התנהגותם של הילדים.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר