ב־9 בנובמבר 1938 שרפו הנאצים כ־1,400 בתי כנסת ומוסדות יהודיים בגרמניה ובאוסטריה, במסע טבח שנמשך שתי יממות ושבמהלכו נרצחו עשרות יהודים. פוגרום ליל הבדולח נתן את האור הירוק לאירועים אנטישמיים נוספים, שהובילו בסופו של דבר לשואה. ב־9 בנובמבר 2021, בחסות ארגון מצעד החיים העולמי, הדליק העולם אור בבתי כנסת, בכנסיות, במסגדים ובמוסדות ציבוריים, במסגרת יוזמה עולמית בשם ״ויהי אור״ - "Let There Be Light", לציון ליל הבדולח וכסמל לאחדות ותקווה.
סלוניקי, פריז, בודפשט, ורשה וחומות העיר העתיקה בירושלים הן רק חלק מהמקומות שהוארו במסגרת היוזמה שהקיפה אלפי בתי תפילה, מוסדות ציבור ובתים פרטיים ברחבי העולם, שהשאירו אור דולק כסמל לערבות הדדית ולמלחמה משותפת באנטישמיות, בגזענות ובשנאה. במסגרת האירוע הוקרנו על חומות העיר ירושלים ועל מבני הציבור ובתי התפילה באירופה תפילותיהם של מנהיגי ציבור ושורדי שואה מרחבי העולם.
"מספיק להביט על המתרחש בימים אלה ברחבי העולם כדי להבין שישנה בורות מוחלטת בכל הנוגע למה שקרה לעם היהודי במהלך השואה", אומר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר ארגון מצעד החיים. "היוזמה שלנו הגיעה מתוך הצורך לתת תזכורות לאנשים שאם לא נפקח עין, זה עלול לקרות שוב. ליל הבדולח התרחש כשנה וחצי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ושימש כמעין אור ירוק לתקיפת יהודים ברחובות. תהליך השמדת העם היהודי התחיל קודם כל בדברים הקטנים ואז תפס תאוצה".
רוזנמן מוסיף כי העולם נמצא ברגרסיה בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות. "ישנה האצה באנטישמיות ובו־זמנית אין העמקה בנושא חינוך השואה, שהוא אחד הכלים העיקריים להבין מה קרה אז ואיך למנוע זאת מחדש".
איב קוגלר היא ניצולת שואה המתגוררת בלונדון ומלווה משלחות של מצעד החיים שיוצאות מבריטניה מדי שנה למחנות ההשמדה הגרמניים בפולין. לאחרונה חזרה עם משלחת ראשונה של הארגון שיצאה בתקופת הקורונה לגרמניה. במסגרת הנסיעה עם המשלחת ביקרה קוגלר בבית ילדותה בהאלה ובבית הכנסת בעיר שקם אחרי השואה. במהלך יום כיפור לפני כשנתיים אירעה בבית הכנסת תקרית אנטישמית שבמהלכה נרצחו שני יהודים ונמנע אסון כבד יותר הודות לדלת החזקה שניצבה בחזית.
״כששמעתי את החדשות על המתקפה על בית הכנסת בהאלה, הכל חזר אליי", מספרת קוגלר. "העולם לא למד את הלקח, ויהודים עדיין אינם בטוחים״. קוגלר אומרת שחשה שההתקפה הייתה מכוונת אליה באופן אישי. "היה לי קשה להאמין שיהודים שוב מותקפים בבתי הכנסת".
קוגלר הייתה רק בת 7 כשחיילים נאצים לקחו את אביה ואת סבה, הרב מרקוס קוגלר, בעודם קוראים מספר הגמרא. זה קרה בליל הבדולח. "אחרי שהם הסתלקו, רצנו לחלון לראות מה קרה, וראינו את בית הכנסת שאבי עזר להקים עולה בלהבות". כשאמה ניסתה לברר למחרת בתחנת המשטרה מה עלה בגורל האב והסב, אמר לה השוטר שאין מקום ליהודים בגרמניה.
כעבור כמה שבועות קוגלר ומשפחתה הבינו שיקיריהם הגיעו לבוכנוולד, והצליחו לשחרר את האב הודות לוויזה שקיבלו כדי לצאת מגרמניה. המשפחה ברחה לצרפת. איב ואחותה הבכורה רות נשלחו על ידי הוריהן לארצות הברית, שם שהו אצל משפחות אומנה. ״ההורים שלי רצו להוציא אותנו מאירופה. הם הבינו שכדי להציל אותנו הם חייבים להיפרד מאיתנו ולשלוח אותנו לאמריקה״, היא מספרת. באופן נדיר בתום המלחמה התאחדו הבנות עם הוריהן.
ההחלטה של ארגון מצעד החיים לקיים את יוזמת "ויהי אור" נבעה מהצורך לחנך ובעיקר להתריע. "במקום לציין את מצעד החיים רק בכ"ז בניסן, החלטנו שחשוב ליישם במהלך השנה מגוון רחב של פעילויות העוסקות בחינוך ומדליקות את כל הנורות האדומות, מכיוון שבמבט על פני השטח שום דבר לא משתנה", אומר רוזנמן. "בתי הכנסת נשרפו בליל הבדולח, והעולם עמד מנגד ושתק. זו לא שריפת הבניין, כמו שריפת המהות, הדת, החינוך".
רוזנמן מסביר שמטרת יוזמת "ויהי אור" היא להדליק אורות לא רק בבתי כנסת, אלא גם במסגדים ובכנסיות ברחבי העולם, כדי ליצור תחושת אחדות ולומר שכולנו יחד צריכים להדליק את נס המרד. "אנחנו מאמינים שמעט מן האור בכוחו להילחם בחושך, וזה המסר שאנחנו רוצים להעביר למיליוני אנשים בעולם. ליל הבדולח היה הסימן של היטלר שהוא יכול לפגוע ביהודים באין מפריע, ולו העולם היה מתערב, ייתכן שהשואה לא הייתה מתרחשת. חינוך השואה והמאבק באנטישמיות קשורים זה בזה, וארגון מצעד החיים ימשיך לפעול כדי להבטיח שלעולם לא עוד".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם מצעד החיים