פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם, בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת. בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מִגוָן דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.
פרק 99: הסטטוס קוו בהר הבית
לאחרונה יש התעסקות, מעט מוגזמת, בכל הנושא שנקרא ''הסטטוס-קוו בהר הבית''.
אני מניחה שהצופה/הקורא הממוצע לא מבין במה הדברים אמורים. הוא שואל את עצמו: מי יצר אותו (וזה לא שר הביטחון במלחמת ששת הימים, משה דיין כפי שנהוג לחשוב)? ומדוע, מי תמך, ומי הוביל? מה פשר ההתעסקות האובססיבית הזו בנושא?
כדי לקבל תשובות לשאלות נפגשתי להבהיר את הדברים בפרוטרוט עם ד''ר דותן גורן, חוקר העוסק בגיאוגרפיה היסטורית, שמחקריו מתמקדים בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה ובמאמצי-היהודים לקנות אחיזה במקומות הקדושים. מאמרו "לעלות בהר" התפרסם בכתב העת ההיסטורי ''סגולה''.
הסטטוס-קוו בהר הבית נקבע שנים רבות לפני ששוחרר ביוני 1967 את הר הבית, ואפילו גם לפני הקמת מדינת ישראל. הדבר נקבע בזמן השלטון העותומני. דיין היה בסך הכול חוליה בשרשרת של ''שמירת הסטטוס קוו'', למרות שלו משום מה ניתנה האפשרות, לראשונה מזה שנים רבות, להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את היהודים לביתם הטבעי והמובן מאליו, אליו, התפללו וערגו שנים רבות.
אך כאמור דיין פספס את ההזדמנות להטעין משמעות תודעתית גבוהה לביטוי ''הר הבית בידינו''. היום היהודים הרבים הפוקדים, מידי יום, את ההר ברגליהם יכריזו ויטעינו את הביטוי ''הר הבית בידינו'', או אולי מוטב לומר ''הר הבית, ברגלינו''!