יום הכיפורים יחל השנה ביום ראשון, ט' בתשרי, 24 בספטמבר 2023, ויסתיים ביום שני, י' בתשרי, 25 בספטמבר 2023. רבים מהיהודים צמים ביום הקדוש על מנת לכפר על חטאיהם ולהיכתב ולהיחתם בספר החיים. אז מתי יתחיל הצום, מה יהיה מזג האוויר במהלכו, ועל מי לא חלה החובה לצום?
יום כיפור 2023: מה לאכול לפני ואחרי | המדריך המלא
יום כיפור 2023: כמה ליטר מים צריך לשתות לפני הצום?
עלייה לצורך ירידה? תחזית מזג האוויר המלאה ליום כיפור
אלה הם זמני תחילת וסיום הצום בערים הגדולות:
ירושלים
תחילת הצום: 17:58
סיום הצום: 19:08
תל אביב
תחילת הצום: 18:15
סיום הצום: 19:10
חיפה
תחילת הצום: 18:07
סיום הצום: 19:09
באר שבע
תחילת הצום: 18:16
סיום הצום: 19:10
צפת
תחילת הצום: 18:07
סיום הצום: 19:07
אילת
תחילת הצום: 18:05
סיום הצום: 19:08
מזג האוויר במהלך צום יום כיפור
ביום ראשון, ערב יום הכיפורים, מזג האוויר יהיה מעונן חלקית עד בהיר, תחול ירידה בטמפרטורות בעיקר בהרים ובפנים הארץ, אך הן עדיין יהיו שם מעט גבוהות מהרגיל לעונה. ביום שני, יום הכיפורים, מזג האוויר יהיה מעונן חלקית עד בהיר ללא שינוי ניכר בטמפרטורות.
על פי תחזית השירות המטאורולוגי בבית דגן, בערב יום הכיפורים תחול ירידה טמפרטורות, בעיקר בהרים ובפנים הארץ, אך הן עדיין יהיו מעט גבוהות מהרגיל לעונה. ביום שני צפוייה ירידה נוספת בטמפרטורות והן תהיינה רגילות לעונה.
הטמפרטורות החזויות לערב כיפור ויום כיפור:
ערב כיפור: צפת וירושלים: 23 מעלות, חיפה ותל אביב: 27 מעלות, באר שבע: 26 מעלות, אילת: 34 מעלות.
יום כיפור:
צפת וירושלים: 30 מעלות - עומס חום בינוני, חיפה ותל אביב: 30 מעלות - עומס חום בינוני, באר שבע: 33 מעלות - עומס חום בינוני, אילת: 39 מעלות - עומס חום כבד
מה לעשות במקרה חירום?
כמדי שנה, אלפי בני אדם נזקקים לשירותי מגן דוד אדום במהלך יום כיפור, בין היתר בשל החום, הצום, סכנת התייבשות, חבלות במהלך נסיעה על אופניים ועוד. גם השנה יתוגברו תחנות מד"א ברחבי הארץ בחובשים, פרמדיקים, אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ואופנועי החירום של מד"א, זאת על מנת להיערך להענקת טיפול רפואי דחוף לחולים ונפגעים שיזדקקו לסיוע. בנוסף, גם כונני מד"א המתפללים בבתי הכנסת ומצוידים בציוד רפואי מתקדם הכולל מכשיר מפעם (דפיברילטור) יוכלו להעניק טיפול רפואי מיידי למתפללים שיחושו ברע.
כמדי שנה, מגיעות למוקד החירום 101 של מד"א אלפי קריאות הדורשות טיפול רפואי במהלך יום כיפור. רבים מהמטופלים הנזקקים לשירות רפואי הנם מתפללים שחשים ברע עקב הצום, רוכבי אופנים, קורקינטים וגלגיליות שנפצעים במהלך הרכיבה, ילדים ופעוטות שמשחקים ללא השגחת מבוגר ונשים בהריון מתקדם עם צירי לידה.
במד"א פונים לגבאי בתי הכנסת להכין מראש ובטרם כניסת החג מכשיר טלפון סלולרי חכם לחירום שימצא בבית הכנסת ויאפשר להזעיק את כוחות מד"א באמצעות קו החירום 101 או באמצעות אפליקציית 'מד"א שלי' המאפשרת בלחיצת כפתור חיוג אוטומטי למוקד החירום 101 של מד"א. במד"א מבקשים מהציבור לפנות את הדרך ולאפשר לאמבולנסים תנועה חופשית ובטוחה.
הלכות יום הכיפורים | הרב שמואל שפירא - חבר מועצת רבני צהר ורב היישוב כוכב יאיר
יום הכיפורים הוא יום מיוחד בעם ישראל. מצד אחד הוא יום שמח, כדברי המשנה בסוף מסכת תענית: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" (תענית ד', ח'), אבל מצד שני התורה מצווה ביום זה להתענות: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". (ויקרא כ"ג, כ"ז)
את העינוי הגדירו חכמים על ידי לימוד ממקומות אחרים, כי הוא כולל חמישה עינויים ואיסורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור, יחסי אישות. העינוי החמור ביותר מבין החמישה הוא איסור אכילה ושתייה. מכיוון שכך, יש חובה על כל אחד ואחת להתענות ולצום, וזו נקודת המוצא לדיון.
אמנם, ההלכה קובעת כעיקרון הנכון למצוות רבות, כי קיום מצווה העלול לסכן את האדם – נדחה מפני החשש של סכנת החיים, וידוע כי "פיקוח נפש דוחה כמעט את כל מצוות התורה".
אכן, במסכת יומא העוסקת בדיני יום הכיפורים, מתייחד מקום רב לדיון בענייני אדם חולה: "עֻבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי". (משנה יומא פרק ח', ד').
צום מעוברות וחולים ביום כיפור
המשנה עוסקת בשני מקרים:
א. אישה מעוברת שמתאווה לאכילה (הריחה), ואם לא יאכילו אותה הדבר יסכן אותה ו/או את העובר – מותרת לאכול. (גם דברים אסורים)
ב. חולה, מותר לאכול, אם הרופאים (בקיאין) אומרים שצום יסכן אותו.
מקרים אלו נפסקו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך: "עוברה שהריחה ... לוחשין לה באזנה שיום הכיפורים הוא; אם נתקררה דעתה בזכרון זה, מוטב; ואם לאו, מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריז סעיף ב'). עם זאת, השולחן ערוך מתחיל בחיובן של הנשים המעוברות לצום: "עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים". (שם סעיף א')
כך גם לגבי חולים פוסק השולחן ערוך שכאשר יש סכנה או אפילו חשש סכנה – אין לחולה לצום. (שם סימן תריח) ויש הרבה פרטים בנושא זה, כיצד קובעים אם החולה באמת מסוכן.
נמצא, שבאופן עקרוני על אישה בהריון לצום, אלא אם כן יש חשש לבריאותה או לבריאות הוולד. כיצד קובעים את החשש? צריך חוות דעת של רופאים המכבדים את הצום, ורב מוסמך לפסוק מתחשב בדעה זו, ופוסק להלכה. בשנים האחרונות התעוררה מחלוקת בין רופאים ובין רבנים, האם במציאות של היום – צום עלול לזרז תהליכים של לידה מוקדמת ו/או לסכן את ההריון. ישנם רופאים רבים השוללים חשש זה מצד אחד, ומצד שני ישנם רבנים הטוענים שכיום כל הנשים המעוברות נמצאות בסכנה זו ואסור להן לצום.
בנוסף, ישנם פוסקים המורים לנשים אלו לאכול ולשתות ב"שיעורין" כדי לצאת מספק סכנה. מה הכוונה ב"שיעורין"?הציווי של העינוי ביום כיפור הוא לא לאכול ולא לשתות כלל, אולם כמו הרבה דברים בתורה, ישנו שיעור המחייב את העוברים על האיסור. חכמים קבעו לגבי שתיה כי הכמות היא - מלוא לוגמיו של השותה: "השותה ביום הכיפורים מלא לוגמיו (פירוש מלא פיו), חייב; ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו; ולא מלא לוגמיו ממש, אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו, והוא פחות מרביעית באדם בינוני" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריב סעיף ט').
כלומר, נפח של חצי הכמות שאדם יכול להכיל בחלל פיו. שיעור זה הוא בערך כ-40 סמ"ק לאדם בינוני, אם כי עדיף לנצרך למדוד לפני החג. (ממלאים את כל חלל הפה במשקה, מרוקנים לתוך כוס, וחצי מכמות זו היא השיעור).
לגבי אכילה נקבע השיעור של תמר גדול (כותבת גסה), ושיעור זה שווה בכל אדם. "האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, חייב; והוא פחות מכביצה מעט, ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן" (שם סימן תריב סעיף א') שיעור זה הוא גם כן כ-40 סמ"ק.
כאשר יש אדם שיש חשש לבריאותו אם יצום – הוא יכול לאכול ולשתות קצת פיחות משיעורים אלו, כאשר אכילה ושתיה אינם מצטרפים, בהפסקות של כ-10 דקות, ובאופן כזה אין האכילה והשתיה נחשבים כאכילה של איסור.
לכן, במקרים של ספק, נותנים למעוברת או לחולה לאכול ולשתות בשיעורים אלה: "כשמאכילין את העוברות או את החולה, מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור". (שם סימן תריח סעיף ז')
לסיכום: דינן של נשים בהריון ביום כיפור מורכב. מצד אחד, ההלכה קובעת שיש להן לצום אלא אם כן הצום מסכן אותן או את העובר, מצד שני ישנם פוסקים ורופאים הטוענים כי בימינו כל אישה בהריון – הצום מסכן אותה.
לכן, כל אישה בהריון שיש לה ספק לגבי מצבה, תתייעץ ראשית עם הרופא/ה שלה, ואח"כ תתייעץ עם פוסק הלכה. במידה והורו לה שלא לצום, רצוי שתשתה ותאכל ב"שיעורין". לגבי השתייה, כדאי שתשתה משקה מרובה בקלוריות (כמו מיץ ענבים), כדי להרבות בתוספי מזון.
צום ילדים שאינם בני מצווה
ילד/ה שלא הגיעו לגיל מצוות, אינם חייבים מן התורה במצוות. אולם, חכמים חייבו את ההורים להרגיל ולחנך את הילדים לקיים מצוות כבר מגיל צעיר, כדי שיוכלו לקיימן בקלות כאשר יגיעו לגיל. דבר זה נכון כמעט לגבי כל המצוות של התורה, והדבר תלוי במצווה וביכולתם של הילדים.
אמנם, לגבי צום יום הכיפורים, וצום בכלל, קיים חשש של פגיעה בבריאותם של הילדים הצמים. לכן, חכמים הדריכו את ההורים לחנך את הילדים לצום בהדרגה. כך נאמר במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצות". (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פ"ב עמוד א').
גמרא מפורט יותר: "אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו לשעות, בן עשר ובן אחת עשרה משלימין מדרבנן". כלומר, מתחילים כבר בגיל שמונה תשע, תלוי בבריאותו של הילד/ה, לחנך שיצומו חלק מהיום.
כך נפסק להלכה בשולחן ערוך: "קטן (הבריא) בן ט' שנים שלימות, ובן י' שנים שלימות, מחנכין אותו לשעות; כיצד, היה רגיל לאכול בב' שעות ביום, מאכילין אותו בשלשה; היה רגיל לאכול בג', מאכילין אותו ברביעית; לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות (וה"ה לקטנה הבריאה)". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרטז סעיף ב')
כלומר, לא נותנים לילדים בגיל שמונה ותשע לאכול ארוחת בוקר כרגיל, אלא דוחים את הארוחה בשעה שעתיים ויותר לפי היכולת של הילד/ה. אולם שנה לפני שמגיעים למצוות (י"ב לבן וי"א לבת) צריכים להשלים את הצום.
במשנה ברורה מעיר על מה שמקובל היה בזמנם: "...ומה שאין מדקדקים בזמן הזה, להתענות שום תינוק בשנת י"ב, משום דבזמן הזה ירדה חולשה לעולם, ומן הסתם כל קטן אינו נחשב כבריא לזה, אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק לסבול". (משנה ברורה סימן תרטז ס"ק ט) כלומר, בזמנם חששו מאד לבריאותם של הילדים והחמירו שלא לאפשר לבנים גם כאשר הגיעו לגיל י"ב שלא לצום.
כיום, ברוך השם, רוב הילדים בריאים, וחשש כזה בדרך כלל לא קיים. לפעמים אף הילדים מתחרים כבר בגיל צעיר כמה שעות הם מצליחים לצום. נראה, שאם הילד חפץ בכך, והוא בריא ונורמלי, אין צורך לריב אתו על כך, וניתן לאפשר לו לצום.
לסיכום: מעיקר הדין, ילדים שהגיעו לגיל של שנה לפני הגיעם למצוות (י"א לבת, וי"ב לבן) – צריכים לצום יום שלם אם הם בריאים. ילדים בני שמונה ותשע מחנכים לצום חלק מהיום לפי כוחם. בזמננו שרוב הילדים בריאים, לא צריך לריב איתם, אם הם חפצים לצום כפי יכולתם.
מהו צום ואיך הוא משפיע על הגוף?
מבחינה רגשית ביום הכיפורים אנו מתכנסים פנימה, משתדלים לקחת אחריות על מעשינו, על גופנו ונפשנו. הצום הוא תהליך ניקוי אינטנסיבי גופני רגשי ורוחני שבמהלכו מערכות חילוף החומרים בגוף משתנות, ומערכת העיכול והמערכות הניזונות ממנה עוברות למצב מנוחה. אין מזון לעכל, אז גם אין דרישה לפירוק ולספיגה של מזון.
ישנה סבירות גבוהה כי במהלך הצום נחוש רעב, בלי קשר להרכב הארוחה המספקת. רעב במהלך צום הוא מצב הגיוני ותקין לחלוטין. תופעות נוספות שיכולות להופיע בעקבות הצום הן חולשה, כאבי ראש, עייפות פיזית, גרד בעור, צמרמורות ועוד. הופעת תסמינים אלה מסמנת כי הגוף אכן עובר תהליך. לפרטים נוספים לחצו כאן
איך להיערך לצום?
הפחיתו בשתיית משקאות המכילים קפאין: קולה, קפה ומשקאות אנרגיה למיניהם מכילים כמות גדולה של קפאין. לכן, מומלץ להפחית את שתייתם באופן הדרגתי, עד כדי הימנעות מוחלטת, כדי לגרום לגופנו להתרגל למחסור בקופאין במהלך הצום". הסיבה לכך היא שתהליך הפסקת קפאין בצורה כה דרמטית כרוך בתסמיני גמילה, כמו כאבי ראש חריפים, סחרחורות חולשה קיצונית וכדומה, הנובעים מניקוי הגוף. את שתיית הקפה ניתן להחליף בעלי תה ירוק איכותיים, המכילים עושר של נוגדי חמצון, מסייעים לניקוי הגוף ונותנים תחושת המרצה ואנרגיה באופן מאוזן יותר מהקפה.
שתו הרבה: כדי לא להגיע למצב של התייבשות בצום, חשוב מאוד להרבות בשתיית מים כבר מהיום שלפני הצום ולא רק ממש לקראתו. ביום הצום מומלץ לשתות לפחות כוס מים אחת בכל שעה עד תחילת הצום, ולפחות 10 כוסות מים בסך הכל. כמו כן, מומלץ להימנע ממזונות עתירי מלח כגון חטיפים או מזונות מעובדים.
מה הכי נכון לאכול בארוחה המפסקת?
למרות אינסוף פתרונות לארוחה המפסקת, מתכונים מיוחדים לצאת הצום ועצות של סבתא לשמור על בטן מלאה לאורך זמן - למדע יש חוקים משלו. הדיאטנית המומחית של 103FM, ד"ר מאיה רוזמן, חושפת את הטיפים החשובים שלה לקראת הארוחה האחרונה, וגם מיתוס קטן שנשבר: הצום - לא מרזה.
הדיאטנית המליצה לשלב בארוחה המפסקת בטטה, פסטה, קטניות כמו שעועית לבנה, עדשים, חומוס - שמעכבים את פעולות העיכול ותורמים לשובע לאורך זמן. לטיפים נוספים לחצו כאן
מתכון לארוחת שבירת הצום - פיננסייר דבש / פסקל פרץ רובין
החומרים (ל־30־35 יחידות בתבנית שקעים משומנת היטב):
150 גרם שקדים מולבנים, טחונים דק
150 גרם אבקת סוכר
2 ביצים
⅓ כוס קמח תפוחי אדמה
100 גרם חמאה מומסת
לעיטור:
½ כוס דבש
1 כוס שקדים מולבנים, גרעיני דלעת ואגוזי פקאן
אופן ההכנה:
מניחים את השקדים בקערת מערבל חשמלי. מוסיפים את אבקת הסוכר, ובעזרת וו גיטרה מערבבים אותם יחד תוך כדי הוספת הביצים. מוסיפים את קמח תפוחי האדמה והחמאה המומסת, עד לקבלת עיסת בצק אחידה. מעבירים את עיסת הבצק לשק זילוף ומזלפים לתבנית שקעים, כמעט עד הסוף. יוצקים את הדבש לשקית זילוף וגוזרים במספריים את הקצה כך שיתקבל זרם דק. מזלפים פסים של דבש מעל העוגיות. מפזרים על פני הפיננסייר מעט מתערובת האגוזים, השקדים וגרעיני הדלעת. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני־נמוך (175 מעלות) במשך 10־12 דקות. מוציאים ומצננים.
איך שינתה מלחמת יום הכיפורים את פני המוזיקה הישראלית?
לא הייתה מלחמה ששינתה את פני התרבות הישראלית והשפיעה עליה כמו מלחמת יום הכיפורים, ומבחינה מוזיקלית שנת 1973 הייתה מהפכנית. עוד לפני פרוץ המלחמה אילנית ייצגה אותנו לראשונה באירוויזיון; אייבי נתן הקים את קול השלום, הרדיו הפיראטי הראשון בישראל; להקת כוורת כבשה לראשונה את ראש מצעד הפזמונים; והלהקות הצבאיות היו עדיין האימפריה הבלתי מעורערת של ענף הבידור.
באוקטובר הכל השתנה. עולם התרבות גויס כולו למוצבים השונים, מופעים והפקות הוקפאו או בוטלו; ענף הבידור נקלע למיתון; והדבר האחרון שאזרחי ישראל חשבו, כשכולם דיברו על חורבן הבית השלישי, היה ללכת לקולנוע או לתיאטרון.
