כבר שנים רבות אני תוהה ביני לבין עצמי למה אנחנו מתכווננים ביום כיפורים, מה המקור ליום הזה ומהי מטרתו?
שיחות בהר הבית - פרק 133: הר הבית כמקום תיקון וגאולת האדם והעולם
ביום כיפורים אנו נוהגים להתנהג בצורה מסוימת וללבוש לבן, אך מהיכן הגיעו אלינו מנהגים אלו אותם אנו חוזרים ושונים כבר אלפיים שנה.
אז ככה: בבית המקדש היכן שהתחיל הכול, פעם אחת בשנה היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים, לבוש כולו לבן, בחרדת קודש, על מנת לכפר על חטאיהם של עם ישראל. היה נכנס בחרדת קודש למקום הקדוש ביותר הוא קודש הקודשים, ונזהר לבל יטעה, ולו במחשבה, בעבור עם ישראל ובעבורו שכן יכול היה למות, שם, כי זהו מקום שחיבר בין הרוח לחומר ועליו היה להיזהר לבל החומר לא יעמוד בעוצמות הרוח.
כשהיה יוצא מבית המקדש בשלום מסיים את עבודת הקודש ובפרט בסיום יום הכיפורים, היו ישראל מריעים ושמחים ומלווים אותו לביתו שבירושלים.
היום משאין לנו מקדש וכהן גדול שיעשה את עבודת הכיפורים, על עם ישראל לעשות עבודה של כיפור על מעשיהם הרעים בדרך אחרת של תפילות, תענית וכפרות.
היום, יש מי שמבקש ועורג לבית מקדש, לצורת חיים אחרת לתודעה חדשה, לחיים של יחד, של אחדות הניגודים לטעימה מתודעת גן עדן ומתכונן לכך. בפרק זה פגשתי באמנית מעין לאה בן עמי שתופרת את בגדי הכהונה וכן את בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים ומסבירה מהו ייחודם של החומרים ואיך היא תופרת אותם.
בברכת צום קל לצמים, לשנה בה נזכה לאחדות.
ולברכת הכהן הגדול על עם ישראל ביום הכיפורים!