ציון 30 שנה להסתלקותו של הרבי מליובאוויטש, שיחול בג' בתמוז, 9 ביולי השנה (מחר), זכיתי לשבת לשיחה גלוית לב עם הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, מי שגדל תחת כנפיו, וזכה בצעירותו להיות חלק מצוות מצומצם של מתמללים, שבזכותם הועלתה על הכתב חוכמת הרבי ונשתמרה לדורות הבאים.

עם סרטוני יוטיוב, שחלקם זכו למיליוני צפיות, ערוץ יוטיוב פופולרי עם עשרות אלפי מנויים, ספרים, TheYeshiva.net - מרכז הלימוד היהודי המקוון הגדול בעולם, גרסתו העברית החדשה lilmod.net ומכון CHI שהקים לאחרונה, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, הידוע בכינוי הרב YY, לא עוצר לרגע.

הוא נחשב לאחד מגדולי החוקרים היהודים בעולם של התורה והמיסטיקה היהודית, ולאחד המתקשרים המוצלחים ביותר של היהדות כיום. הוא שואב את רעיונותיו מכל ספקטרום המחשבה היהודית והופך אותם לרלוונטיים ונגישים לימינו בעזרת חוש הומור, רגישות ואינטליגנציה רגשית גבוהה. בזכות צירוף ייחודי זה הפך הרב YY לאחד הדוברים המבוקשים ביותר בעולם היהודי כיום. הוא מרצה בפני קהלים יהודיים ולא יהודיים ברחבי העולם ומשמש מורה ומנטור לעשרות אלפים בלמעלה מ־40 מדינות ברחבי הגלובוס.

“תחושה עילאית"

השעה 9:00 בבוקר. השכונה החרדית מונסי, הממוקמת בעיירה רמאפו במחוז רוקלנד בניו יורק, מתעוררת לאטה לחיים. המחזה שנגלה לעיניי הוא יוצא דופן. שכונה חרדית ומבוססת שתושביה נוהגים במכוניות מפוארות ולבושים בקפידה.

בתום חיפוש קצר, אני מגיעה לביתו המרשים של הרב. דלת הבית נפתחת על ידי מנהלת משק הבית החביבה, ותוך דקתיים מקבלת את פניי בחיוך קורן ובלבביות אשת הרב, אסתי. עיניי משתהות אל מול האישה היפה והמטופחת שנראית צעירה בהרבה מכפי גילה. כמעט בלתי נתפס שמדובר באם לשבעה ילדים שהגדול שבהם בן 24.

כרבע שעה לאחר מכן מגיח הרב YY לסלון כסופת טורנדו, משפריץ חיות, אנרגיה אופטימית, חום ולבביות. לוח הזמנים שלו מסחרר. זה עתה סיים לתת שיעור בוקר, ובעוד שעה יצא לשדה התעופה. הזמן דחוק וקצר ואנו ניגשים ישר לראיון.

הדבר הראשון שמשך את תשומת לבי בביוגרפיה שלך הוא התפקיד שהוטל עליך בגיל 17. נבחרת להיות מתמלל של הרבי. מדובר בנטל כבד מאוד על כתפיים כה צעירות. האם תוכל לשתף אותי בחוויה?
“בשמחה. הייתי שם מגיל צעיר מאוד. אבי היה בקשר קרוב עם הרבי, וכשהייתי נער זכיתי להצטרף לצוות מצומצם, שתפקידו היה לזכור בעל פה את הדרשות שנשא הרב בימי שבת ולתמלל אותן במהלך השבוע. עשיתי את זה במשך מספר שנים עד שהרבי נפל וחטף שבץ ב־1992. הלחץ היה עצום אבל הייתה תחושה עילאית. חרדת קודש מהולה בריגוש היסטורי. הקבוצה הייתה מודעת לגודל המעמד. היא הבינה את האחריות העצומה המוטלת עליה. היא ידעה שהיא כותבת את ההיסטוריה ובזכותה יישמרו לעד דברי החוכמה של הרבי, אוצרות יקרים מפז. הדרשות של הרבי היו מבריקות, עמוקות, מורכבות. הן כיסו את כל רובדי המחשבה היהודית. הוא שילב בהן את התלמוד, ספר הזוהר, תורת הקבלה, החסידות, פילוסופיה, פסיכולוגיה, לימודי המקרא והמדרש והשתמש בחוכמת הפרשנים השונים. ואת כל אלו הוא יישם לחיים עצמם כשעסק בסוגיות רלוונטיות".

עד כמה משמעותית הייתה החוויה הזו בחייך?
“מאוד משמעותית. היא עיצבה במידה רבה מאוד את הזהות שלי כיהודי וכבן אדם. היא עיצבה את כל תהליך החשיבה שלי. אני באמת מרגיש שיש לי היום את הזכות לחלוק הרבה מהחוכמה והחוויות האלה עם אנשים רבים".

איך זה עבד טכנית? חילקתם את השעות ביניכם או שכולם היו צריכים לזכור הכל?
“הדרשות האלו היו ארוכות, הן נמשכו בדרך כלל כ־4־3 שעות ובחגים הן אפילו הגיעו ל־15־10 שעות במצטבר. בדרך כלל הייתי נשאר ער במוצאי שבת, ולעתים קרובות גם במהלך יום וליל ראשון. כל הקבוצה הייתה מתכנסת יחד ומשחזרת את דברי הרב. היו חילוקי דעות וויכוחים בין החברים. מה בדיוק אמר הרב? למה התכוון? כאשר החברים לא הצליחו ליישב את הדברים ביניהם, היו שולחים לרבי מכתב עם השאלות והוא התייחס אליהן בכתב או בעל פה במהלך השבוע. לאחר מכן זה נכתב ותורגם לשפות שונות. עדיין יש לי חרדה כל מוצאי שבת. אני חש את העומס של העבודה. המערכת העצבית שלי לא הפנימה שעברו 32 שנים מאז".

בעצם הגעת לפסגה בגיל צעיר. איך ממשיכים הלאה?
״את שואלת שאלה מעניינת מאוד. זה הרגיש כאילו הייתי על פסגת ההר לפני שטיפסתי עליו. אחרי שהרבי נפטר, הייתי בעצם צריך לרדת למרגלות ההר ולהתחיל לטפס שוב".

מה לדעתך סוד קסמו של הרבי, מה הפך אותו לאהוב ונערץ על ידי כל כך הרבה אנשים?
“אחרי השואה כולם חיפשו קצת שלווה, קצת ביטחון, קצת נחמה. העולם היהודי עבר משבר שזעזע אותו בכל כך הרבה רמות שונות - פיזית, רוחנית, פסיכולוגית, רגשית, חברתית ודתית. ואחרי השואה, אני חושב שאלוהים נתן לעולם היהודי שני חיוכים. הראשון היה ההזדמנות ההיסטורית לחזרתם של מיליוני יהודים לארץ ישראל, והחיוך השני היה הרבי.

“מעולם לא פגשתי אדם כל כך עניו, חף מאגו, נטול אנוכיות, שביטל את נוכחותו אל מול אלוקים ואל מול אחרים. הרבי ראה את עצמו לחלוטין כערוץ וזה היה סוד גדולתו. הוא הצליח לזהות את הניצוץ והגדולה בתוך האנשים. גדולתו היא בגלל גדולתם של האנשים. הוא הצליח להחיות אומה בדרכים חסרות תקדים. הוא למעשה הפך את עצמו לערוץ פתוח שדרכו זרם הכל - היסטוריה, אהבה, אמפתיה, תקווה ואמונה בלתי מעורערת ומוחלטת שהטוב ברוח האדם גובר על הרוע והרעילות. הייתי אומר שמאז חורבן בית המקדש השני, לא קם מנהיג שהייתה לו השפעה כזו על כל הקהילה היהודית בכל העולם".

היכן לדעתך ניכרת השפעת הרבי כיום, 30 שנה לאחר מותו?
“אני יכול לסכם את זה בשלושה דברים עיקריים. הדבר הראשון: האמונה הבלתי מעורערת בפוטנציאל של הפרט והעם היהודי כקולקטיב. גאווה יהודית פנימית, אמונה ברוח ובגורל העם היהודי, ובנצחיותו. ללא ייאוש וללא כניעה. שנית, הוא מייצג יותר מכל אחד אחר אחדות ואהבת ישראל. יש כל כך הרבה שונות בינינו, חילוקי דעות ופרספקטיבות. לא סתם קיים הביטוי: היכן שיש יהודי אחד ניתן למצוא עשר דעות. לכן קל מאוד לפלג בינינו. הרבי האמין בכל מאודו שאחדות העם היהודי היא ליבת ההצלחה שלנו. הוא האמין בחיבור שנמצא בינינו בעומק הנשמה והאחדות הזו השתקפה למעשה בדמותו. הדבר השלישי הוא החשיבות שהוא ייחס להפיכת היהדות לרלוונטית. אם זה רלוונטי זה חי. הרבי טווה את הביטוי 'תורת חיים'".

הרב YY ג'ייקובסון נולד ב־1972 בקראון הייטס ברוקלין, ניו יורק, למשפחה מחסידות חב״ד. הוריו היגרו מברית המועצות לשעבר, שם עברו משפחותיהם סבל ועינויים. בסופו של דבר הצליחו שתי המשפחות להיחלץ מציפורני שלטון סטלין והיגרו לארצות הברית. הוא הצעיר מחמישה ילדים. אביו גרשון היה עיתונאי במשך 50 שנה ועבד ככתב "ידיעות אחרונות" באו"ם. הרב נישא לאסתי כשהיה בן 27, לזוג שבעה ילדים בגילי 24־9. אגב, את הכינוי YY נתנה לו חמותו, שהיה לה קשה לבטא את השם יוסף יצחק.

הרב ג'ייקובסון (צילום: דנה רביב)
הרב ג'ייקובסון (צילום: דנה רביב)

“אופטימי, אבל"

לפני כשנתיים הוא ייסד בישראל את מכון CHI, המכון להנחלת מורשת החסידות, שבראשו עומד הרב מנחם דוברוסקין, איש עסקים צעיר, שהשתחרר לאחרונה מחצי שנת מילואים במחנה שורה. המכון מקיים מחזורי לימוד וחוויה של תוכנית חסידות לעיתונאים ומשפיעים בישראל, שבראשה עומד איש התקשורת קובי אריאלי. שיאה של התוכנית הוא מסע רוחני לשורשי התנועה החסידית בפולין שעוברים משתתפיה. בשנתיים האחרונות הוציא המכון ארבע משלחות לפולין. בין המשתתפים הבולטים: אנשי התקשורת אריה גולן, שרון כידון, מזל מועלם, אסף ליברמן, גל גבאי, מוריה קור ועוד.

מדוע היה חשוב לך להקים את המכון? מה מטרתו?
"ראיתי את הניכור והשנאה שהתפתחו בחברה הישראלית והרגשתי צורך לתרום את חלקי לצמצומם. חשבתי שחשיפה של מעצבי דעת קהל מכל הקשת הפוליטית לחוכמת החסידות ולכוח המרפא והמאחד של היהדות יכולה לסייע, לפחות במקצת, לקירוב הלבבות בינינו".

הרב YY הוא תומך נלהב של ישראל. "חצי מהלב שלי נמצא בישראל", הוא אומר. אחרי ה־7 באוקטובר הקשר שלו למדינה התחזק עוד יותר. הוא הגיע לכאן מספר פעמים, ביקר בקיבוצי הדרום שנפגעו, נפגש עם משפחות החטופים, והוא מסייע בהתנדבות לשורדי מסיבת הנובה.

מסקנותיו מאירועי ה־7 באוקטובר ברורות ונחרצות. "אני סבור שאחד הלקחים הגדולים ביותר הוא שאנו חייבים לשנות לחלוטין את הגישה לכל הנושא של הסכסוך הישראלי־פלסטיני", הוא אומר. "כל ויתור שמדינת ישראל אי פעם עשתה מתוך רצון וכוונה טובה הוכח כאסון וקטסטרופה לעם היהודי ומקורו בתפיסה מוטעית לחלוטין של המציאות. המסקנה השנייה היא שלעולם לא נרצה את העולם על ידי התכופפות, גמגום והתנצלות. להיפך, העולם מכבד יהודים שמכבדים את היהדות ומכבדים את אמונתם ומכבדים את מולדתם. וככל שהיהודים יעמדו זקופים אל מול העולם, בגאווה כיהודים, העולם יכבד אותנו יותר. אני חושב שלקח מרכזי נוסף הוא שכל הטיעונים החילוניים, שבאמצעותם ניסינו להסביר מדוע מדינת ישראל היא שלנו, לא עבדו. אני חושב שעלינו לומר לעולם שאלוהים, בורא העולם, נתן את חלקת האדמה הזו לאבותינו אברהם, יצחק ויעקב. גם אם הם לא מאמינים בטיעון הזה, עצם העובדה שהם יודעים שהעם היהודי מאמין בזה, זה החוזק".

האם אתה מודאג לגורל העם היהודי לנוכח האנטישמיות ההולכת וגוברת?
“אני אופטימי מאוד לגבי העם היהודי, אבל, וזה אבל חשוב, בשביל זה אנו צריכים להיות פתוחים ולהפוך לעם שאנו אמורים להיות. אני לא מפחד מהטבע, ניצחנו את כל אויבינו. אני לא מפחד לגורל העם היהודי. אני מפחד מזה שחלקנו לא מבין מי זה העם היהודי ומה תפקידו וכוחו. כשיש אנשים שלועגים לתפילין או מזלזלים ביום כיפור, אנחנו במו ידינו מפשיטים את עצמנו מהכוח שלנו, מהאינסופיות שלנו. אם כל אחד מאיתנו יתעלה מעל האגו שלו ויתחבר לאמת העמוקה ביותר שלו, כפרט וכקולקטיב, עתידנו יהיה מזהיר. נסים יקרו".